חדשות מהעולם

דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) ו-PwC בנושא הפחתת פליטות פחמן מצא שתמחור פחמן גלובלי יוכל להפחית את פליטות הפחמן בעולם, ולכסות את העלויות של עצמו.

מחלקת האנרגיה בממשל האמריקאי הכריזה כי תעניק מימון של 20 מיליון דולר לטכנולוגיה שתייצר מימן נקי מאנרגיה אטומית. הפרויקט, שממוקם באריזונה, יסמן התקדמות לקראת מימוש חזון המימן הנקי של המשרד לאנרגיה. 

הספקית הגלובלית לפתרונות לוגיסטיים ונדל"ן תעשייתי בעל אקלים מבוקר לינאג' (Lineage Logistics, LLC), הודיעה על הקמתו של המתקן הראשון ברשת שמספק 100% מכמות האנרגיה שהוא צורך. הצהרה זו מגיעה במקביל להצהרת המחויבות של לינאג' להשיג את יעד אפס הפליטות עד 2040.

לינאג' התקינה מערך סולרי של 3.3MW  וגנרטורים ליניאריים של 460kW  על גג מתקן הקירור שלה בקולטון  Agua Mansaשבקליפורניה, שמייצרים יחדיו 100% מתצרוכת האנרגיה שלה. לינאג' פועלת בשיתוף פעולה עם פאוורפלקס (PowerFlex), ספקית של תשתיות אנרגיה מתחדשת ברמה הלאומית, לשם התקנת המערך הסולרי בקולטון. המערך כולל 8,426 פנלים סולריים שיפיקו יחדיו כ-5.4 מיליון קילו-וואט לשעה של אנרגיה מדי שנה.

הגנרטור הליניארי הוא טכנולוגיה חדשה שהושקה במרץ השנה על ידי מיינספרינג אנרג'י (Mainspring Energy), והוא מייצר אנרגיה באמצעות ריאקציית דלק-אוויר בטמפרטורה נמוכה. בשונה ממנועים או תאי דלק, גנרטור ליניארי ממיר תנועה לחשמל במישרין באמצעות אנרגיה כימיקלית או תרמית. מתקן הקירור בקולטון הוא הראשון שמשלב בין גנרטור ליניארי ללוחות סולריים.

במסגרת המאמץ הגלובלי להשיג את יעדי נט-אפס אשר נקבעו בוועידת האקלים בפריז, יוטלו הגבלות רבות על פליטת פחמן. חברות שמתבססות על ייצור עתיר פליטה ייאלצו לרכוש אשראי פחמן מחברות אחרות שיצליחו לייצר לעצמן אשראי כזה על ידי הפחתת פליטה ו/או יצירת פליטה שלילית בשיטות שונות לספיגה של פחמן דו חמצני מהאוויר. קרבון סטרימינג (CSC - Carbon Streaming) היא קרן השקעות שמתמחה ברכישה, ניהול וטיפוח תיק מניות המבוסס על השקעות בפרויקטים ובחברות שמייצרים במישרין או בעקיפין, בכוונה או שלא בכוונה, אשראי פחמן.

ההשקעה הראשונה של קרבון סטרימינג, בסכום של שישה מיליון דולר, היא בפרויקט השימור של חברת מרביבו (MarVivo) במפרץ מגדלנה, שלחופי באיה קליפורניה אשר במקסיקו. פרויקט זה מתמקד בשימור יערות המנגרובים (עצים ושיחים שגדלים לאורך החופים, במים מלוחים או מליחים) ושל הפלורה הימית שקשורה אליו. המיזם אמור להפחית פליטת פחמן וגזים מקבילים (CO2e) ב-26 מיליון טונות לאורך שלושים שנה, על ידי שימור וניהול אקולוגי של יער המנגרובים הגדול ביותר באזור באיה ושל הסביבה שמקיפה אותו. היער מתפרס על פני שטח של 220 קמ"ר וסביבתו על פני שטח של 1370 קמ"ר. אזורי מנגרובים אחרים לאורך חופי מקסיקו נהרסו בבירוא יערות לטובת חוות חסילונים, פרויקט מרביבו נועד להציל את מפרץ מגדלנה מגורל דומה.

הפרויקט שואף להגביל את בירוא היערות ולקדם את שימור עולם החי המגוון והייחודי במקום, הכולל סוגים רבים של כרישים, לווייתנים ועוד מינים אחרים, רבים מהם בסכנת הכחדה, ולסייע לקהילות מקומיות. הפרויקט יגדיר פרמטרים על פי מסגרת REDD+ שנוסחה על ידי האו"ם ביחס לשינוי האקלים, והוא צפוי להיות מאושר לפי תקינה של Verra, מוסד בינלאומי שיושב בוושינגטון האמון על תקני אשראי פחמן, ככל שניתן יהיה להפיק אשראי של "פחמן כחול".

סעיפי ההסכם העיקריים הם:

1. שני מיליון דולר השקעה ראשונית במרביבו, משולמים במזומן בסגירת ההסכם. בהמשך ארבעה תשלומים נפרדים של מיליון דולר, בכל פעם שיושלם שלב מרכזי: פיתוח, הטמעה, אימות ואישור על ידי Vera.
2. בכל שנה תוכל קרבון סטרימינג לרכוש 20% מאשראי הפחמן המאומת שהופק בפרויקט.
3. קרבון סטרימינג תשלם באופן שוטף למרביבו 40% מרווחיה ממכירת אשראי הפחמן של הפרויקט.
4. ההסכם תקף לשלושים שנה, החל ממועד המסירה הראשונה של אשראי פחמן, הצפויה להתבצע ברבעון הראשון של 2023.

ב"פחמן כחול" הכוונה לפחמן שנאגר במערכות אקולוגיות ימיות וחופיות, המהוות בסיס מצוין לאגירת פחמן ולצמצום תכולתו באטמוספירה. לפי המנהלת הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה, NOAA, אזורי ביצות ומנגרובים סופחים פחמן בשיעור גבוה יותר פי עשרה מיער טרופי בוגר, שכן מרבית הפחמן נאגר מתחת למים בסחופת, או כבול עתירי חומר אורגני. מסיבה זו "פחמן כחול" הוא בעל תפקיד מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים.

חברת Aries לניהול שפכים השלימה את השלב המכני בהקמת מתקן לגיוז (הפיכה לגז) ביו-מוצקים בטכנולוגיית קרקעית מורחפת (fluidized bed) בניו-ג'רזי. כרגע מדובר במפעל הגדול ביותר בעולם לגיוז ביו-מוצקים. כאשר יפעל בהיקף מלא, יעבד המפעל 430 טון ביו-מוצקים ביום (130,000 טון בשנה), אשר יגיעו אליו ממטמנות מקומיות. במקביל, המפעל יפיק מדי יום 22 טון של Bio-Fly-Ash™, חומר גלם מתחדש שיימכר כתוסף ליצרניות בטון מקומיות.  

מימון הפרויקט הגיע ממכירת אג"ח "ירוקות" פטורות ממס בשווי של 61.5 מיליון דולר ומהון עצמי שמקורו בטכנולוגיות הקלינטק של Aries. מחקר אקטואלי מראה שגיוז קרקעית מורחפת עתיד להפוך לשיטה יעילה בהתמודדות עם הבעיה ההולכת וגדלה של חומרי PFAS. לכימיקלים הסינתטיים הללו שימושים רבים בתעשייה והם מצויים בכמויות גדולות בסביבה ובגוף האדם. חומרי PFAS מצטברים לאורך זמן, ועלולים לפגוע בבריאות. מחקרים עכשוויים מראים שהטמפרטורה הגבוהה שמשמשת בתהליך הגיוז משמידה את כל ה-PFAS בביו-מוצקים ואיתם גם חיידקים, נגיפים, פטריות, עובש וכדומה.

המערכת הסגורה שלילית לפחמן (מפחיתה את כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר במקום להגדיל אותה). היא מופעלת בעיקר באמצעות גז מתחדש ונקי, ולוכדת מתאן שהיה משתחרר לאוויר בתהליך הפירוק של הביו-מוצקים.

הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח EBRD מסייע לגופים עסקיים ברחבי העולם לעבור לטכנולוגיות ירוקות, בתיווך תוכניות של המרכז לשינוי אקלימי FINTECC.  FINTECC נתמך על ידי המתקן הגלובלי לסביבה GEF, ועל ידי האיחוד האירופאי; שש חברות שממוקמות באוקראינה קיבלו כיסוי עלויות של 75% עבור פיתוח פתרונות וטכנולוגיות חלוציים שייתנו מענה לאתגר האקלמי. בין ההמצאות נכללו בתים עשויים המפ ורחפנים לחקלאות.

ערי העולם מייצרות כשלושה רבעים מהפליטות, ועל כן מהוות בסיס חשוב למאבק בשינויי האקלים. מיזמים עירוניים ירוקים עוסקים לרוב בניהול פסולת, מיחזור, תחבורה סביבתית ושיפור היעילות האנרגטית של בתי מגורים ובנייני משרדים. בסך הכול העביר הבנק האירופאי לשיקום שני מיליארד יורו לתמיכה במיזמים עירוניים ירוקים, בכ-50 ערים בעולם שהתחייבו להפוך לירוקות.

הבנק האירופאי לשיקום מנהל שתי קרנות: הקרן הצפונית לשותפות אקולוגית NDEP ו-E5P, קרן בסך 235 מיליון יורו לפיתוח והקמה של תשתיות ירוקות עבור המגזר הציבורי, תשתיות יעילות אנרגטית וחסכוניות בפליטת גזי חממה וזיהומים.  

הקרן למימון כלכלה אקולוגית GEFF מפעילה תוכנית לשיפור תשתיות עירוניות ומסייעת לבעלי בניינים, לרשויות ולקהילות מקומיות לנקוט אמצעים סביבתיים כמו בידוד טוב יותר של הגג ושל החלונות. הגוף פועל באמצעות רשת של יותר מ-140 גופים פיננסיים מקומיים ב-26 מדינות, והבנק האירופאי תומך בו בסכום של יותר מארבעה מיליארד יורו.

חברת לוריאל הודיעה על שיתוף פעולה מחקרי וטכנולוגי רב שנים עם החברה הישראלית בריזומטר (BreezoMeter) שעוסקת בטכנולוגיית אקלים. חברת בריזומטר מתמחה באיסוף נתוני סביבה מדויקים על איכות אוויר ושריפות.

במסגרת שיתוף הפעולה רב השנים, שתי החברות ישלבו את גופי הידע שלהן בתחומי ההזדקנות והסביבה במטרה לפתח פלטפורמת אקספוזום ייחודית, עם דגש על יופי. השותפות המחקרית נועדה לחשוף תובנות חדשות על השפעת האקלים על הזדקנות העור, ותספק שירותים חדשים ללקוחות כמתן מענה לצורכי העור שלהם בכל מקום בעולם, כולל עצות מותאמות אישית בנושאי טיפוח ולייף סטייל.

חברת בריזומטר נעזרת באיסוף מידע סביבתי בזמן אמת כדי לייצר תובנות לפעולה, אשר נמסרות ללקוחות דרך מכשירים הניידים, מכשירי IOT ביתיים, מכוניות וכלים מקושרים אחרים. חברות כמו וולוו ואפל נשענות על בריזומטר כדי לספק ללקוחותיה נתוני זמן אמת אל איכות אוויר, כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות בנוגע ליעדי נסיעה, או בנוגע לאופני התגוננות מפני זיהום אוויר.

החברה משתמשת בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לנתח נתונים ממקורות רבים - בין השאר יותר מ-49,000 חיישנים ברחבי העולם. כך הם יכולים לספק תמונה מוחשית ברזולוציית רחוב וברדיוס של חמישה מטרים, של נתוני זמן אמת על זיהום אוויר, כמות אבקנים באוויר, זיהומים ושריפות. הנתונים נלקחים מיותר ממאה מדינות שונות ברחבי העולם.

דו"ח משותף של הבנק האירופאי לשיקום (EBRD) ושל המרכז להשקעות במזון וחקלאות של האו"ם (FAO) מראה כי פעולה תכליתית בתחום החקלאות יכולה להביא להפחתה משמעותית בפליטות מזהמות. הדו"ח פורסם בוועידת האקלים COP26 בגלזגו.

פוטנציאל הפחתת הנזקים מפליטות של חקלאות ומרעה מוערך בהשפעה של 7%-3% מסך הפליטות האנתרופוגניות עד 2030. הערך הכלכלי הפוטנציאלי של מיתון הפליטות והפחתתן נע בין 360-60 מיליארד דולר, לפי דברי שני המוסדות הללו. דרכים אפשרויות למיתון הפליטות הן ניהול קרקע משופר ואחסון פחם בקרקע. הדו"ח מראה את הפוטנציאל הענק של רתימת ענף החקלאות במאבק נגד המשבר האקלימי, ואת תפקידו הייחודי של הענף בהשגת יעדי אפס פליטות, מה שנובע מהיכולת של הגידולים לספוג פחמן מהאוויר. דו"ח מלא עתיד להתפרסם בתחילת 2022.

המגזר החקלאי פולט כמות גדולה של גזי חממה, עם מערכות שמחוללות בין 37%-21% מסך הפליטות הגלובליות. אך חקלאות היא גם קרבן של הפליטות הללו. לעיתים קרובות החקלאים הם הראשונים להבחין בשינויים האקלימיים. עליית הטמפרטורות, שינויים בדפוסי הגשמים והפרעות בשרשרת האספקה כבר משפיעים על התוצרת החקלאית.

הדו"ח המשותף EBRD/FAO מראה כיצד השקעות ממוקדות יוכלו להפוך את המגזר החקלאי לחלק מהפתרון.