חדשות מקומיות

הממשלה קבעה כי מכסת העובדים הזרים היא 17,300 במקום 16,500. ככל שמכסה זו תמומש, יתקיימו חמש פעימות נוספות - ארבע של 2,500 עובדים, ואחת של 2,700 עובדים.

בד בבד ובהתאם לעמדת שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, הוחלט כי בתוך 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו, יגבשו מנכ"לי משרדי הבינוי והשיכון והכלכלה והתעשייה נוהל מוסכם לבחינת עמידה ביעד גידול העובדים הישראלים בענף הבנייה, ביחס שיעמוד על 1:1.5 ומתווה זה יהווה תנאי למימוש הפעימה החמישית.

בעקבות פנייתה של שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי אל שר הבריאות ניצן הורוביץ, שר הבט"פ עמר בר לב ושר האוצר אביגדור ליברמן, פתרו שרי הממשלה חסמים שמנעו את מימוש הפוטנציאל של ייצוא הקנביס הרפואי לעולם. ברביבאי ביקשה מהשרים לתמוך בסעיף להסרת חסמי הייצוא בענף הקנביס הרפואי. השרים סיכמו על תמיכה בנושא ואישורו במסגרת חוק ההסדרים.

במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2022-2021, מוצע לתקן את החלטת הממשלה שעניינה "אימוץ המלצות הצוות לבחינת היתכנות הייצוא של קנביס רפואי", כך שיצומצמו ההגבלות הקיימות כיום בתחום ייצוא הקנביס הרפואי, ויתאפשר ייצוא של חומרי גלם, בהם חומר צמחי הניתן לריבוי, וכן מוצרים שלא עומדים בהכרח בתקן הישראלי אך מאושרים על ידי מדינות היעד. כמו כן, הוחלט כי משרד הכלכלה ומשרד הבריאות יפעלו יחד להתאמת תקני האיכות הקיימים בישראל, ה-IMC-GMP, כך שיוכרו כשקולים או זהים לדרישות במדינות המיועדות לייצוא.

ישראל היא אחת המדינות המובילות בייצור, מחקר ופיתוח בתחום הקנביס הרפואי. לישראל 35 חוות ריבוי, 31 חוות גידול, ותשעה מפעלים המייצרים מוצרי קנביס רפואי בעבור מטופלים בארץ ובעולם. פוטנציאל המכירות של חברות הקנביס הרפואי, לשוק המקומי ולייצוא, הוא 3-2 מיליארד דולר בשנה.

חברת גילת רשתות לוויין, המתמחה בטכנולוגיה לרשתות תקשורת לווייניות, הודיעה כי זכתה בעסקה של מיליוני דולרים עם חברת SES, המספקת פתרונות קישוריות תוכן גלובליים ליישומי פס רחב באמריקה הלטינית. הפלטפורמה הרב-שימושית של גילת תתמוך בחברת SES בפרויקטים של תמסורת סלולרית, בפרויקטים עסקיים ובשירותים אוניברסליים ממשלתיים (USO), במהלך הרחבתה של SES את שירותיה באמריקה הלטינית על ידי פריסה של מוקדי תקשורת אזוריים חדשים.

הפלטפורמה הרב-שימושית של גילת, סקיי אדג' (SkyEdge II-c), ומערך ה-VSAT הנרחב שלה, מאפשרים קישוריות לוויינית למגוון רחב של יישומים באזורים המרוחקים ביותר באמריקה הלטינית. הרשתות של גילת מאפשרות תמסורת סלולרית למפעילי תקשורת, קישוריות ליישומים ממשלתיים ועסקיים, ופרויקטים חינוכיים רבים אשר יתמכו בצמצום הפער הדיגיטלי.

קבוצת ברנד מדווחת כי זכתה במכרז לביצוע עבודות להקמת מפעל, בהיקף התחלתי של 42 מיליון שקלים. החברה מעריכה כי עם התקדמות הפרויקט עשוי היקף העבודות לגדול משמעותית. בין היתר תבצע ברנד ייעוץ, תכנון, ייצור קונסטרוקציות פלדה, והקמת הקונסטרוקציות באתר הפרויקט. ברנד תחל בעבודות ברבעון הנוכחי וצפויה לסיימן במהלך הרבעון השלישי של שנת 2022.

חיים ברנד, משנה למנכ"ל הקבוצה: "אנחנו רואים התעוררות משמעותית בביקוש לעבודות קונסטרוקציה מורכבות בשוק".

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה ל-11,853 חוכרים כי הנכס בחכירתם עובר לבעלותם המלאה בטאבו, ללא כל תמורה. מדובר על נכסים בבנייה רוויה (דירות) ונכסים צמודי קרקע, הרשומים כיום בטאבו בחכירה מהוונת. כ-2,700 בתי אב נוספים במרחבים חיפה ודרום יקבלו אף הם הודעות על זכאותם לבעלות.

אם לא יתקבלו מכתבי התנגדות מהחוכרים, תועבר להם הבעלות באופן סופי, לאחר 60 יום, בממשק מקוון מול הטאבו וללא צורך בביצוע פעולה כלשהי. הרשות תשלח לחוכרים הודעות על רישום הנכס בטאבו.

לאחר רישום הבעלות בטאבו, יוכלו הבעלים לפנות ישירות ללשכות רישום המקרקעין ולוועדות התכנון המקומיות לצורך ביצוע פעולות במקרקעין, ללא צורך באישור או בהסכמה של רמ"י, ובלי שיידרשו לשלם כל תשלום בגין פעולות אלה (כגון העברת זכויות ותוספת בנייה).

חוכר רשאי לסרב להצעת רכישת הבעלות, גם כשזו ללא תמורה, ולהישאר במעמד של בעל זכויות חכירה, בלי לעבור למעמד של בעלים. במצב זה, ימשיך החוכר להזדקק לשירותיה של רמ"י בכל פעולה אותה יבקש לבצע במקרקעין.

עד כה רשמה רשות מקרקעי ישראל בעלות בטאבו לכ-670,000 חוכרים, מתוכם כ-470,000 במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל, ובהתאם לכללים שנקבעו בחוק רשות מקרקעי ישראל לגבי הזכאות לקבלת בעלות. כמו כן, ב-9,000 נכסים בבנייה נמוכה ותעסוקה נרכשה הבעלות בתמורה.

אנלייבקס תרפיוטיקס מינתה את צבי פאלש לניהול פרויקט התכנון וההקמה של המפעל החדש של החברה, בתקן cGMP, לייצור אלוסטרה.

פאלש מצטרף לאנלייבקס מגמידה סל (Gamida Cell). כמנהל תפעול ראשי בחברה (COO), פיקח על הפעולות להקמת מפעל ייצור של טיפולים תאיים שהושלם לאחרונה. לפני כן שימש פאלש מנהל התפעול הראשי של פרוטליקס (Protalix), שם הוביל את הפעולות עד לאישור FDA של המפעל לחלבון תאי צמחי, אללייזו (Elelyso®). לפני שהצטרף לפרוטליקס, פאלש שימש כמנכ"ל חברת קולבר לייף סאיינס (ColBar LifeScience), חברת ביו-חומרים אשר נרכשה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון, ושם הוביל את התכנון, ההקמה, ההרחבה והפיקוח הרגולטורי על מיתקן הייצור שלה בישראל. הוא הוביל גם את הביקורות מטעם ה-FDA בעבור אבולנס (Evolence®) ואוסיקס (Ossix®), והיה חבר בצוות הניהול האסתטי העולמי במסגרת חטיבת הצרכנים בג'ונסון אנד ג'ונסון. פאלש גם מילא תפקידים תפעוליים בחברת טבע ובמעבדות אינטרפארם.

פאלש מציין: "אני מאמין שהחברה ייצרה נתונים קליניים משכנעים בספסיס ובקורונה".

קארדיאקסנס, חברה טכנולוגית בתחום הבריאות הדיגיטלית, דיווחה כי סיימה בהצלחה ניסויים קליניים להוכחת יכולת המדידה של קצב הנשימה ורמת החמצן בדם באמצעות חיישני השעון הרפואי שפיתחה. שעון זה מאפשר ניטור רציף מרחוק של מדדים חיוניים, וזיהוי הפרעות קצב לב והדרדרות במצבם הרפואי של חולים במחלות כרוניות, ברמת דיוק של מכשור רפואי נייח בבתי חולים. תוצאות המבחן מראים עמידה בכל דרישות הדיוק המחמירות של אישור CE וה-FDA.

הניסוי הקליני בדק קצבי נשימה במנעד רחב, מקצב של חמש נשימות בדקה ועד קצבים גבוהים מאוד של 45 נשימות בדקה - קצבים הרלוונטיים לחולי קורונה במצב קשה. מכלול הפרמטרים הנמדדים והמנוטרים על ידי השעון הם הבסיס לזיהוי התדרדרות של חולים במחלות כרוניות כגון CHF ו-COPD. השעון משדר את כל המדידות והנתונים לאפליקציית קארדיאקסנס בטלפון החכם, המאפשרת גם חיבור מכשירי מדידה חיצוניים כגון משקל דיגיטלי וגלוקומטר, המזינים את המדידות למערכת. האפליקציה מאפשרת גם הצגת דו"ח מדידות מלא של המטופל. לשעון מספר אינדיקציות רפואיות גדול ביותר, ומכך אופטימלי ונוח ביותר לניטור חולים מרחוק.

החברה החלה בהליך הגשת המסמכים לקבלת האישור הרגולטורי האירופאי, CE, לשתי האינדיקציות. לאחר האישור, יהיה השעון הרפואי של קארדיאקסנס השעון הרפואי הראשון בעולם שיש לו אישור רגולטורי לניטור רציף של דופק ברמת הפעימה היחידה, קצב נשימה, זיהוי פרפור פרוזדורים, ECG ו-SpO2. בימים אלה החברה מבצעת מספר ניסויים קליניים במספר מוסדות רפואיים, בד בבד עם אישור יכולות נוספות, בהן ניטור שלבי שינה ו-Sleep apnea.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה ערכה סקר בקרב 900 בעלי עסקים. בהשוואה לסקר שנערך לפני הקורונה, עולה, כי בקרב בעלי העסקים בעלי מועסק אחד ומעלה, הכוונה לסגור את העסק לאחר הקורונה ירדה. כמו כן, שיעור גבוה מבין בעלי העסקים ציינו כי ביצעו שינויים בעסק בעקבות המשבר. לצד זאת, ממדי הפגיעה הגדולים של משבר הקורונה באו לידי ביטוי בקרב העסקים של עצמאים ללא מועסקים.

מבין משיבי הסקר, 67% מהעסקים דיווחו על ירידה ברווחיות העסק בעקבות משבר הקורונה, 25% דיווחו שהרווחיות נשארה דומה ו-8% דיווחו שהרווחיות עלתה. בפילוח של העסקים עולה כי ככל שהעסק גדול יותר, הירידה ברווחיות קטנה יותר. בפילוח על פי ענפים עולה כי בענף השירותים מקבלי הקהל חלה הירידה הדרמטית ביותר ברווחיות, ואילו בענף המסחר הסיטונאי, הדיווח על ירידה ברווחיות העסק היה הנמוך ביותר.

במהלך המשבר ניתנו חבילות פיצויים לעסקים שחוו פגיעה. 81% דיווחו כי קיבלו פיצוי עקב ירידה בהכנסות העסק. הענפים שבהם שיעור העסקים שקיבלו פיצוי הוא הגבוה ביותר הם ענף השירותים וענף המסחר הקמעונאי.

עצמאים ללא מועסקים שוקלים בשיעור הגבוה ביותר לסגור את העסק שלהם לצמיתות (38%), שיעור זה גבוה בהרבה משיעור העצמאים ללא מועסקים שדיווחו בסקר של 2019 שהם שוקלים לסגור את העסק שלהם (24%).