חדשות מקומיות

על מנת לאפשר לאגודות כלי ניהולי לביצוע רכש, מפרסם האגף לאיגוד שיתופי נוהל מוצע לרכש. חשוב להדגיש כי לא מדובר בהנחיה, אלא בהמלצה בלבד ולטובת האגודות שיוכלו לאמץ לעצמן את הנוהל בהתאם לתקנון.

על מנת לצפות בנוהל יש להיכנס לאתר משרד הכלכלה והתעשייה.

מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים (מתח"ב-חומ"ס) 2021 הינו המהדורה העברית של מדריך שהוכן על ידי גורמי ממשל בארצות הברית, קנדה ומקסיקו, והמשמש גם במדינות רבות נוספות, ובכללן ישראל, ככלי עזר חיוני לצורך הנחיית הגורמים המגיבים לתקריות חומרים מסוכנים.

החומרים המסוכנים שאליהם מתייחס מתח"ב-חומ"ס הינם חומרים שהוקצה להם מספר או"ם לחומרים מסוכנים, ושמפורטים במדריך המכונה "הספר הכתום" של האו"ם.

דוגמאות לקבוצות סיווג סיכון שחומרים אלו משתייכים אליהן: חומרים נפיצים, חומרים מתלקחים, חומרים מחמצנים, חומרים רעילים, חומרים משתכים (קורוזיביים), חומרים רדיואקטיביים ועוד.

תקרית חומרים מסוכנים הינה התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, דליקה וכדומה.

מטרתו העיקרית של מתח"ב-חומ"ס היא לסייע למגיבים לתקרית חומרים מסוכנים לזהות במהירות את גורמי הסיכון שחומר מסוכן עלול להציב בפניהם, על מנת שיוכלו לקבל החלטות כיצד עליהם להגן על עצמם, על האוכלוסייה ועל הסביבה, ועל מנת שידעו כיצד להגיב במהלך השלב ההתחלתי של התקרית.

המדריך מפרט דרכי פעולה מומלצות במקרה של שפך, דליפה או דליקה שבה מעורב חומר מסוכן. בכלל כך המדריך מתייחס למרחקי ביטחון שיש לשמור מזירת האירוע, לביגוד מגן נדרש, לחומרים המתאימים לכיבוי דליקות שבהן מעורב החומר המסוכן, לאופן השמירה על בטיחות הציבור, לפעולות לצורך מתן עזרה ראשונה לאנשים שנפגעו מהחומר וכדומה.

משרד התחבורה האמריקאי חילק חינם יותר מ-16 מיליון עותקים של המדריך באנגלית, במטרה שעותק ממדריך זה יהיה זמין בכל רכבי כיבוי האש, ניידות המשטרה והאמבולנסים בארצות הברית (בנוסף לעותקים הנרכשים על ידי חברות ומוסדות).

מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים מתעדכן מדי כ-4 שנים. מהדורת 2021 של מתח"ב-חומ"ס כוללת אלפי תיקונים, עדכונים, שיפורים ותוספות ביחס למהדורת הקודמת (מהדורת 2016).

ניתן לרכוש את הספרים ישירות בהוצאה לאור: קרוננברג ספרות מקצועית; 03-6316923, 052-2740723; דואר אלקטרוני: kronenb@inter.net.il

בחודש אוקטובר ניתנו כ-20% מתוך הכמות הנדרשת לידיים פורקות עבור פריקת אוניות תבואה וגרעינים בנמל אשדוד. הבעיות המבניות בנמלי ישראל ובככלן באשדוד יוצרות פקקי אוניות בנמלים בארץ. משרד התחבורה מייחס את הסיבות לפקקים בארץ למשבר העולמי בתחום זה. כמו כן סבור המשרד כי פתיחת הנמלים הפרטיים החדשים תפתור את המשבר.

בעקבות המחסור בידיים עובדות ניתנו קנסות לחברות ספנות מחו"ל, כך לדוגמה האונייהAgean Spire , עם מטען של כ-29,000 טונות מוצרי גרעינים ודגן הגיעה לאשדוד מניו אורלינס ב-29 באוגוסט, נכנסה לפריקה ב-2 באוקטובר (איחור של חודש), סיימה פריקה ב- 18 באוקטובר, ושילמה קנס של 900,000 דולר; האונייה Paxi, עם 24,000 טונות שעורה, הגיעה מאוקראינה לאשדוד ב-3 בספטמבר, נכנסה לפריקה ב-3 באוקטובר (איחור של חודש), סיימה ב- 14 באוקטובר, ושילמה קנס של כ-840 אלף דולר; האונייה Petrus עם 42,000 טון סויה, הגיעה לאשדוד מברזיל ב-17 בספטמבר, נכנסה לפריקה ב-30.9, סיימה ב-17 באוקטובר, ושילמה קנס של כ-600,000 דולר.

יו"ר איגוד יבואני התבואות איתי רון: "אנחנו אובדי עצות. צריך להיות עיוור וחירש לא לראות ולא לשמוע, אבל משרד התחבורה בוחר להתעלם. והמחירים קשים. גם גל התייקרות מחירי המזון, כי המחיר בשווקים מגלם את הקנסות לחברות הסחר הימי הבינ"ל, גם פקקי תנועה מאזור חיפה של משאיות, שמובילות מטעני תבואות ומוצרי גרעינים לדרום הארץ במקום לפרוק באשדוד, גם זיהום ים בגלל אוניות נאלצות לעמוד שבועות עם מנועים פתוחים. כשפריקת אונייה קטנה יחסית עם דגן אורכת כחודש וחצי, במקום יומיים עד שלושה, והקנס לחברת הספנות מחו"ל, שספק אם תסכים להבא להחכיר אוניות לישראל, יגיע ל-900,000 דולר - שאף אחד לא יתפלא על יוקר המזון בארץ".

"בשם חבריי יבואני התבואות. אני קורא לשרת התחבורה מרב מיכאלי, התפני מעיסוקייך ופגשי אותנו. המשרד, ואת בראשו, לא יכולים עוד להתעלם. אנחנו נכונים להתייצב אצלך בכל עת, להציג בפנייך את הנתונים ולהצביע על הפתרונות המתבקשים. הושיטי כבר יד לעזרה".

חבר הנהלת איגוד יבואני התבואות רלי נורמנד: "כשקרבה אונייה לנמל, מעביר סוכן האונייה, בקשה להנהלת הנמל, להקצאת עובדים, כדי לפרוק באופן יעיל ומהיר. רשות הנמלים והספנות, רספ"ן, מפרסמת את שיעור ההיענות לידיים פורקות בנמלים, מדד לשיקוף היעילות, או חוסר היעילות, בניהול כוח האדם".

סגן יו"ר איגוד יבואני התבואות יוני איזקוב: "הרגשה רעה. כמו להיתקע כנוסעי מונית בפקקים, כאשר המונה אצל הנהג לא עוצר לרגע, וסכום הנסיעה מתייקר מרגע לרגע. מצד אחד, אנו מעריכים את העובדה שמנהל נמל אשדוד, פנה להסתדרות הכללית בבקשה להאריך בחצי שנה את העסקת 50 העובדים הזמניים שגויסו לנמל. מצד שני, זו טיפה בים. חסרים מאות עובדים נוספים, כפי שחסרים גם בנמל חיפה".

פיתוח ייחודי חדש מבית מפעל חלל של התעשייה האווירית יאפשר להגדיל את זמינות המידע המתקבל מלוויינים: מערכתBlue Sphere , שפותחה בתוכנית מואצת במרכז החדשנות של החברה, היא תחנת קרקע ללוויינים הנמצאת בענן המאפשרת תקשורת רציפה של הלוויין ויכולת ל"שוחח" עם כדור הארץ בכל רגע נתון. על יד כך מגדילה המערכת את זמינות המידע המתקבל מלוויינים באופן משמעותי.

באמצעות תחנת קרקע, מופקים התוצרים מהלוויין בזמינות גבוהה, ומפחיתים את התלות ב"זמן חליפת הלוויין" מעל תחנת הקרקע. הלוויין יכול לשדר את המידע הנאסף באמצעותו אל הענן ובכך לאפשר לתחנת הקרקע "להעביר" או "למשוך" את המידע מיידית וללא תלות בתחנות קליטה הממוקמות באזורים שונים על גבי כדור הארץ.

מדובר בקונספט ייחודי שגיבשו מהנדסי החלל של החברה ופותח בהליך מהיר במרכז החדשנות של התעשייה האווירית (IAI Innovation Center) בשיתוף עם המאיץ (אקסלרטור) הבינלאומי Starburst המתמחה בעולמות התעופה והחלל, כחלק מהליכי היזמות הפנים-ארגונית של התעשייה האווירית.

מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית שלומי סודרי: "טכנולוגיות הענן המתפתחות אפשרו פיתוח ייחודי, בהובלת צוות מהנדסי מפעל חלל למערכת Blue Sphere, ההופכת את הלוויינים לזמינים 24/7. הפיתוח הינו חלק מהפיתוחים החדשניים לתחנת השליטה והבקרה ללווייני התעשייה האווירית, המאפשרים למקסם את יכולות הלוויינים תוך שיפור מבצעיות המערך הלווייני מקצה לקצה. הקונספט הוכח ובימים אלו אנו מקדמים גרסה מתקדמת של תחנת השליטה והבקרה הקרקעית הווירטואלית לטובת לקוחותינו השונים בעולם".

סמנכ"ל החדשנות והיזמות של התעשייה האווירית ד"ר אמירה שרון: "מגוון תהליכי חדשנות הוא קריטי לארגון בעל מצוינות טכנולוגית ואנושית, כפי שקיימת בתעשייה האווירית. פיתוח חדשני זה מהווה הוכחת יכולות מדהימה לפיתוח מהיר, שישמשו בסיס לאבני הבניין הטכנולוגיות העתידיות של התעשייה האווירית".

מקור: התעשייה האווירית

סגן נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר הוועדה הבינלאומית אמיר שני ונשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין אירחו את שגריר איחוד האמירויות בישראל מוחמד אל חאג'ה (Mohamed Al Khaja) לרגל שנה לכינון היחסים בין ישראל והאמירויות, במסגרת חתימה על הסכמי אברהם.

מוחמד אל חאג'ה: "ההתרגשות מהשותפות הקיימת בין העסקים והיזמים של איחוד האמירויות ובין העסקים והיזמים בישראל עדיין ניכרת, וכעת נוספה אליה הבנה עמוקה פרי ניסיון כיצד ליצור שותפויות עסקיות ממשיות ויציבות לאורך זמן".

אמיר לין: "איחוד האמירויות וישראל חולקות מאפיינים דומים מבחינת אוכלוסייה, גודל גיאוגרפי ורצון למנף ולקדם ערוצי סחר בינלאומיים, ואנו נמצאים כעת ברגע היסטורי שיכול להוביל לשותפות חיונית סביב מגוון תחומים ובעיקר הייטק וחדשנות. שיתוף הפעולה בין שתי הכלכלות יכול לשמש דוגמה למדינות רבות כיצד פיתוח כלכלי צריך להיעשות למען שדרוג רמת החיים עבור אוכלוסיית המדינות".

אמיר שני: "חשוב לקדם את השימוש באזורי הסחר החופשי על ידי חברות ישראליות כדי לקצר את שרשרת אספקה ולחסוך בעלויות וזמן". שני הציע להקים פורום משותף לתחום הלוגיסטיקה של שתי המדינות על מנת לחזק את שרשרת האספקה, לרתום של כל בעלי האינטרס למקום אחד, ולמנף את האמירויות כראש לוגיסטי ליעדים נוספים.

ועדת החוקה אישרה כי יופחתו הסכומים המותרים לשימוש במזומן, וכי על אנשים פרטיים שייפרו את הסכומים המותרים יוטלו קנסות. לפי הצו אותו אישרה הוועדה הסכום המותר לתשלום במזומן בו מעורב עוסק, בעניין עסקה, תשלום שכר עבודה, תרומה או הלוואה, יעמוד על 6,000 שקלים במקום 15,000 שקלים. הסכום המותר לתשלום במזומן לאדם שאינו עוסק, בעניין עסקה, תשלום שכר עבודה, תרומה או הלוואה, יעמוד על 15,000 שקלים במקום 50,000 שקלים.

החוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), קובע מגבלות על תשלום במזומן, כך שהסכום המותר לתשלום במזומן בו מעורב עוסק, או בעניין תשלום שכר עבודה, תרומה או הלוואה, עומד על 15,000 שקלים. הסכום המותר לתשלום במזומן לאדם שאינו עוסק או בין אנשים פרטיים, מתן או קבלת מתנה עומד על 50,000 שקלים. החוק מטיל על שר האוצר לבחון החל מ1.1.20 ומדי שנה, את שינוי הסכום המותר לתשלום במזומן בהתאם להורות החוק. על השינוי להיעשות בהסכמת שר המשפטים, נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה. בהתאם להחלטת הממשלה מ-1.8.2021, מוצע בצו להפחית את הסכומים המותרים לשימוש במזומן, למעט לעניין סכום שמשלם אדם שאינו עוסק, בעד רכישת כלי רכב, שייוותר על 50,000 שקלים. השינוי יחל ב-1.8.2022.

עוד אישרה הוועדה כי קנס של 5% מסכום ההפרה על קבלת תשלום של שכר עבודה במזומן בסכומים שבין 8,500-6,000 שקלים. קנסות של 10%, 15% או 25% מסכום ההפרה על עבירה (בהתאם לסכום העסקה) בעסקה שאינה שכר עבודה. הפחתת הסכומים תחל ב-1.8.2022 ובשנתיים הראשונות תחול הוראת שעה לעניין שכר עבודה לפיה לא יוטל קנס מינהלי על עבירה לעניין שכר עבודה אלא אם נשלחה התראה. בעבירה חוזרת יוטל כפל קנס.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "החוק נחקק בזמנו קצת בחופזה במסגרת חוק ההסדרים, חוסר התשתית העובדתית שבפנינו בהסתמך על השנתיים האחרונות וחוסר המחשבה על השכבות המוחלשות שעלולות להיפגע מהצעד הזה גורמת לתחושה לא נוחה. אני מתקשה לראות את המסד העובדתי עליו נשענת צביעת ההכנסות המאוד קונקרטית למסגרות תקציב המדינה. אומר בכנות שלצערי אני פועל פה מתוך המחויבות להעברת התקציב אך עושה זאת בלב כבד. אם הצו היה נכנס בטווח זמן קרוב של כמה חודשים הייתי מסרב לאשרו".

חברות המייצאות עבור האיחוד האירופי צפויות לשלם עבור טביעת הרגל הפחמנית שלהן החל מ-2026, כך לפי הצעת חוק שפורסמה ב-14.7.21 על ידי האיחוד האירופי. הסקטורים שיושפעו מכך תחילה יהיו דשנים, פלדה, ברזל, אלומיניום, מלט, וחשמל. ב-2026, עתידה נציבות האיחוד האירופי (המוסד הקובע רגולציות החלות על כל המדינות החברות באיחוד) להרחיב את תחולת המיסוי הירוק הקובע תשלום על פליטות פחמן, גם על סקטורים נוספים ועל פליטות עקיפות.

במשרד הכלכלה והתעשייה מעריכים כי עלויות המיסוי יתגלגלו ליצואן, דבר שבסופו של דבר עשוי להביא לעליית מחירים גם אצל הצרכן הסופי בשוק היעד או לפגיעה בכושר התחרותיות של היצואנים אל מול שחקנים מקומיים ככלל וכאלו שיעמדו בדרישות התקינה האירופית בפרט. ב-15 ביולי 2021 פתחה הנציבות האירופית בהתייעצות ציבורית לכל בעלי העניין. ההתייעצות תימשך עד ה-18 בנובמבר 2021.

האיחוד האירופי הינו אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל ועל כן, וכל מיסוי כזה עשוי להשפיע מאוד על חברות ישראליות. סך היבוא השנתי של האיחוד האירופי מישראל בסקטורים הנ"ל נאמד ב-112 מיליון אירו, מתוך 12.3 מיליארד אירו מכלל היבוא בממוצע שנים 2020-2018. הסקטורים עם היבוא מישראל הגבוה ביותר בשלב הראשוני על פי הצעת החקיקה הינם: דשנים (73 מיליון אירו), פלדה וברזל (32 מיליון אירו), אלומיניום (6 מיליון אירו).

במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מדגישים כי ההתייעצות הציבורית, הפתוחה להתייחסויות הציבור עד ה- 18 בנובמבר 2021, מהווה עבור החברות הישראליות, האיגודים והתאגידים הזדמנות של ממש להשפיע על הרפורמה של האיחוד האירופי.

נטע בר-אל, הנספחת הכלכלית וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי לאיחוד האירופי: "אנו מבקשים לייצג נאמנה את מפת האינטרסים של התעשייה הישראלית ולפיכך מזמינים את החברות להעלות קשיים שהן צופות ביישום החקיקה או כל בעיה אחרת מתוך הצעת החקיקה. אנו עוקבים מקרוב אחר השינויים ובוחנים כל העת את ההשלכות במטרה להעריך האם נדרשים צעדים בערוצים בילטרליים בנושא".

חברות או איגודים שיפנו לאיחוד האירופי בערוץ ההתייעצות הציבורית מוזמנות להעביר העתק של הפנייה לכתובת IsraelFTAs@economy.gov.il על מנת שמשרד הכלכלה יוכל לרכז את המאמץ הלאומי בהקשר לרפורמה זו.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר רון מלכא, העומד בראש ועדת מהעקב אחר יישום הרפורמה ביבוא, יקיים ביום ד', 17.11.21 בין השעות 9:30 – 10:45, מפגש זום פתוח עם היבואנים לצורך היכרות עם הרפורמה החדשה ושלבי היישום שלה. במפגש תינתן סקירה קצרה על הרפורמה ומשמעותה ויתר הזמן יוקדש לשיח עם היבואנים.

במפגש ישתתפו הרגולטורים המובילים ברפורמה: הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלוביץ, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד האנרגיה חזי ליפשיץ, מנהלת אגף תמרוקים במשרד הבריאות רינת בכר, מנהלת שירות המזון במשרד הבריאות פנינה אורן, רכז תעשייה ומסחר אגף תקציבים במשרד האוצר הראל שליסל. המפגש יוקדש למענה על השאלות של היבואנים.

הרפורמה ביבוא, שאושרה במסגרת תקציב המדינה, משנה את השיטה הקיימת בתחום היבוא וטומנת בחובה פוטנציאל להרחבת נתיבי הסחר ולחסכון בעלויות היבוא ליבואנים. הרפורמה המשולשת כוללת פרק תקינה ונצילות אנרגטית, אשר ייכנס לתוקף בחודש יוני 2022 ועוסק בהקלות נרחבות ליבואנים, פרק טואלטיקה שייושם בתחילת שנת 2023 וכולל אימוץ המודל האירופאי והרחבות ליבוא מקביל ופרק המזון, שיכנס אף הוא לתוקף בתחילת 2023 ויכלול יישום שיטת הצהרה ביבוא מזון רגיש.

הממשלה קבעה קיום ועדת מעקב ליישום הרפורמה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, בה חברים הרגולטורים שמובילים את הרפורמה ואשר ייקחו חלק במפגש זה לצד אגף התקציבים ומנהל המכס. הוועדה תעקוב אחר יישום הרפורמה שתעקוב דרך מדדים ברורים אחר יישום הרפורמה. המדדים יורכבו, בין היתר, ממדדים שבוחנים את הנטל הבירוקרטי והפחתתו, מדדים לבחינת היקף יבוא מקביל ועוד מדדים שתיקבע הוועדה. הוועדה מרוכזת על ידי הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה אנואר חילף.

טרם המפגש ישלחו הסברים מפורטים על הרפורמות לנרשמים. המטרה לסייע ליבואנים לגבש את השאלות ואת המידע שהם מבקשים לקבל במפגש ולהפיק מהמפגש את התועלת המקסימלית. המפגש יהיה הראשון במספר מפגשים שתקיים הוועדה עד ליישום מלא של הרפורמה

קישור רישום למפגש

https://survey.gov.il/he/Import-reform