חדשות מקומיות

40 עובדים זמניים בנמל חיפה ו-90 עובדים זמניים בנמל אשדוד עומדים לסיים עבודתם תוך מספר שבועות, וכ-100 עובדים ותיקים ומנוסים ייצאו בקרוב לפנסיה מוקדמת בנמל אשדוד. הסכם העבודה בין ההנהלה של חברת נמל אשדוד לוועד עובדי בעלי המלאכה לא אושר על ידי דירקטוריון חברת הנמל, ויש עיכובים יומיים בתיקון ציוד פריקה שמתקלקל כל הזמן.

יש בנמלים ליקויים בדרך ההכשרה של כוח האדם וחוסר יעילות ניהולית. זמן מה הצליח נמל אשדוד להעמיד רק 16% ידיים לפריקת אוניות תבואה, לאחר שלפני מספר שנים הצליח לענות על 90% מהביקוש לידיים פורקות לאוניות. זמן מה הצליח נמל חיפה להעמיד רק 22% ידיים לפריקת אוניות תבואה.

הפקקים בנמלים שרירים וקיימים. זמני ההמתנה לפריקה לא מצטמצמים (בניגוד להצהרות). הקטנת מצבת כוח האדם בשני הנמלים צפויה להחמיר את המשבר בשבועות הקרובים.

"חמישה רציפים עומדים שוממים בנמלי הים של ישראל. על שרת התחבורה והממשלה כולה מוטלת החובה לפעול לשילובם של רציפים אלה בעבודת נמלי הים של ישראל כדי לפתור את העומס והעיכובים שנוצרו בפריקת המטען הכללי." כך אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שאף שיגר פנייה אל שרת התחבורה, ח"כ מרב מיכאלי, עם העתקים לרוה"מ ולשר האוצר.

לדברי לין, "מדובר ברציף 7, ברציף 8 וברציף המערבי בנמל חיפה, וכן ברציף 25 וברציף 27 בנמל אשדוד. היעדר שימוש ברציפים אלו פוגע באינטרס הכללי הרחב של משק המדינה ומעלה את יוקר המחיה. האינטרס הציבורי הכולל והאינטרס המשקי הכולל עדיפים על כל הסכם שנעשה, אשר אולי אמור להגן על אינטרסים של ועדי עובדים. בעבר נעשו הסכמים והסדרים שנועדו להגן על אינטרסים צרים של ועדי עובדים בנמלי הים הוותיקים, אולם הסכמים אלה מנוגדים לאינטרס הציבור והם חסרי תוקף. יש דרכים להבטיח את האינטרסים של העובדים וגם לאפשר הפעלה כבר עכשיו של חמשת הרציפים."

לין דורש משרת התחבורה להפעיל את סמכותה כדי שייעשה שימוש מושכל ומלא בחמשת הרציפים, כדי לאפשר פריקה יעילה של אניות המגיעות לישראל עם מטען כללי ומטען צובר.

מגפת הקורונה, בתוספת אירועים אקלים קשים ברחבי העולם ותקריות אחרות כמו החסימה בת ששת הימים של תעלת סואץ, חוללו שיבושים חסרי תקדים בשרשרת האספקה העולמית. בין הנפגעים המרכזיים היה ענף הבנייה - אפילו בארצות הברית שבה מדובר...

משרד התיירות הוציא לארצות הברית משלחת מקצועית על מנת להתניע את מערך השיווק של המשרד בצפון אמריקה, לאחר למעלה מ-20 חודשים של שיתוק בתנועת התיירות הנכנסת. הסיור כלל מפגשים עם חברות תעופה הפעילות בארצות הברית, ובהן הנהלת אל על בניו יורק ודלתא איירליינס באטלנטה, מפגש עם סיטונאי תיירות ממגזרים שונים, אנשי דת, תקשורת ויחסי ציבור, ויועצים אסטרטגיים.

לדברי משרד התיירות, מנהל השיווק במשרד בוחן בימים אלה את אסטרטגיית היציאה מהמשבר, במטרה לעודד תיירות נכנסת - תחילה דרך הקהל היהודי והנוצרי, המהווה  את העוגן של קהל היעד המסורתי שברובו מאורגן, ובמקביל דרך הקהל הכללי שנוסע באופן עצמאי (FIT). שנת 2019 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת, עם מעל ארבעה וחצי מיליון תיירים. שנת 2020 נפתחה בקצב של מעל חמישה מיליון תיירים בשנה.

משרד התיירות מוסיף כי בשנים האחרונות, תנועת התיירים מארצות הברית הגיעה למעל מיליון תיירים, לאחר שינוי אסטרטגי בקמפיינים ושיתופי פעולה עם חברות תעופה וסוכנויות דיגיטליות גדולות לשיווק, דוגמת וירטואזו ואקספדיה, ופתיחת קווים חדשים עם תמרוץ והסכמי שיווק עם חברות התעופה ובהן אל על, יונייטד איירליינס, דלתא איירליינס ואמריקן איירליינס ליעדים חדשים ובהם שיקאגו, לאס וגאס, מיאמי, וושינגטון די סי וסן פרנסיסקו.

מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי: "השוק האמריקני הינו שוק המקור הגדול והמרכזי. הצוות המקצועי של המשרד בחן שיתופי פעולה אסטרטגיים, ובכלל זה עם סיטונאי תיירות דתית וכללית, גורמים מה-NFL ומליגת ה-NBA ועם ידוענים מתחומים שונים. אנו מאמינים כי בפגישות עם חברות התעופה למדנו כי הן מבינות את הפוטנציאל לשוק הישראלי ובכוונתן לחדש את הקווים הקיימים, להוסיף קווים חדשים ולהגדיל את קיבולת המושבים בטיסות מארצות הברית".

תיירות בירושלים. צילום: ויקיפדיה

על מנת לאפשר לאגודות כלי ניהולי לביצוע רכש, מפרסם האגף לאיגוד שיתופי נוהל מוצע לרכש. חשוב להדגיש כי לא מדובר בהנחיה, אלא בהמלצה בלבד ולטובת האגודות שיוכלו לאמץ לעצמן את הנוהל בהתאם לתקנון.

על מנת לצפות בנוהל יש להיכנס לאתר משרד הכלכלה והתעשייה.

בחודש אוקטובר ניתנו כ-20% מתוך הכמות הנדרשת לידיים פורקות עבור פריקת אוניות תבואה וגרעינים בנמל אשדוד. הבעיות המבניות בנמלי ישראל ובככלן באשדוד יוצרות פקקי אוניות בנמלים בארץ. משרד התחבורה מייחס את הסיבות לפקקים בארץ למשבר העולמי בתחום זה. כמו כן סבור המשרד כי פתיחת הנמלים הפרטיים החדשים תפתור את המשבר.

בעקבות המחסור בידיים עובדות ניתנו קנסות לחברות ספנות מחו"ל, כך לדוגמה האונייהAgean Spire , עם מטען של כ-29,000 טונות מוצרי גרעינים ודגן הגיעה לאשדוד מניו אורלינס ב-29 באוגוסט, נכנסה לפריקה ב-2 באוקטובר (איחור של חודש), סיימה פריקה ב- 18 באוקטובר, ושילמה קנס של 900,000 דולר; האונייה Paxi, עם 24,000 טונות שעורה, הגיעה מאוקראינה לאשדוד ב-3 בספטמבר, נכנסה לפריקה ב-3 באוקטובר (איחור של חודש), סיימה ב- 14 באוקטובר, ושילמה קנס של כ-840 אלף דולר; האונייה Petrus עם 42,000 טון סויה, הגיעה לאשדוד מברזיל ב-17 בספטמבר, נכנסה לפריקה ב-30.9, סיימה ב-17 באוקטובר, ושילמה קנס של כ-600,000 דולר.

יו"ר איגוד יבואני התבואות איתי רון: "אנחנו אובדי עצות. צריך להיות עיוור וחירש לא לראות ולא לשמוע, אבל משרד התחבורה בוחר להתעלם. והמחירים קשים. גם גל התייקרות מחירי המזון, כי המחיר בשווקים מגלם את הקנסות לחברות הסחר הימי הבינ"ל, גם פקקי תנועה מאזור חיפה של משאיות, שמובילות מטעני תבואות ומוצרי גרעינים לדרום הארץ במקום לפרוק באשדוד, גם זיהום ים בגלל אוניות נאלצות לעמוד שבועות עם מנועים פתוחים. כשפריקת אונייה קטנה יחסית עם דגן אורכת כחודש וחצי, במקום יומיים עד שלושה, והקנס לחברת הספנות מחו"ל, שספק אם תסכים להבא להחכיר אוניות לישראל, יגיע ל-900,000 דולר - שאף אחד לא יתפלא על יוקר המזון בארץ".

"בשם חבריי יבואני התבואות. אני קורא לשרת התחבורה מרב מיכאלי, התפני מעיסוקייך ופגשי אותנו. המשרד, ואת בראשו, לא יכולים עוד להתעלם. אנחנו נכונים להתייצב אצלך בכל עת, להציג בפנייך את הנתונים ולהצביע על הפתרונות המתבקשים. הושיטי כבר יד לעזרה".

חבר הנהלת איגוד יבואני התבואות רלי נורמנד: "כשקרבה אונייה לנמל, מעביר סוכן האונייה, בקשה להנהלת הנמל, להקצאת עובדים, כדי לפרוק באופן יעיל ומהיר. רשות הנמלים והספנות, רספ"ן, מפרסמת את שיעור ההיענות לידיים פורקות בנמלים, מדד לשיקוף היעילות, או חוסר היעילות, בניהול כוח האדם".

סגן יו"ר איגוד יבואני התבואות יוני איזקוב: "הרגשה רעה. כמו להיתקע כנוסעי מונית בפקקים, כאשר המונה אצל הנהג לא עוצר לרגע, וסכום הנסיעה מתייקר מרגע לרגע. מצד אחד, אנו מעריכים את העובדה שמנהל נמל אשדוד, פנה להסתדרות הכללית בבקשה להאריך בחצי שנה את העסקת 50 העובדים הזמניים שגויסו לנמל. מצד שני, זו טיפה בים. חסרים מאות עובדים נוספים, כפי שחסרים גם בנמל חיפה".

רקח, חברה ישראלית המתמחה בייצור, ייבוא, שיווק, מכירה והפצה של תרופות, מוצרי חיטוי, ויטמינים, תוספי מזון וקוסמטיקה, בשליטה משותפת של קרן פימי (כ-42.6%) ומשפחת אלגרבלי (כ-29.8%) מדווחת היום כי השיקה את המוצר הראשון ממשפחת הסטרואידים ((cortico-steroids מתוצרתה בחו"ל. התכשיר יצא משערי מפעל הסטרואידים החדש, ופעילות השיווק והמכירה של התכשיר יחלו על ידי השותף העסקי לפרויקט בתקופה הקרובה באנגליה ובאירלנד.

כמו כן השלימה החברה בהצלחה, ביחד עם השותף העסקי, את מבחני ההשוואה (BIO STUDIES) של התכשיר בגרמניה ובמספר מדינות אירופאיות נוספות, והיא נערכת להגשת התיק לרישום במדינות אלו לקראת תום שנת 2021. תהליך דומה מתקיים גם בקנדה, שם נמצא שותף עסקי נוסף לתכשיר, והחברה בוחנת בימים אלו את התאמת התיק לדרישות הרשויות בקנדה.

מנכ"ל רקח מרדכי אלגרבלי: "אנו נרגשים להשלים מהלך עליו עבדנו מספר שנים ביחד עם השותף העסקי לפרויקט - רישום מלא של מוצר הסטרואידים שלנו בשוק האנגלי. החברה רואה בשווקי חו"ל בכלל ובתחום הסטרואידים בפרט פעילות ליבה לשנים הקרובות ופועלת לאיתור שווקים נוספים לתכשיריה, להתאמת תיקי ייצור נוספים בקו הסטרואידים לדרישות האירופאיות, לרכישת תיקי ידע נוספים ולאימוץ טכנולוגיות ייצור חדשות בתחום".

ועדת הכלכלה אישרה את פרק התמרוקים ברפורמת הייבוא. אישור פרק התמרוקים יאפשר ייבוא במסלול מקל וייבוא מקביל של 15 סוגי תמרוקים שונים. הרפורמה תיכנס לתוקף בעוד כשנה, וצפויה לחסוך כ-650 מיליון שקלים בשנה למשק.

התמרוקים שאושרו לייבוא מקביל הם: אפטרשייב; דיאודורנט רול-און ללא אלומיניום; דיאודורנט סטיק ללא אלומיניום; פודרה דחוסה; סומק דחוס; שימר דחוס; קרם רגליים ללא חומצה סליצילית; לק לציפורניים (שאינו ג'ל); שעווה לרגליים; שמפו; מרכך; סבון גוף; קרם גוף; קרם ידיים וקרם לשיער. שנה לאחר תחילת החוק יוכל שר הבריאות להרחיב את הרשימה למוצרים נוספים ואת רשימת המדינות, ולאפשר ייבוא מקביל גם מאוסטרליה, איסלנד, ארצות הברית, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר רון מלכא הציג בוועדת הכלכלה של הכנסת את עיקרי רפורמת הייבוא, אשר מקדם משרד הכלכלה והתעשייה. הרפורמה בייבוא תאפשר העברת מוצרים מיובאים הנדרשים כיום באישור תקן, ממסלול בדיקות במעבדות בדיקה למסלול של הצהרות, תשחרר חסמי ייבוא וייבוא מקביל למסלול של הצהרות, ותאפשר ייבוא של מוצרים מאירופה ומארצות הברית, ללא דרישות נוספות.

הרפורמה תחייב את היבואנים לשווק מוצרים תחת התחייבות משפטית (הצהרה) כי המוצר אשר נכנס לישראל עומד בכל דרישות התקן החלות עליו כיום, כך שאינו מסכן את הצרכנים בטיחותית או בריאות. צעד זה יצמצם את עלויות הייבוא ויקצר את זמן העיכוב בנמלים.

הרפורמה משנה לחלוטין את נוהל הייבוא בישראל, כחלק מפעילות משרד הכלכלה והתעשייה למלחמה ביוקר המחיה, ותוביל להגברת התחרות, ליצירת תשתית לעידוד הצמיחה, למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של המשק וליצירת מנגנוני בקרה, פיקוח, אכיפה והרתעה, המקובלים כיום באירופה וארצות הברית.

בד בבד, כוללת הרפורמה תגבור מערך האכיפה של מינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, כך שיוגברו פעילויות הפיקוח בשווקים על המוצרים. יבואנים ומשווקים, אשר יימצא כי הכניסו לישראל מוצרים אשר אינם עומדים בדרישות התקן, וזאת על אף ההצהרה עליה חתמו, צפויים לסנקציות מינהליות ופליליות לרבות עיצומים כספים, הגשת כתבי אישום והגדרת היבואן כמפר אמון אשר יעבור למסלול בדיקות מחמיר, שעלול להוביל עד שלילת רשיונו כיבואן.