מגה קלינטק גיליון 03

מגרסת עץ WEIMA WLK 1500 של חברת ויימה (WEIMA) היא בעלת פתח אחד, מעוצבת לרמת תפוקה גבוהה וגורסת כל סוג של עץ קשה או רך, כולל פסולת OSB ו-MDF, פורניר, דיקט, מדרגות, דלתות ואפילו משטחי שינוע בשלמותם. מסמרים וברגים הנעוצים בקורות העץ נגרסים ביחד עם העץ ואחר כך מופרדים ממנו באמצעות רצועת מגנט עליונה.

במגרסות של ויימה מוט להבים בעל זיזים בכיוונים מנוגדים, המעוצב גיאומטרית לגריסה במינימום אנרגיה. המגרסה בעלת פונקציה לבקרת הזנה, למניעת העמסת יתר ותקיעת המכונה. למגרסות מנוע חשמלי עם הספק עד ל-110 קילו-ואט, מצמד הידראולי וחגורת V.

המגרסה גורסת את העץ לפתיתים בגודל אחיד. שאותם אפשר לדחוס ללבנים ולמכור אותם כביו-מסה, או להשתמש בהם במערכת ההסקה של המפעל עצמו.

צילום: weima

מקור: weima.com

ב-1 בדצמבר 2021 מנגנון הפיקדון יורחב כך שיחול על כלל מכלי המשקה בנפח של עד חמישה ליטרים, למעט החריגים המצוינים בחוק. המשרד להגנת הסביבה גיבש יחד עם נציגי מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ופורום ה-15, ותמיר - תאגיד מיחזור יצרנים בישראל, הסכמות בנוגע להפרדה במקור של פסולת אריזות מפלסטיק שאינן תחת פיקדון, והושלכו עד כה במחזוריות שייעלמו מהמרחב הציבורי בחודשים הקרובים.

נכון להיום, מפוזרות בשטחי הרשויות מיחזוריות, המשמשות לאיסוף בקבוקי המשקה. לקראת החלת חוק, מפונות המיחזוריות בהדרגה, בתיאום בין הרשויות המקומיות לבעלי המיחזוריות. המשרד להגנת הסביבה הנחה את הרשויות כי בתקופת הביניים יש להמשיך לאסוף את מכלי המשקה למיחזוריות. מרגע תחולת החוק, אריזות פלסטיק שהושלכו בעבר למיחזוריות, כמו אריזות אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה – יושלכו לפחים הכתומים כפסולת אריזות. יחד עם זאת, כל עוד מוצבות מיחזוריות בשטח הרשות, ניתן עדיין להשליך אליהן אריזות פלסטיק אלה.

באשר למכלי משקה המסומנים בפיקדון, מומלץ לציבור להחזירם לבתי העסק ולקבל בעבורם את דמי הפיקדון. מכלי משקה ריקים שאינם מסומנים, יש להשליך למיחזוריות או לפחים הכתומים. המשרד להגנת הסביבה מתריע כי אין להשליך מכלי משקה ריקים לפחים הירוקים.

פריסת פחים כתומים:

עבור רשויות שמתוכננת בהן פריסה עתידית של פח כתום וכיום יש בהן הסדר של זרמים ייעודיים ללא פח כתום (מיחזוריות, קרטוניות, פחים סגולים לפסולת אריזות זכוכית): תאגיד תמיר יממן את פינוי תכולת המחזוריות עד 1.4.2022. מחודש אפריל ואילך יציב תאגיד תמיר פח כתום בכל מקום בו מוקמה בעבר מיחזורית, ויממן את פינויו. הפח הכתום ייתן מענה לפסולת אריזות הפלסטיק שאינן בפיקדון. במקביל, תורחב פריסת הפח הכתום. בהנחה ותאגיד תמיר יחליט להשאיר את פריסת המחזוריות הקיימת ברשות ולא להחליפה לפחים כתומים בשלב הביניים עד לפריסת כלל הרשות ל"כתום", יממן תאגיד תמיר את הפינוי של תכולת המחזוריות באופן מלא. הפריסה תהיה בתיאום עם הרשות המקומית, ככל שהרשות תרצה בכך.

עבור רשויות מקומיות שלא מתוכננת בהן פריסה של פחים כתומים בתקופת הכרה זו בחמש השנים הבאות (עד 10% ממשקי הבית) ויש בהן מיחזוריות, תאגיד תמיר יממן את פינוי תכולת פסולת האריזות מהמיחזוריות או מכל כלי אצירה אחר (לכל היותר פח כתום בעבור כל מיחזורית), בתיאום עם הרשות המקומית ככל שתרצה בכך.

עבור "רשויות כתומות" שבהן פרוס פח כתום, תאגיד תמיר יממן את פינוי התכולה מהמחזוריות במהלך כל חודש דצמבר 2021. החל מינואר 2022 תאגיד תמיר יתגבר את פינוי / נפח האצירה של הפחים הכתומים, בהתאם לצורך ובהסכמה עם הרשות.

קיזוז והחזר דמי פיקדון:

החל מיום 1.12.21 לא יבוצע קיזוז מהשיפוי עבור הרשויות המקומיות בגין מכלי משקה קטנים או גדולים בפיקדון שיימצאו בפחים הכתומים. מידי רבעון לאחר תאריך זה, תאגיד תמיר ישלח לנציגי הגופים המייצגים את הרשויות המקומיות את נתוני המכלים בפיקדון (הקטנים והגדולים), שהגיעו באמצעות הפחים הכתומים לקווי מיון הפחים הכתומים בתחנות המעבר/מיון.

במהלך חודש יולי 2022 ייפגשו נציגי הגופים המייצגים את הרשויות המקומיות עם תאגיד תמיר על מנת לייצר מנגנון משולב לקיזוז והחזר דמי הפיקדון עבור הרשויות בגין מכלי המשקה בפיקדון. מנגנון זה יחול רטרואקטיבית החל מיום 1.4.22. בכל מקרה, יוכלו להחליט נציגי הגופים המייצגים על אי החלת מנגנון כאמור והמשך מדיניות ה"אי-קיזוז" עבור מכלי משקה בפיקדון.

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וקהילה במשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה פועל על מנת לוודא היערכות מלאה של כלל הגופים ובעלי העניין לקראת החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים. ההסכמות שהושגו עם הרשויות המקומיות ועם תאגיד תמיר ייתנו מענה בשלבי המעבר, שבמהלכן יפונו בהדרגה מיחזוריות מכלי המשקה מהמרחב הציבורי. כך ניתן יהיה לאפשר לתושבים לבצע הפרדה במקור בצורה הנוחה ביותר, כך שכמה שיותר מפסולת האריזות תגיע למיחזור".

חברת טייד, ובשמה המלאTide Ocean Material , פועלת למען ניקיון פסולת הפלסטיק שהולכת וחונקת את האוקיינוסים בעולם. המודל העסקי של טייד הוא איסוף הפלסטיק מהאוקיינוס, עיבודו והפיכתו לחומר גלם בשירות ענפי התעשייה השונים. טייד, היושבת בבאזל שבשוויץ, היא חברת בת של יצרנית השעונים ברלובה (Braloba). לא במקרה השימוש הראשון שנעשה עם פלסטיק שנאסף מהאוקיינוס היה בייצור רצועות לשעונים.

המעבר מפסולת אוקיינוס לחומר גלם שימושי אינו מיידי, אלא כרוך בתהליך עיבוד שקדם לו מחקר מדעי ממושך. המחקר נעשה בשיתוף האוניברסיטה למדעים של שוויץ ובמסגרתו נבחנו הנזקים שנגרמים לפלסטיק מחשיפה ממושכת לקרני UV, מי מלח וחול, ופותחה שיטה לתיקון השרשרת המולקולרית בצורה שתשמיש את הפלסטיק כחומר גלם. בעקבות הצלחת המחקר הוקמה ב-2019 Tide Ocean Material אשר מספקת לתעשייה פלסטיק בצורת חוטים, סיבים או גרגרים שמקורו בפסולת אוקיינוסים. על ההישג הזה הוענק לחברה פרס העיצוב והטכנולוגיה הגרמני Materialica ב-2019, ופרס הבינלאומי לעסקים בהונג-קונג 2020.

החברה מנהלת שרשרת אספקה משלה. רוב הפלסטיק מגיע מתאילנד ומחמישה איים באנדמן. החברה משלמת לדייגים במקומות אלה על הפלסטיק שהם אוספים ומוסרים לה.

תהליך העיבוד שהפלסטיק עובר הוא מכני לחלוטין, ללא תוספת כימיקלים או פלסטיק ממקור אחר. גרגרי הפלסטיק משמשים להזרקת פלסטיק, הסיבים משמשים בתעשיית הטקסטיל או שעוברים עיבוד נוסף כדי להתאים כחומר למדפסות תלת ממד.

בשנת הפעילות הראשונה שלה, Tide Ocean Material עיבדה יותר מ-15 מיליון בקבוקי פלסטיק שנדלו מהים, ואף על פי שמדובר, ובכן, בטיפה בים, השאיפה של החברה היא להגיע ל-80,000 טון פלסטיק מעובד בשנה, שהם 1% מסך הפלסטיק שנשפך לים מדי שנה.

צילום: tide ocean material

מקור: tide.earth

במסגרת יום הסביבה והאקלים בכנסת, ועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ רם בן ברק, ערכה ישיבה מיוחדת שסקרה את היערכות גופי הביטחון השונים לשינוי האקלים.

לטענת דוברות המשרד להגנת הסביבה, בעוד שבארצות הברית, בנאט"ו ובגופי ביטחון במדינות מתקדמות נושא היערכות לשינוי האקלים נדון ומוטמע מזה מספר שנים, בישראל החלו גופי הביטחון לעסוק בתחום רק לאחרונה, ולראשונה נושא האקלים כאיום ביטחוני מגיע לוועדת חוץ וביטחון. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן, וסמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד ויו"ר מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים אלון זס"ק, הציגו במהלך דיון הוועדה את תוכנית היישום הלאומית שבנה המשרד בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, ואת הדחיפות בהיערכות של כלל גופי הביטחון. כמו כן הציג בוועדה צה"ל את תהליך כתיבת תוכנית ההערכות למשבר.

גלית כהן: "משבר האקלים הוא איום בטחוני על ישראל. ישראל נמצאת על נקודה חמה וצפויה להיות בין הראשונות להיפגע מהמדינות המפותחות ועל כן יש צורך דחוף בהיערכות של המערכות הביטחוניות. אנו מצפים לכניסת פרק מערכות ביטחוניות לתכנית 100 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים".

אלון זס"ק: "אנו מברכים את כלל גופי הביטחון על התגייסות לפעולה אך הזמן קצר. במשבר האקלים יש גם הזדמנות להתייעלות המערכות שתוביל לחיזוק הביטחון הלאומי והביטחון האנרגטי. מינהלת היערכות לשינוי אקלים מתכנסת לדיון שוטף בנושא כבר בינואר הקרוב, ואנו מזמינים את הוועדה להמשיך לעסוק בנושא ולעקוב אחר הביצוע".

נציגי המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג והמנכ"לית גלית כהן, הציגו בוועדת הכספים בכנסת ממצאים ראשוניים מתוך מדד שיפור ניקיון המרחב הציבורי, בדיון על מיסוי הכלים החד-פעמיים. תוצאות המדד הראשוני מתמקדות בפריטי הפלסטיק בכלל והפלסטיק החד-פעמי בפרט. בסקר נמצא כי 79% מפריטי הלכלוך הם מוצרי פלסטיק, בעיקרם בשימוש חד-פעמי דוגמת מכלי משקה, פקקים, אריזות ל-Take Away ושקיות. 35% ממוצרי הפלסטיק הם כלי שולחן חד-פעמיים (צלחות, כוסות, סכו"ם).

המדד התבצע כחלק מתמיכה של המשרד ב-120 רשויות במסגרת קול קורא לניקיון המרחב הציבורי, בסכום של חמישה מיליון שקלים. קול קורא זה הוא חלקו הראשון של מהלך לסיוע לרשויות מקומיות המדורגות בדירוג 5-1 במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשיפור ניקיון המרחב הציבורי שבתחומן. 120 הרשויות קיבלו תמיכה בעבור מדידת רמת הניקיון ברשות המקומית והכנת תוכנית לטיפול באותם מפגעים על סמך תוצאות המדידה. נכון לשלב זה, 35 רשויות מקומיות סיימו את שלב איסוף הנתונים. בהתאם לתוצאות המדידות ועל בסיס הנתונים שהתקבלו, הרשויות יכינו תוכנית שמטרתה שינוי תרבות השלכת הפסולת והשמירה על הניקיון באזורים הנמדדים. רשות לא תקבל תמיכה על עצם ביצוע תפקידה כמפעילה שירותי ניקיון, אלא על התערבויות אקטיביות, המקדמות שמירה על מרחב נקי, מבוססות נתונים.

המשרד להגנת הסביבה פיתח מדד לרמת הניקיון במרחב הציבורי העירוני. לצורך איסוף הנתונים מהמדידות, פיתח המשרד יישומון ייעודי בו הרשויות מדווחות על תוצאות ביצוע המדידה. על מנת לוודא כי הסוקרים שמבצעים את המדידות מקבלים הכשרה מקצועית לביצוע המדידות, פותחה לומדה אותה נדרשו כל הסוקרים לעבור לפני תחילת ביצוע המדידה.

תמר זנדברג: "הממצאים הראשוניים העולים ממדד שיפור ניקיון המרחב הציבור של המשרד מראים, כי כלים חד-פעמיים מהווים את הנתח הגדול ביותר בלכלוך המרחב הציבורי ולכן יש לטפל בהם בצורה ייעודית, כפי שאנחנו אכן עושים במשרד. מדד שיפור ניקיון המרחב הציבורי של המשרד להגנת הסביבה, שיושלם במהלך השנה, הוא פרויקט פורץ דרך בתפיסתו: לא רק מבצעי ניקיון שמשדרים למלכלכים שיהיה מי שינקה אחריהם, אלא שיח חדש שמתמקד בשינוי התנהגות, ונותן מענה עמוק יותר לתופעת השלכת הפסולת במרחב הציבורי. מחקרים מהעולם והניסיון המצטבר בארץ מלמדים, כי פעילות חינוך והסברה, המלווה בפעילות אכיפה, מביאות לשינוי התנהגותי ולהפיכת לכלוך המרחב הציבורי למנהג בלתי מקובל".

ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור בראשות ח"כ פרופ' אלון טל קיימה דיון ראשון מיד עם הקמתה בנושא תחלואה וזיהום במפרץ חיפה והסביבה. במהלך הדיון מחו משתתפים שונים על העובדה שחרף פרסום המלצת ועדת המנכ"לים ביוני 2021 לפנות את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה בתוך עשור, לא הוקצו בתקציב שאושר הכספים הנדרשים לצורך הקמת מנהלת שתפעל לקידום התהליך. פרופ' ניר בקר, ראש החוג לכלכלה במכללה האקדמית תל חי, הציג ממצאי מחקר שנערך בהזמנת המשרד להגנת הסביבה, לפיהם העלות השנתית למדינה הנובעת מתחלואה במפרץ חיפה עקב זיהום האוויר עומדת על כמיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים בשנה.

יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן: "אנחנו מקבלים הרבה פניות על אזור חיפה, אנשים שהמשפחות שלהם נפגעו כתוצאה מהזיהום וגם לגבי אזורים אחרים. יש דברים שאנחנו לא יכולים למנוע, אבל את הדברים האלה כן ניתן, וכל מה שאפשר לעשות כדי לשמור על בריאות הציבור - צריך לעשות. נקיים דיון רחב, נערוך סיורים וכל מה שאפשר לעשות כדי לקדם את הנושא, כי אנחנו לא יכולים לשתוק נוכח המצב והמציאות הזאת".

סגן ראש עיריית חיפה אביהו האן: "הזיהום קיים והילדים שלנו מושפעים מזה. המהלך הבסיסי שציפינו לו זה להקים את המנהלת בעלות של 2.5 מיליון שקלים בלבד וגם זה לא קורה. נמל המפרץ צובר תאוצה ויביא לנו הרבה מאוד זיהום אוויר מאלפי אניות שיגיעו. שדה תעופה שרוצים להקים יביא עוד זיהום ואנחנו מודאגים. האם אנחנו הופכים להיות שוב המקור והפתרון לכל צרכיה התשתיתיים של מדינת ישראל וילדינו יהיו חולים? לאן נגיע? במבחן התוצאה - במשך שנים שום דבר לא השתנה".

ח"כ נעמה לזימי: "החלטת ועדת המנכ"לים הקציבה עשר שנים לפינוי המזהמים, החלטה חשובה אבל לא רדיקלית במיוחד, מדובר ביותר מידי זמן. יחד עם אלון טל ופעילי הסביבה ביקשנו כצעד ראשון להקים את המנהלת ומשרד האוצר נעמד על הרגליים האחוריות וטען שהמפעלים האלה יגוועו מעצמם. הנתונים מהשנה החולפת מראים שזה רחוק מלהיות נכון אבל בתוך התקציב היה מאוד מורכב להיאבק על זה. כשהאוצר רוצה לקבל משהו הוא נהיה סביבתי כמו עם החד"פ, הם מתחילים עם המעמד הנכון ולא עם הטייקונים והמזהמים הגדולים שהם פוגעים באנושות ובמדינה יותר מכל השאר. לנו לחברי הכנסת יש את האחריות שהדבר הזה ייצא לפועל".

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה שלמה כץ: "הגענו למצב שמיצינו את יכולת ההפחתה במפעלים - שינויי דלקים, טכנולוגיה, רגולציה מחמירה, ואנחנו רואים את זה בתוצאות של הפחתת זיהום האוויר. עם זאת מדובר באזור טופוגרפי בעייתי ועדיין של יש אירועים שונים שמייצרים שוב ריחות וזיהומים. בסופו של דבר המדרגה הבאה זה להוציא את המפעלים ממפרץ חיפה ואת זה צריך לעשות בהתאם להמלצות דו"ח ועדת המנכלים. השרה פנתה לראש הממשלה בבקשה להקים את המנהלת ולקדם את הנושא".

נציגה ממשרד הבריאות ד"ר איזבלה קרקיס: "ב-2018 הצגנו נתונים שמצביעים על עודף תחלואה במפרץ חיפה במספר סוגי תחלואה שונים. הוקם צוות משותף לצורך בחינת נושאים בריאותיים במסגרתו מבוצעים מחקרים שמומנו על ידי המשרד להגנת הסביבה. כיום יש התקדמות משמעותית של שישה מחקרים גדולים שעוסקים בנושאים בריאותיים שונים של אוכלוסיית חיפה ביחס לאזורים שונים בישראל, אחד מהם מתייחס לשיעורי תחלואת סרטן בקרב ילדים. הנושא מאוד חשוב, הוא נמצא במעקב מלא והמשרד תומך בכל החלטה שתגרום לירידה משמעותית בזיהום האוויר באזור".

תושבת חיפה מימי פרץ: "אני יצאתי למאבק במפרץ חיפה לאחר שהמשפחה שלי נפגעה מהזיהום. הרבה מהם חולים ומתו מסרטן. אני צועקת את הצעקה שלי בשם מיליון תושבים - זאת ממש הפקרות, זה פוגע במשפחות שלמות. אני מבקשת מכם שתלכו צעד קדימה ותסגרו את המפעלים לאלתר. אין להם מקום איפה שנמצאת אוכלוסייה".

תושבת קריית חיים עליזה ברקן: "יש אצלנו ילדים קטנים שמתלוננים על ריחות שמגיעים לנשמתם ולגופם וכמות אדירה של בנזן שאנחנו נושמים, חודר דרך הנשימה ונספג בעור. למרות החלטת ועדת המנכלים לפנות את המפעלים ולהקים מקום נקי אנחנו לא מקבלים תשובות לגבי מתי זה יהיה. אנחנו תוהים כל יום כשאנחנו קמים עם כאב ראש, עם בחילות ועם צרבות בעיניים. כל פעם שומעים על הלוויה נוספת ועל עוד מישהו שחולה. אני ראיתי ילדים בני שנתיים עם מחלות, זה פוגע בכולם ובכל מקום בגוף. אני מבקשת שתרימו את השרביט ותתחילו לקיים את ההחלטות".

אלון טל בסיכום הדיון: "מהדיון עולה הרושם שמשרד האוצר איננו מכמת את המחיר החברתי של תחלואה עודפת בחיפה שנגרמת כתוצאה מריכוזי מזהמים גבוהים במפרץ. אנו מבקשים שיחשבו את העלויות הללו וידווחו לוועדה את העלות האמיתית של הזיהום למשק הישראלי ולכלכלה המקומית בחיפה".

חברת אורביטל מרין פאוור (Orbital Marine Power Ltd) המפתחת את הטורבינה הצפה הגדולה בעולם להפקת אנרגיית גאות ושפל, השיקה בהצלחה את טורבינת O2 לחופי אורקני שבסקוטלנד. המתקן שאורכו 74 מטרים אמור לספק אנרגיה נקייה ב-15 השנים הבאות. טורבינה זו מסוג 2MW יכולה לספק את צריכת החשמל של כ-2000 משקי בית באנגליה.

איי אורקני נמצאים בקצה הצפון-מזרחי של סקוטלנד, היכן שהאוקיינוס האטלנטי והים הצפוני נפגשים, ואת הטורבינה מיקמו שם בשל הגלים רבי עוצמה שמאפיינים את המקום. הטורבינה מחוברת לרשת חשמל על החוף באמצעות כבל תת-ימי וכבר מספקת אנרגיה נקייה. הטורבינה אמורה בקרוב לספק חשמל להפעלת מתקן אלקטרוליזה להפקת מימן ירוק.

פיתוח הטורבינה נמשך 15 שנים והמימון הגיע מתרומות ומיוזמות ירוקות של ממשלת סקוטלנד ושל האיחוד האירופאי. חברת אורביטל שפיתחה את הטורבינה עובדת כעת על הפיכת הטכנולוגיה שלהם למסחרית.

בכנס לשכת שמאי מקרקעין באילת התכנס פאנל אקלים, שבו דנו בהשפעה הגוברת של הסיכונים הסביבתיים על ניהול הסיכונים של הבנקים ושווי הנכסים.

ענת הירשברג, שמאית בנק מזרחי טפחות: "עולם השמאות למד בשנים האחרונות להתייחס לנושא הסביבתי והמפקח על הבנקים אף ביקש לפני כשנה להתחיל ולהתייחס לסיכוני אקלים כחלק מסיכוני אשראי. לדוגמא קרקעות מזוהמות, אזורים המועדים להצפות למשל יש יותר ויותר חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח אזורים הסובלים מידי שנה מהצפות. בנוסף, יש את התפוררות המצוקים באשקלון ובית ינאי – זה משהו שצריך לקחת בחשבון וזה יכול בעתיד להשפיע על שווי הנכסי. כיום 17% מהפלטות בעולם נובעים מהבניינים והדרך להתמודד עם הפלטות זה לבנות ירוק. בנוסף על כך אנו רואים נהירה של חברות נדל"ן להקמת חוות שרתים – מדובר במזהמים לא קטנים ועד שנת 2025 1.5% מצריכת החשמל יהיו מהשרתים ועל זה אין כיום רגולציה".

יועצת הסביבה רוני בריל הוסיפה כי נכסים הנמצאים ברחובות המוצלים היו יקרים יותר בעתיד, בין היתר מכיוון שהטמפרטורה ברחובות כאלה נמוכה משמעותית מרחובות ללא צל.

גיל גבע, יו"ר תדהר: "בעולם המשרדים אנחנו מקבלים 500-700 שאלות כאשר אנחנו ניגשים למכרזים למשל של בנייני הייטק. בעולם המגורים זה לא קורה. מכיוון שהלקוח לא מבין את המוצר הזה. אנחנו כבר מ-2010 בנינו שכונות ירוקות אבל במשרד המכירות הלקוחות לא שואלים את זה, הם לא מבינים את זה. כאשר הלקוחות יבינו את היתרונות של בנייה ירוקה הם ירוצו לבקש את זה. עם זאת, הילדים שלנו שהם לקוחות העתיד לא רק לא יקנו מוצרים לא ירוקים, הם לא יקנו מחברות לא ירוקות".

עו"ד עידית רייטר ממשרד גולפרב זליגמן אמרה כי בעולם בתי המשפט החלו לדון ולפסוק בעברות סביבתיות. דוגמה לכך היא התביעה נגד הממשלה ההולנדית בגין פליטת גזי חממה בניגוד להחלטות בינלאומיות, שבה קבע בית המשפט כי הממשלה חייבת להפחית את פליטת הגזים מוקדם מהמתוכנן.