תקנים ותקנות מבנים

מדי שנה מבוצעות בישראל כ-70,000 עסקאות מכר שכ-33% מהן הם דירות חדשות מקבלן. כעת, תיקון חדש בחוק הולך לשנות את חוקי המשחק. מדובר בבשורה לעשרות אלפי רוכשים של דירות חדשות, שעשויה להיות לה משמעות של כ-200 אלף שקלים בקנייה, ואף יותר...

בארץ קטנה, צפופה ורבת לחצים, קשה מאד לראות את התמונה המערכתית הכוללת, והתכנון הארצי אמור לתת מענה למורכבות זו. תמ"א אחת, תכנית המתאר הארצית החדשה, מחברת תחומים שונים ומאזנת בין מגמות מנוגדות

תפקידן של תכניות המתאר הארציות לעצב את פני הארץ, לנווט בין אינטרסים מנוגדים ולמלא צרכי פיתוח תוך שמירת משאבי-טבע. תכנית מתאר ארצית קובעת סדרי תכנון, מיקום יישובים ואופן הרחבתם, רשת הדרכים ומסילות הברזל, תשתיות האנרגיה והמים, מיקום יערות, שמורות טבע ויחסיהם ההדדיים. התכניות - נושאיות (לכל נושא - תכנית משלו: מים, חשמל, פסולת, מחצבות, יערות....) או אזוריות (נמל חיפה, שדה התעופה לד).

עם הזמן, הלכו והצטברו תכניות רבות, ומערכת התכנון אשר הייתה אמורה לגבש מדיניות ארצית, הפכה כבדה ומסורבלת, והתפזרה על פני נושאים שונים וברמת פירוט גבוהה. כיום קיימות כ-50 תכניות מתאר ארציות נושאיות, ועמן, מאות שינויי תכנית, אף הן תכניות מתאר ארציות. כל תכנית עוסקת בנושא מסוים, ורבות העוסקות בפרטים, או שהן מתמקדות באזורים מסוימים.

לקוד הבנייה הישראלי יש השלכה משמעותית על התכנון במדינה, והוא יחייב באופן גורף את כל המבנים החדשים בשלב הוצאת היתר הבנייה

קוד הבנייה הינו מערכת הוראות, הכוללת את הסף המינימלי הנחוץ כדי להבטיח את האיכות והבטיחות הנדרשים לתכנון ולביצוע של מבנים ומקומות ציבוריים בישראל. בהתאם להחלטת ממשלה 964 מיום 31 בדצמבר 2016, שגובשה לאחר מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור ("ועדת זיילר"), אשר הוקמה בשנת 2001 בעקבות אסון אולמי ורסאי, הוטל על משרד הבינוי והשיכון להשלים את עריכתו של קוד הבנייה החדש, או בשמו הרשמי: "תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה)" התש"ף-2019. משימה זו נערכה תוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים וגופים ציבוריים מענף הבנייה: איגוד המהנדסים, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מכון התקנים והאקדמיה. כל אלה פעלו לארגון פרקי הקוד מחדש, עדכון ההוראות בכל התחומים ובכל המקצועות הנוגעים לענף הבנייה, עריכה והצגה של הנורמות בדרך נגישה, ברורה ו"ידידותית" למשתמש, השלמת הוראות בתחומים חדשים אשר אין להם כיום כל התייחסות בחקיקה ו/או בתקינה והשלמה ועדכון מרבית התקנים אשר מחויבים מהוראות הקוד. כל זאת, בתיאום מלא עם מינהל התכנון במשרד האוצר.

מהו תקן ומי כותב אותו? מהן המטרות של התקינה היום, אילו גופים אחראים על התקינה בישראל ובעולם ומה על התקינה בענף הבנייה

תקן הינו מסמך המספק דרישות, מפרטים, הנחיות או מאפיינים שניתן להשתמש בהם בעקביות כדי להבטיח שחומרים, מוצרים, תהליכים ושירותים יהיו מתאימים למטרתם. התקנים הראשונים בענף הבנייה היו תקנים של ייצור ברגים על מנת שכל הברגים והאומים במידה ספציפית יהיו בעלי אותה מידת תבריג.

לתקינה המודרנית מטרות נוספות מעבר לאחידות מוצרים, כגון: בטיחות המשתמש והסביבה והגנת הצרכן והקהילה. האנשים הכותבים את התקנים ומובילים את הליך התקינה בעולם הם אותם אנשים וגופים הזקוקים לתקנים ויש להם אינטרס בפרסומם. מדינות רבות מאמצות מסמכים אלו לפי צרכיהן וכך הם הופכים לרגולציה. תקנים קיימים בתחומים רבים, וביניהם: מזון, מתקני משחק, תחבורה, מוצרי צריכה, אנרגיה, איכות הסביבה, ציוד רפואי וכמובן ענף הבנייה.

גופי התקינה בעולם הינם גופים עצמאיים, לא ממשלתיים, המאגדים בעלי מקצוע מתחומים שונים לכתיבת תקנים אשר ישרתו את התעשייה הזקוקה להם. מכון התקנים הישראלי (מת"י) הינו הגוף היחיד בישראל אשר רשאי לפרסם תקנים בישראל.