חדשות מקומיות

לאחר בחינת הזכאויות וכמתן מענה לעסקים שנפגעו באופן חריף במיוחד במהלך שנת 2020, אישרו משרד הכלכלה ומשרד האוצר מענק חד-פעמי לעסקים בעד השתתפות בהוצאות השכירות בשנת 2020. מענק הוצאות קבועות שניתן על ידי רשות המיסים מתבסס על סך ההוצאות הקבועות של העסקים ובכלל זה הוצאות שכירות, ארנונה, ועובדים שלא יצאו לחל"ת.

במענק הוצאות קבועות נקבעו הגבלות על גובה המענק והיקף ההוצאות הקבועות עבורן ניתן המענק, בהתאם לגובה המחזור של העסק. עם זאת, לעסקים שונים (כדוגמת חדרי כושר) היקף המענק לא משפה על ההוצאות הקבועות שלהם, כיון ששיעור הוצאות השכירות שלהם גבוה משיעור ההוצאות המוכרות במענק של רשות המיסים. לשם כך, הוחלט על השלמת מענק לעסקים שהיקף הוצאות השכירות שלהם עולה על 17% מהמחזור, ושבשנת 2020 הוצאות אלו היו דומות (90% לפחות) להוצאות שכירות ששילם בשנת 2019. המענק יינתן לעסקים שהיו זכאים לפחות לשלושה מענקים מרשות המיסים ושיעור הפגיעה שלהם עמד על 80% לפחות.

גובה המענק הוא 100 שקלים למטר (כפי שמופיע בחיוב הארנונה ובכפוף להסכם שכירות), ועד 120,000 שקלים לעסק, אך סך המענקים שהתקבלו מרשות המיסים וממענק השכירות לא יעלה על המענק המקסימלי שנקבע למענק הוצאות קבועות. המענק יופעל על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כחלק מתכניות הסיוע לעסקים שנפגעו בעקבות הקורונה ובהם הנחה מארנונה ומענק שימור עובדים. ההגשה למענק תיפתח במהלך חודש דצמבר באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. קישור האתר להגשת בקשות יפורסם לקראת פתיחת מועד הגשת הבקשות

הטמעת רובוטים בתהליכי ייצור אדריכליים דורשת התערבות אנושית הן ברמת הייצור והן ברמת החישוב ותכנון התוצרים השונים, בעיקר כשהתכנון האדריכלי מתבסס על מערכות מרחביות מורכבות כגון חיפויים דקים ועקמומיים. קבוצת חוקרים מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון - פרופ' מירי בן חן, ד"ר קספר פלוטה ומיכל אדלשטיין, עם עמיתם פרופ' אמיר וקסמן מאוניברסיטת אוטרכט - נענו לפנייתו של ארכיטקט ופיתחו אלגוריתם שיודע למצוא פתרונות אוטומטיים לצורכי ייצור רובוטי של משטחים מורכבים. החוקרים יצרו מסגרת חישובית שהוכחה כיעילה במעבדה ושלתוכה אפשר להכניס כל תכנון מורכב ומגוון ולקבל מערך של פרגמטים מוכנים לייצור, לרבות משטחים בעלי עקמומיות כפולה. הפיתוח התפרסם בכתב העת ACM Transactions on Graphics.

פרופ' בן חן: "חשוב להבין שהייצור הרובוטי התעשייתי אינו גחמה טכנולוגית. יש בו יתרונות רבים בהיבטים שונים של קיימות כגון חיסכון בחומרים, צמצום זמן הבנייה והקטנת ההשפעה הסביבתית של תהליך הבנייה. האלגוריתם שפיתחנו יודע לקחת משטחים מורכבים ולחלק אותם לחלקים קטנים, משושים, באופן המגדיל את היתרונות המכניים של המשטח. האלגוריתם מפיק תוכנית תלת-ממדית המוכנה לייצור רובוטי. המשך הפיתוח של המערך החישובי יאפשר לקבל פתרון אופטימלי יישומי. נדרש שיתוף פעולה עם ארכיטקטים כדי להפוך את המערכת החישובית לאפליקטיבית גם 'בעולם האמיתי'. בסופו של דבר אנחנו מקווים שהמחקר יוביל לפיתוח מערכת שתדע לחשב וליצור חלקי בניין באופן אוטומטי כך שיהיה אפשר להרכיבם בשטח מבלי לפגוע או להתפשר על המורכבות האדריכלית או המבנית".

המאמר בכתב העתACM Transactions on Graphics

https://dl.acm.org/doi/10.1145/3450626.3459770

הדמיה של החלוקה למשושים שחושבה על ידי האלגוריתם החדש. מקור: דוברות הטכניון

ייצור מנייר קרטון של אחד המודלים. (a) חלוקה של המודל למשושים שטוחים, (b) פוליגונים דו מימדיים לחיתוך, (c-d) שלבי ביניים של הייצור, (e) התוצאה הסופית

תמונה מעוצבת של מודלים עם סגמנטים היכולים לשמש לבניין עם פנלים מזכוכית או עץ

פרופ' מירי בן חן

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז אישרה את התוכנית להקמת מתחם תעסוקה ומסחר חדש על שטח מפעל קניאל, באזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה. שטח התוכנית כ-63 דונם, והיא ממוקמת בצומת הרחובות ז'בוטינסקי-משה דיין, וגובלת מדרום בתחנת הרכבת הקלה של הקו האדום לאורך ציר ז'בוטינסקי.

התוכנית כוללת שטח עיקרי של 200,000 מ''ר לתעסוקה ו-50,000 מ"ר למסחר. לזכויות אלה מתווספות 84,000 מ''ר שטחי שירות מעל הקרקע ו-130,000 מ"ר לחניות בשלושה מפלסים.

הבינוי במתחם כולל מתחם מסחרי בקומת הקרקע, קומת תעסוקה מעליו תוך שילוב צירי הולכי רגל פתוחים לאורך ולרוחב המתחם. במספר נקודות משולבים חמישה מגדלי תעסוקה בני כ-40 קומות כל אחד. השימושים המוצעים בתוכנית הם תעסוקה עתירת ידע, מחקר ופיתוח, משרדים, ירידים ותערוכות, אולפני טלוויזיה, תעשייה ושטחי לוגיסטיקה, מלונאות, מכללות, שימושים ציבוריים, מרפאות, מבני תרבות, אולמי שמחות, מסחר קמעונאי, בילוי, בידור ופנאי.

לאורך ציר רבין-משה דיין מתוכנן קו "מהיר לעיר", ומכיוון רחוב משה דיין מעל ציר ז'בוטינסקי ועד לחיבור עם דרך רבין מקודמת הפרדה מפלסית. על מנת להבטיח מימוש התוכנית ובהתאם לתוכנית האתמ"מ, קבעה הוועדה כי לאור מיקומה המרכזי של התוכנית נקבע בה תקן חניה מינימלי ואף יתאפשר הסבת 50% משטחי החניה התת-קרקעיים לשימושים אחרים, על מנת לעודד שימוש במערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן).

הדמיה: אמיר מן עמי שנער אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ

יו''ר הוועדה המחוזית מרכז שירה ברנד: "מדובר בתוכנית ראשונה המממשת את תוכנית המתאר המטרופוליטנית. התוכנית מציעה מגוון רחב של עירוב שימושים ומחזקת את המרחב העירוני, תוך ניצול יעיל של מערך התחבורה הציבורית הקיים והמתוכן במקום. בנוסף התוכנית תורמת לאיזון הכלכלי של העיר, בה מאושרות ומתוכננות אלפי יחידות דיור".

מתכנן מחוז מרכז במינהל התכנון גיא קפלן: "התוכנית מיישמת את מדיניות הוועדה המחוזית ומינהל התכנון להעצמת השימושים לאורך צירי רק"ל ותחנות המטרו תוך תכנון קישוריות ואיכות תכנונית למרחב הקרוב והסובב את תחנות הסעת ההמונים".

ועדת הכלכלה התכנסה ביוזמת היו"ר ח"כ מיכאל ביטון לדיון מיוחד ביוקר המחייה, בין היתר על רקע הפרסום של מעיין פרתי שחשף פערי מחירים בתוך רשת שופרסל עצמה, בין מחירי מוצרים באתר שופרסל אונליין למחירים באתר שופרסל ישיר למהדרין, ועל רקע חקירת רשות התחרות שהפכה לגלויה. את הדיון פתח היו"ר ביטון ואמר: "אנחנו בבוקר קשה במדינת ישראל, לדעתי אנחנו בטלטלה. ועדת הכלכלה בראשותי שבה וטענה כי לא יוזלו המחירים בישראל ויוקר המחייה לא ישתנה אם לא נוכל לטפל בקצה שרשרת המזון. האירוע הראשון והמשמעותי של אקדח מעשן היה החשיפה של מעיין פרתי של מחירים מוזלים ב-30-20 אחוזים באתר שופרסל מהדרין. לצערי החשיפה עצרה את האתר ופגעה בכולם. הענשנו את הלקוחות. האירוע השני בו רשות התחרות ביצעה חקירות והחרמה של טלפונים ומחשבים ואולי מעצרים, אבל מאוחר מדי. בשנים האחרונות לא ראינו פעולות נחושות כאלה של רשות התחרות ומשרד הכלכלה והם צריכים להתעורר מידית ולטפל בזה על בסיס שבועי".

כלכלנית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בת חן רוטנברג הציגה נתונים יש ירידה קלה בנתח השוק של הספקים הגדולים, לצד עלייה בריכוזיות ובנתח השוק של חמש חברות המזון הגדולות. ממלאת מקום הממונה על רשות התחרות עו"ד מיכל כהן התייחסה לחקירה ואמרה כי היא החלה עוד לפני שנקבע הדיון ותימשך בימים הקרובים. עם זאת, סירבה כהן להתייחס לחשדות ולפרטי החקירה ואמרה כי בכוונתה להביא לוועדה עוד תיקוני חקיקה שיאפשרו לרשות להתמודד עם יוקר המחייה.

היו"ר ביטון פנה ישירות לראשי רשתות השיווק ודרש לדעת האם עסקו בעבר בתיאום מחירים. מנכ"ל שופרסל יצחק אברכהן התפרץ והשיב: "תגידו אתם נורמליים? אני עונה לך על השאלה - לא". היו"ר ביטון שאל האם הרווחים לא מצדיקים הקפאת מחירים לשנים הקרובות ורמי לוי הגיב ואמר: "תקפיא גם את הארנונה והחשמל". לאחר חילופי דברים דרש היו"ר ביטון להוציא את לוי מהדיון.

מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך הכריז על מכירת תחנת כוח רביעית - תחנת אשכול. תחנת אשכול היא התחנה הגדולה ביותר המופעלת בגז טבעי בישראל עם יכולת מותקנת של כ-1683 מגה וואט. באתר פועלים שני מחז"מים חדישים (תחנות מחזור משולב) וכן יחידות ותיקות. עד כה נמכרו במחירי שיא תחנות הכוח רמת חובב ב-4.25 מיליארד שקלים לשיכון ובינוי ואדלטק. אלון תבור נמכרה ב-1.9 מיליארד ש"ח לקבוצת MRC. מכירת תחנת הכוח חגית נמצאת בעיצומו של ההליך המכרזי. עם סיום הליך מכירת ארבע התחנות, מרבית החשמל בישראל ייוצר על ידי השוק הפרטי, ונתח הייצור של חברת החשמל במשק ירד לכ-40%.

מנכ"ל חברת החשמל בכנס איגוד המהנדסים עופר בלוך: "מדובר באחת ההשקעות האטרקטיביות ביותר שמוצעות היום במשק האנרגיה. לא בכדי מכונה אשכול 'הבוננזה של התחנות'. מכירת התחנות לשוק הפרטי היא אחד העוגנים המרכזיים בפיתוח התחרות במשק החשמל ובנוסף, הן תורמות ישירות לירידת תעריף החשמל על ידי החזרת ההון לציבור, ואני מאמין גדול בפוטנציאל ההכנסה ממכירת אשכול למשקיעים ובתועלת המשקית של המהלך".

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר מקצים על בסיס הקצאה תחרותית עד ארבעה מיליון שקלים להקמת מבנה להשכרה לתעשייה עתירת ידע במועצה המקומית ירוחם.

ניתן להגיש בקשות במסגרת הוראת המנכ"ל 4.59 "הקמת מבנה להשכרה לתעשייה עתירת הידע בירוחם", עד ליום 03/01/2022 בשעה 15:00.

הכללים המלאים, לרבות אופן הגשת הבקשות, מופיעים בהוראת מנכ"ל 4.59 "באתר משרד הכלכלה והתעשייה  - "הקמת מבנה להשכרה לתעשייה עתירת הידע במועצה מקומית ירוחם" ובנוהל ההוראה באתר מיום 03/10/2021.

אישור לבקשות לפי הוראה זו, יתבצע בכפוף לאישור תקציב המדינה לשנת 2021. לפרטים ניתן לפנות למוקד השירות בטלפון 03-9778794 או באמצעות טופס פנייה מקוון.

חמישה נספחים כלכליים חדשים של משרד הכלכלה והתעשייה התחילו את כהונתם בשורה של שווקי יעד בעולם. הנספחים והנספחות אמונים על קידום היצוא הישראלי, משיכת השקעות זרות, חיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין מדינות השירות, ויצירת חיבורים עסקיים בין חברות ישראליות הזקוקות לסיוע והכוונה בשווקי יעד לבין חברות בשווקים הבינלאומיים, גורמי ממשל מקומיים ופדרליים, גופי רגולציה ומוסדות בינלאומיים.

נטלי גוטמן חן, לשעבר מנהלת אגף כלי סיוע לתעשייה במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה (2021-2018) תחל את תפקידה כציר הכלכלי וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בוושינגטון, ארצות הברית.

גל מור, לשעבר מנהל תחום מחשוב וקשרי תעשייה באגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי והאב"כ במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה, יחל כהונתו כנספח הכלכלי וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בפריז, צרפת.

יוסף (ג'ואי) אברהם, לשעבר מנהל תחום תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה, החל לאחרונה כהונתו כנספח הכלכלי וראש נספחות מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בקונסוליה הכללית בבנגלור, בירת ההייטק של הודו. במסגרת תפקידו, יהיה יוסף אמון על קידום היצוא הישראלי, משיכת ההשקעות הזרות וחיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין מדינות דרום הודו, לרבות מדינות המחוז: קרנטקה, טמיל נדו, קרלה, אנדראה פרדש וטלנגאנה.

נועה היינמן, לשעבר מנהלת תחום אסיה פאסיפיק במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה, תשמש כנספחת הכלכלית וראש נספחות מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בשגרירות ישראל במדריד, ספרד. במסגרת תפקידה, תהיה נועה אמונה על קידום היצוא הישראלי, משיכת ההשקעות הזרות וחיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין ספרד.

אורנה אברהם החלה כהונתה כנספחת הכלכלית וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה ביוסטון טקסס. הנספחות אמונה על היחסים הכלכליים של ישראל עם דרום מערב ארצות הברית ומסייעת לחברות ישראליות לפעול במדינה, החל מאיתור הזדמנויות עסקיות, חדירה לשוק המקומי, מציאת שותפים ועוד.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר התעשייה והמסחר של ירדן יוסף אלשאמלי נפגשו בירדן לראשונה מזה עשור, ודנו במגוון דרכים לחיזוק יחסי הכלכלה בין שתי המדינות, זאת במסגרת הרצון לשמר מדיניות של שלום חם ולהעמיק את הקשר בין המדינות. הלך הפגישה דנו השרים בין היתר בעדכון הסכם הסחר בין שתי המדינות, בהכרה הדדית בתקינה ובהרחבת התיירות. בפגישה השתתפו שגריר ישראל בירדן איתן סורקיס ושגריר ירדן בישראל רסאן אל מג׳אלי.

במהלך הפגישה חתמו השרים על הסדר העשוי להגדיל בעתיד את מכסת המוצרים שירדן רשאית לייצא לרשות הפלסטינית. בין המוצרים והסחורות שעשויים לעבור מירדן לשטחי הרשות הפלסטינית: מלט ומוצרים לתחום הבנייה, שטיחים, ביגוד, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומוצרים נוספים.

אורנה ברביבאי: "הטבות הסחר עליהן סוכם היום בין ממשלת ישראל לירדן הן נדבך חשוב בהידוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. העמקת היחסים האזרחיים והכלכליים תורמת ליחסים הבילטרליים, לביטחון הלאומי ולשמירה על הגבול הארוך והשקט ביותר של מדינת ישראל".