מגה תעשיות גיליון 11

שרת הכלכלה והתעשייה האלופה במיל' אורנה ברביבאי, קיימה פגישה וירטואלית עם מקבילה האמירתי עבדאללה בין טוק אל מארי, והשיקה רשמית את דיוני המו"מ לכינון הסכם סחר חופשי בין איחוד האמירויות הערביות לבין מדינת ישראל. מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה אוהד כהן העומד בראש צוות המו"מ מהצד הישראלי - שבו נציגים ממשרד הכלכלה והתעשייה, מינהל המכס, משרד החקלאות, משרד החוץ ומשרד המשפטים - נפגש בדובאי עם מקבילו האמירתי, העומד בראש צוות המו"מ מטעם משרד הכלכלה האמירתי. זהו סבב המו"מ הראשון מבין שורה של סבבי מו"מ הצפויים להתקיים בחודשים הקרובים במסגרת הדיונים לכינון הסכם אזור סחר חופשי.

ברביבאי בפגישה עם עבדאללה בין טוק אל מארי: "מפגש זה פותח דלת למפגשים הרבים שבדרך. אין ספק כי הסכם זה יעזור לחזק באופן משמעותי את הסחר בין המדינות, יסיר חסמים וירחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי. אני מקווה שנוכל למצות את מהפוטנציאל האדיר הגלום ביחסים והידידות בין ישראל לאיחוד האמירויות".

אוהד כהן: "מאז כינון הסכמי אברהם גדל משמעותית הסחר בין איחוד האמירויות הערביות לבין ישראל והגיע בחודש יולי 2021 ל-500 מיליון דולר בסחורות בלבד - כלומר, לא כולל שירותים ושירותים עסקיים. בכוונתנו לגבש עם עמיתינו האמירתים הסכם משמעותי ומקיף, שיכלול בין היתר סוגיות הנוגעות לסחר בסחורות לרבות רגולציה ותקינה, מכס, סחר בשירותים, רכש ממשלתי, סחר אלקטרוני ושמירה על זכויות קניין רוחני.

"עברנו שבוע גדוש בדיונים פורים ומוצלחים עם עמיתינו האמירתים והתחושה במו"מ היא מאוד חיובית. ניכר כי שני הצדדים מאוד רוצים לראות את המו"מ מסתיים במהירות, על מנת שכולנו נוכל לראות מהר ככל הניתן את פירותיו של הסכם סחר זה בדמות גידול בהיקפי הסחר וההשקעות בין שתי המדינות. אנו נשוב ונתכנס כבר בעת הקרובה לסבב דיונים נוסף ונראה כיצד ניתן להגיע לנוסחים מתקדמים יותר בהקדם. בכוונתנו לגבש עם עמיתינו האמירתים הסכם משמעותי ומקיף, שיכלול בין היתר, סוגיות הנוגעות לסחר בסחורות לרבות רגולציה ותקינה, מכס, סחר בשירותים, רכש ממשלתי, סחר אלקטרוני ושמירה על זכויות קניין רוחני".

היקף הסחר בסחורות ב-2020 בין ישראל לאיחוד האמירויות עמד על כ-125 מיליון דולר, שהתחלקו לכ-58 מיליון דולר יצוא וכ-67 מיליון דולר יבוא. לאחר החתימה על הסכמי אברהם ניתן לראות קפיצה משמעותית בהיקף הסחר ב-2021. על פי נתונים ארעיים של הלמ"ס, מתחילת 2021 (ינואר- יולי) עומד היקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות על 495 מליון דולר. היקף היצוא עומד על 197 מיליון דולר, כאשר רובו מתייחס ליהלומים, אך גם מיכון ומכשור חשמלי, אלקטרוניקה, כלי תחבורה ושמנים. היקף היבוא עומד על 298 מיליון דולר, מרביתם יהלומים אך גם היקפים נכבדים של מיכון ומכשור חשמלי ואלקטרוני, תכשיטים, מינרלים ודלקים ושמנים.

מקור: יח"צ משרד הכלכלה

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר אישרה את צו רשות הספנות והנמלים. במסגרת הצו עוגנו הבטחת המשך קיומן של פעילויות החיוניות לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה, המשך קיום טעינה ופריקה של חומרי נפץ וציוד אמצעי לחימה, והמשך מתן שירותי נמל ותפעול לחיל הים. כן עוגנה הבטחת קיומם הרציף של שירותי נמל בידי החברה; שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל; מניעת חשיפה או גילוי של מידע מסווג מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות מידע בקשר לאבטחה פיזית ולרבות אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות; קידום התחרות בתחבורה נמלית ומניעת ריכוזיות במשק; ומניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. בצו נקבעו הוראות שונות המיועדות לאפשר למדינה לשמור על האינטרסים האמורים לאחר שהמדינה תמכור את כל אחזקותיה בחברה. בדיון בכנסת הוחלט כי תוך מספר שבועות יבחר הזוכה שירכוש את נמל חיפה, ותוך מספר חודשים יועברו המניות לידיו.​

הצו במסגרת החלטת ההפרטה של נמל חיפה (החלטת ממשלה למכירת 100% ממניות חברת נמל חיפה לרוכש אסטרטגי), נקבע כי רשות החברות הממשלתיות, עם משרד התחבורה, משרד המשפטים וגורמים במשרד האוצר, בהתייעצות עם משרד החוץ וגורמי הביטחון, יבחנו ויגבשו את האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה ודרכי ההגנה על אינטרסים אלה, בן השאר בהוצאת צו להגנה על אינטרסים אלו. במהלך השנים עודכן הצו, וזכה לאישור הקבינט החברתי-כלכלי, ולתוקף של החלטת ממשלה.

הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה מבקש להביא לידיעת הציבור את הודעת חברת סאסא טק, ח.פ 570036921, הקוראת לציבור הצרכנים לבדוק את אטימות האריזה במוצר: פותח סתימות לטיפול בצנרת ניקוז WOW המשווק בחנויות הרשת רמי לוי שיווק השקמה.

פרטי המוצר: פותח סתימות בצנרת ניקוז, 1 ליטר; ברקוד: 7290016255324.

נמצאו בשווקים מספר יחידות של בקבוקים בעלי מנגנון סגירה לא תקין שהורדו על ידי החברה מהמדפים.

הסיכון: מנגנון סגירה שאינו תקין עלול לגרום לזליגת חומר מסוכן מחוץ למיכל. תכולת המוצר עלולה לבוא במגע עם העור והעיניים ולגרום לגירוי ואף כוויה ובנוסף להכתים משטחים.

פעולה נדרשת: כל המחזיק במוצר ,הסבור כי מנגנון הסגירה ואטימות האריזה אינם תקינים, מוזמן לפנות לחברת סאסא טק בכתובת: קיבוץ סאסא ד.נ. מרום הגליל 1387000 דוא"ל: sasatech@sasatech.co.il , טלפון: 046987720

ההודעה מפורסמת בתיאום עם מינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

ביום חמישי (25.11) יתקיים האקתון, אירוע חדשנות מרתוני, בנושא אתגרי מים במאה ה-21. ההאקתון בהובלת מרכז חדשנות כנרת מבית צמח מפעלים משקי עמק הירדן, המכללה האקדמית כנרת וקק"ל. האירוע מתקיים בשותפות עם איגוד התעשייה הקיבוצית וקהילת המים של ישראל יתחיל בשעה 10:00 ויימשך 24 שעות ברצף.

האקתון מרכז חדשנות כינרת נערך זאת השנה השלישית, והוא הגדול ביותר בצפון הארץ. החברות והתאגידים מהגדולים במשק הישראלי בחרו להציג את אתגריהם במרכז החדשנות בעקבות ההצלחה בשנים הקודמות. בשנה שעברה הוצגו שבעה אתגרים. הרעיונות שהועלו במסגרת האתגרים יושמו על ידי החברות והפכו למציאות.

כחלק מתפיסת העולם ההוליסטית של המרכז, הוזמנו בני נוער וילדים המשתתפים בתוכנית z ללמוד את הפן המעשי ולפגוש את העולם העסקי ללא פילטרים.

שחף יוסף, מנהלת הכשרות ואירועי חדשנות במרכז לחדשנות כנרת: "כמו בכל שנה אני מתרגשת לקראת אירוע השיא. משמח לראות שגם השנה חברות גדולות במשק לוקחות חלק וממשיכות לתת בנו אמון. החברות שמגיעות נהנות מפתרון אתגרים עם השפעה בינלאומית וממצבות את עצמן כמקדמות חדשנות. מרכז החדשנות עובד לשפר את המציאות הקיימת ומקדם חדשנות בחקלאות, במים ובקיימות יד ביד עם התעשייה הקיימת. ההאקתון הוא המקום שבו הדמיון הופך למציאות".

דוברות רשות המיסים מודיעה על נתוני ייבוא מוצרי צריכה בחודשים ינואר-אוקטובר 2021.

בחודש אוקטובר 2021, בהשוואה לאוקטובר 2020, נרשמה מגמה מעורבת בייבוא של מוצרי החשמל הלבנים. בייבוא מקררים כמעט ואין שינוי. במכונות כביסה ומייבשי כביסה חלה עלייה של 13.2% ו-13.6% בהתאמה. בייבוא מדיחי כלים, לעומת זאת, נרשמה ירידה של 35.3%. בחודשים ינואר-אוקטובר במצטבר 2021 עלה הייבוא של מקררים ומדיחי כלים ב- 22.5% ו-16.1% בהתאמה. ייבוא של מכונות כביסה ומייבשי כביסה ירד ב-2% לעומת ינואר - אוקטובר 2020. בייבוא טלוויזיות נרשמה ירידה של 23.8% באוקטובר 2021 לעומת אוקטובר 2020. במצטבר מתחילת השנה נמצא ייבוא טלוויזיות בירידה של 14.6%.

באוקטובר 2021 נרשמה עלייה בייבוא סיגריות בשיעור של 7.6%, לעומת אוקטובר 2020. ההכנסות ממס קנייה בגין ייבוא סיגריות עלו בשיעור דומה. במצטבר, נרשמה מתחילת השנה עלייה של 5.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ערך ייבוא טבק אחר, הכולל טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, ירד באוקטובר 2021 ב-1.4% לעומת אוקטובר 2020. במצטבר מתחילת השנה עלה ייבוא טבק אחר ב-15.3% והכנסות ממס קנייה בגין ייבוא טבק אחר עלו בשיעור מתון יותר של 4.5%.

סך הכול הסתכם ערך כלל הייבוא בחודש אוקטובר 2021 ב-8.1 מיליארד דולר, עלייה של 47.6% לעומת ערך הייבוא באוקטובר 2020. הגידול המשמעותי נובע ברובו מהסיבות הבאות: באוקטובר 2020 נרשם ייבוא נמוך בעקבות הסגר השני שהוטל מאמצע ספטמבר ונמשך גם באוקטובר, והביא לצמצום הפעילות במשק. באוקטובר 2021 היה ייבוא גבוה בהשוואה לחודש מקביל אשתקד במרבית הענפים, בעיקר בציוד חשמלי, מכונות ומכשירים מכניים, כלי רכב, ומוצרים מפלסטיק. נתוני מגמה מצביעים על עלייה בערך ייבוא החל מיולי 2020.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. החוק מציע שינויים במנגנון גביית מס רווחי יתר עבור הקרן לאזרחי ישראל, בדגש על גבייה בעת מחלוקת לעניין גובה השומה בין רשות המיסים לתאגידים. תשעה חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים ונמנעים. 

הכנסות הקרן מגיעות מתוקף חוק מיסוי רווחי נפט, משנת 2011 ("ששינסקי 1") העוסק במיסוי רווחי נפט וגז טבעי, והפרק בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2015 העוסק במיסוי רווחים ממשאבי טבע נוספים, בעיקר כימיקלים מים המלח ("ששינסקי 2"). לפי החוק, הקרן תוקם לאחר צבירת מיליארד שקלים ממס רווחי יתר. עד להקמת הקרן, ההכנסות ממס רווחי יתר נשמרים בחשבון מיוחד המנוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: "זהו צעד הכרחי להשבת מאות מיליוני שקלים שמגיעים לציבור באמצעות תיקון הפרצה בחוק. מאזן הכוחות הנוכחי אינו לטובת האזרח. החוק צפוי להכניס לקרן העושר מאות מיליוני שקלים באופן מיידי". 

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אלכס קושניר: "זהו חוק מוצדק מאין כמוהו. צריך להשיב לציבור את כספי הציבור. אלו כספים שמגיעים ממשאבי הטבע של אזרחי ישראל". 

יו"ר הישיבה ח"כ איתן גינזבורג אמר כי מכיוון שחברי הכנסת מהאופוזיציה לא נוכחים במליאה, לא ייערכו הצבעות על ההסתייגויות שאלו הגישו להצעת החוק.

צילום: ויקיפדיה

משרד התיירות הוציא לארצות הברית משלחת מקצועית על מנת להתניע את מערך השיווק של המשרד בצפון אמריקה, לאחר למעלה מ-20 חודשים של שיתוק בתנועת התיירות הנכנסת. הסיור כלל מפגשים עם חברות תעופה הפעילות בארצות הברית, ובהן הנהלת אל על בניו יורק ודלתא איירליינס באטלנטה, מפגש עם סיטונאי תיירות ממגזרים שונים, אנשי דת, תקשורת ויחסי ציבור, ויועצים אסטרטגיים.

לדברי משרד התיירות, מנהל השיווק במשרד בוחן בימים אלה את אסטרטגיית היציאה מהמשבר, במטרה לעודד תיירות נכנסת - תחילה דרך הקהל היהודי והנוצרי, המהווה  את העוגן של קהל היעד המסורתי שברובו מאורגן, ובמקביל דרך הקהל הכללי שנוסע באופן עצמאי (FIT). שנת 2019 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת, עם מעל ארבעה וחצי מיליון תיירים. שנת 2020 נפתחה בקצב של מעל חמישה מיליון תיירים בשנה.

משרד התיירות מוסיף כי בשנים האחרונות, תנועת התיירים מארצות הברית הגיעה למעל מיליון תיירים, לאחר שינוי אסטרטגי בקמפיינים ושיתופי פעולה עם חברות תעופה וסוכנויות דיגיטליות גדולות לשיווק, דוגמת וירטואזו ואקספדיה, ופתיחת קווים חדשים עם תמרוץ והסכמי שיווק עם חברות התעופה ובהן אל על, יונייטד איירליינס, דלתא איירליינס ואמריקן איירליינס ליעדים חדשים ובהם שיקאגו, לאס וגאס, מיאמי, וושינגטון די סי וסן פרנסיסקו.

מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי: "השוק האמריקני הינו שוק המקור הגדול והמרכזי. הצוות המקצועי של המשרד בחן שיתופי פעולה אסטרטגיים, ובכלל זה עם סיטונאי תיירות דתית וכללית, גורמים מה-NFL ומליגת ה-NBA ועם ידוענים מתחומים שונים. אנו מאמינים כי בפגישות עם חברות התעופה למדנו כי הן מבינות את הפוטנציאל לשוק הישראלי ובכוונתן לחדש את הקווים הקיימים, להוסיף קווים חדשים ולהגדיל את קיבולת המושבים בטיסות מארצות הברית".

תיירות בירושלים. צילום: ויקיפדיה

שרת הכלכלה והתעשייה האלופה במיל' אורנה ברביבאי נפגשה עם מקבילתה הקולומביאנית חִימֶנָה לוֹמבָּנָה בלשכה שבירושלים, במטרה לדון בנושא יישום ההסכם לכינון אזור סחר חופשי (אס"ח) אשר נכנס לתוקף בשנה שעברה (אוגוסט 2020).

בביקור בישראל השתתפו שישה שרים (שרת המסחר, שר הבריאות, שר החקלאות, השר לאיכות הסביבה, שרת התחבורה ושר ההגנה) והוא חותם רצף ביקורים בינלאומיים שקיים נשיא קולומביה, שלפני הגעתו לישראל ביקר בוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו וב-ExpoDubai. לביקור מתלווה משלחת עסקית וכן משלחת חדשנות המורכבת מחברות סטארט-אפ קולומביאניות ומתורמים לפתיחת משרד החדשנות והטכנולוגיה של קולומביה בירושלים.

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה אוהד כהן: "האוריינטציה הכללית של ביקור הנשיא ושריו נוגעת בתחומים הכלכליים, שכן מרבית הלו"זים של השרים עוסקים בפוטנציאל העסקי באופן ישיר או עקיף. הקולומביאנים מעוניינים להגביר ייצוא של מוצרים שונים, בדגש על מוצרי חקלאות ומזון, ולהגביר את הסחר בשירותים עתירי ידע. תעשיית ההייטק הקולומביאנית צומחת ורואה בישראל שותפה טבעית לעסקים בתחומים הטכנולוגיים. בצד הייצוא מישראל לקולומביה, אנו מזהים עניין בטכנולוגיות, הן בתחום החקלאות והן בתחומים של שירותים לאזרח, בריאות ו'ערים חכמות'. אנו מזמינים חברות ישראליות המעוניינות לעשות עסקים בקולומביה לפנות אל הנספחות הכלכלית שלנו בבוגוטה. יחד, נבחן כיצד נוכל לסייע להצלחת החברות הישראליות הפונות בשוק מרתק זה".

במינהל סחר חוץ עדכנו כי שרי הבריאות, החקלאות, התחבורה והסביבה של קולומביה יקיימו "שולחנות עגולים" במהלך האירוע העסקי המרכזי שיתקיים ב-9 בנובמבר במרכז פרס. במסגרת המפגש, כל שר יפגוש חברות ישראליות שהוזמנו על ידי מכון הייצוא בתיאום עם נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בקולומביה. כמו כן צפויה לבקר שרת התחבורה הקולומביאנית במרכז הניסויים של הרכב האוטונומי בכנס תחבורה חכמה, שם תפגוש חברות ישראליות מתחום האוטומוטיב. גם פעילויות אלו בתיאום והובלה של משרד הכלכלה ושל משרד החוץ.

צילום: דוברות משרד הכלכלה

במהלך 2020 הייצוא הישראלי לקולומביה עלה (לאחר מספר שנים של יציבות), מ-86.5 מיליון דולר ב-2019 ל-190 מיליון דולר ב-2020. הייבוא מקולומביה הראה עלייה קלה גם כן. חלק גדול מהעלייה נזקף לזכות ההתחזקות של הסקטור החקלאי הקולומביאני, שממשיך לצרוך תשומות גדלות והולכות, לרבות מוצרים כימיים (דשנים ומוצרים נוספים), מערכות השקיה, מערכות ניהול ממוחשבות, יריעות פלסטיק ומוצרים נוספים. בנוסף ניכרת עלייה בייצוא הטכנולוגי לקולומביה, של מוצרים טכנולוגיים מכל הסוגים, לרבות מוצרי מחשוב, מכשור רפואי דיגיטלי, מערכות תקשורת ורכיבים עבור מערכות של "ערים חכמות".

אורנה ברביבאי: "למרות משבר הקורונה, היקף הייצוא הישראלי והקולומביאני בשנה החולפת הוכפל. נמשיך לאתר הזדמנויות לשיתופי פעולה עבור חברות ישראליות כדי ליישם הסכמי סחר חופשי בכל העולם. קולומביה וישראל רואות פוטנציאל נרחב לשיתוף פעולה בתחומים רבים ונמשיך לפעול יחד כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים של שתי המדינות".