חדשות מקומיות

הטמעת רובוטים בתהליכי ייצור אדריכליים דורשת התערבות אנושית הן ברמת הייצור והן ברמת החישוב ותכנון התוצרים השונים, בעיקר כשהתכנון האדריכלי מתבסס על מערכות מרחביות מורכבות כגון חיפויים דקים ועקמומיים. קבוצת חוקרים מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון - פרופ' מירי בן חן, ד"ר קספר פלוטה ומיכל אדלשטיין, עם עמיתם פרופ' אמיר וקסמן מאוניברסיטת אוטרכט - נענו לפנייתו של ארכיטקט ופיתחו אלגוריתם שיודע למצוא פתרונות אוטומטיים לצורכי ייצור רובוטי של משטחים מורכבים. החוקרים יצרו מסגרת חישובית שהוכחה כיעילה במעבדה ושלתוכה אפשר להכניס כל תכנון מורכב ומגוון ולקבל מערך של פרגמטים מוכנים לייצור, לרבות משטחים בעלי עקמומיות כפולה. הפיתוח התפרסם בכתב העת ACM Transactions on Graphics.

פרופ' בן חן: "חשוב להבין שהייצור הרובוטי התעשייתי אינו גחמה טכנולוגית. יש בו יתרונות רבים בהיבטים שונים של קיימות כגון חיסכון בחומרים, צמצום זמן הבנייה והקטנת ההשפעה הסביבתית של תהליך הבנייה. האלגוריתם שפיתחנו יודע לקחת משטחים מורכבים ולחלק אותם לחלקים קטנים, משושים, באופן המגדיל את היתרונות המכניים של המשטח. האלגוריתם מפיק תוכנית תלת-ממדית המוכנה לייצור רובוטי. המשך הפיתוח של המערך החישובי יאפשר לקבל פתרון אופטימלי יישומי. נדרש שיתוף פעולה עם ארכיטקטים כדי להפוך את המערכת החישובית לאפליקטיבית גם 'בעולם האמיתי'. בסופו של דבר אנחנו מקווים שהמחקר יוביל לפיתוח מערכת שתדע לחשב וליצור חלקי בניין באופן אוטומטי כך שיהיה אפשר להרכיבם בשטח מבלי לפגוע או להתפשר על המורכבות האדריכלית או המבנית".

המאמר בכתב העתACM Transactions on Graphics

https://dl.acm.org/doi/10.1145/3450626.3459770

הדמיה של החלוקה למשושים שחושבה על ידי האלגוריתם החדש. מקור: דוברות הטכניון

ייצור מנייר קרטון של אחד המודלים. (a) חלוקה של המודל למשושים שטוחים, (b) פוליגונים דו מימדיים לחיתוך, (c-d) שלבי ביניים של הייצור, (e) התוצאה הסופית

תמונה מעוצבת של מודלים עם סגמנטים היכולים לשמש לבניין עם פנלים מזכוכית או עץ

פרופ' מירי בן חן

בעיר אילת ייבנה לראשונה בית דיור מוגן יוקרתי, המיועד לאוכלוסיית הגיל השלישי. בפרויקט יוקמו מבני מגורים בני שלוש-שש קומות המחוברים בניהם בקומת הקרקע. במבנים יהיו כ-300 יחידות דיור מוגן בגדלים של 2, 2.5 ו-3 חדרים בשטחים של 65-45 מ"ר ליחידת דיור. יחידות הדיור הטיפוסיות בפרויקט יהיו בשטח של 40 מ"ר עם 12 מ"ר מרפסת.

לכל מבנה בפרויקט תהיה חצר פנימית אליה פונים החללים הציבוריים. דירות הגן והדירות יהיו בקומות העליונות. קומת הקרקע והמרתף יכילו את רוב החללים הציבוריים בפרויקט, ביניהם לובי רחב, בית קפה, מספרה, מינימרקט, שטחי הסעדה, חדרי פעילות וחוגים, אולם הרצאות, בית כנסת, חדר כושר, חדרי ספא ובריכה חצי אולימפית מקורה. כמו כן תוכננה מחלקה סיעודית במתחם המתפקדת כיחידה נפרדת, עם כניסה פרטית. הפרויקט ביוזמת האחים אוזן ובתכנון משרד טיטו אומן אדריכלים.

סקר שנערך עבור עיריית אילת על ידי היועץ חן יצחקי, מצא כי יש ביקוש גדול לדיור מוגן יוקרתי באילת. הסקר נערך בקרב 500 משתתפים בני 60 ומעלה בני העיר, ולפי תוצאותיו 150 משפחות ויחידים מעוניינים להיכנס לדיור מוגן איכותי, ו-44 משפחות ויחידים מעוניינים להיכנס לבית דיור מוגן סטנדרטי. כמו כן נמצא כי ישנה אוכלוסייה יהודית בחו"ל, צרפתים ומקסיקנים, שמחכים לעלות לארץ ולהתיישב באילת עם בני משפחותיהם מהגיל השלישי. המלצות הסוקר היו להקים בית דיור מוגן יוקרתי ובו לפחות 250 יחידות דיור, ולא להקים עוד בית דיור מוגן סטנדרטי.

הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) בראשות יו"ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר החליטה על הפקדת תוכנית פינוי בינוי בגבעת אולגה שבחדרה, בסמוך לכביש 2.

כיום מצויים במתחם 20 מבנים של עד ארבע קומות ובהם 352 יחידות דיור, שיפונו לטובת הפרויקט החדש. שטח התוכנית כ-66 דונם, והיא כוללת 1,780 יחידות דיור שיוקמו במבנים של 35-4 קומות וישלבו חזית מסחר ומבני ציבור. מתוך כלל יחידות הדיור, 300 יוקצו עבור דיור מיוחד (דיור מוגן, דיור להשכרה, מעונות סטודנטים) וכ-300 יוקצו עבור דירות קטנות. כמו כן כוללת התוכנית 2,300 מ״ר עבור שטחי תעסוקה, 6,700 מ״ר עבור שטחי מסחר, 6,400 מ"ר עבור מבני ציבור ו-21 דונם שטחים פתוחים. לב המתחם מתוכנן להיות טיילת עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים ללא כניסת כלי רכב, עם חזיתות מסחריות ומבני ציבור, ועם צירי הליכה שיתחברו לחוף אולגה.

עיריית תל אביב-יפו והנהלת מכללת אפקה להנדסה חתמו על הסכם לפיו קמפוס חדש למכללה יוקם בשטח של 42 אלף מ"ר בדרום מזרח תל אביב. הפרויקט יכלול מבני קמפוס (עד כ-58,000 מ"ר ברוטו), מעונות סטודנטים, וכן שטח ציבורי פתוח גדול. בטקס חתימת ההסכם על העברת המכללה נכחו ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, מנכ"ל העירייה מנחם לייבה, נשיא מכללת אפקה פרופ' עמי מויאל ויו"ר הועד המנהל של המכללה הרצל שלם.

לפי התוכנית תעבור מכללת אפקה לקמפוס חדש בדרום העיר, שיוקם בשכונת יד אליהו. המעבר צפוי להתבצע בשנת 2026. האזור בו תוקם המכללה מתוכנן כמרכז ציבורי מטרופוליני, וכיום הוא כולל את ביה"ס אורט סינגאלובסקי, ביה"ס להנדסאים, תיכון עירוני ט', מרכז קהילתי נווה בארבור ומוסדות נוספים. בשלב הראשון צפוי הקמפוס לכלול כ-60 כיתות ומעבדות לימוד סטודנטיאליות, מרכז לחדשנות ויזמות, שני אודיטוריומים, אולפנים להוראה מקוונת, ומעונות לסטודנטים.

הדמיה: ציונוב ויתקון אדריכלים

רון חולדאי: "פיתוח שכונות הדרום ומזרח העיר נמצא בראש סדר העדיפויות העירוני, והעתקת מכללת אפקה להנדסה לגבול השכונות יד אליהו וכפר שלם משקפת את המחויבות שלנו לתושבי השכונות. כפי שבניית מכללה אקדמית בלב יפו שיפרה באופן דרמטי את הנגישות להשכלה גבוהה לתושבי האזור ותרמה לאיכות החיים והכלכלה המקומית - כך גם מכללת אפקה תשפיע על מזרח העיר, שכבר כיום הפך לאזור מועדף ואבן שואבת למשפחות צעירות".

עמי מויאל: "כמוסד אקדמי מוביל לחינוך מהנדסים, הרואה בעצמו מנוע צמיחה של לאומי-חברתי-כלכלי, המעבר לדרום העיר תל-אביב-יפו מעניק לנו את התשתית להתרחב, להנגיש את לימודי ההנדסה לציבור הרחב ולתרום לצעירי העיר ולכלכלה הישראלית. מהלך חשוב זה, שנעשה בשיתוף עיריית תל אביב יפו והמועצה להשכלה גבוהה, סולל את הדרך לביסוס פעילותה של אפקה ולספק לה תשתית לקידום חינוך למדעים והנדסה ולבנות מערכת יחסים עם הקהילה ומערכת החינוך העירונית".

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר מקצים על בסיס הקצאה תחרותית עד ארבעה מיליון שקלים להקמת מבנה להשכרה לתעשייה עתירת ידע במועצה המקומית ירוחם.

ניתן להגיש בקשות במסגרת הוראת המנכ"ל 4.59 "הקמת מבנה להשכרה לתעשייה עתירת הידע בירוחם", עד ליום 03/01/2022 בשעה 15:00.

הכללים המלאים, לרבות אופן הגשת הבקשות, מופיעים בהוראת מנכ"ל 4.59 "באתר משרד הכלכלה והתעשייה  - "הקמת מבנה להשכרה לתעשייה עתירת הידע במועצה מקומית ירוחם" ובנוהל ההוראה באתר מיום 03/10/2021.

אישור לבקשות לפי הוראה זו, יתבצע בכפוף לאישור תקציב המדינה לשנת 2021. לפרטים ניתן לפנות למוקד השירות בטלפון 03-9778794 או באמצעות טופס פנייה מקוון.

בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת הכלכלה ביוזמת יו"ר הועדה ח"כ מיכאל ביטון הודיעו שר הבינוי והשיכון זאב אלקין מנכ"ל משרדו אביעד פרידמן ויו"ר הוועדה, כי לא יבוצעו פינויים שאינם בהסכמה שתוכננו לחודשים הקרובים בדיור הציבורי, עד להקמת צוות שיבחן כל מקרה לגופו. מיועדים לפינוי שיבחרו להתפנות בהידברות יוכלו לקבל סל סיוע בשכר דירה.

מיכאל ביטון: "אני שמח לבשר שיחד עם השר והמנכ"ל גובשה הסכמה כי יוקפאו הפינויים שאינם בהסכמה מדירות הדיור הציבורי המיועדות לפינוי בשלב זה, לפחות לארבעת החודשים הקרובים. תוקם ועדת בדיקה וטיפול בשיתוף ועדת הכלכלה בראשותי, עם צוותי רווחה וייעוץ משפטי. כל מקרה יבחן לגופו, ורק לאחר ניתוח כולל של המשפחה, הזכאות והמצב האישי מבחינת רווחה, וכל שיקול אחר רלוונטי שימצא - יוחלט האם הם יפונו. במידה ויפונו ייתמכו בשכר דירה חליפי. כלפי העתיד - אנחנו לא בעד פלישות לבתים, אנחנו בעד למנוע פלישות עתידיות ולהבין כל מקרה לגופו, סיפור חיים של משפחה המצאה עצמה נתמכת בדיור ציבורי בישראל הוא אישי ולא תמיד ניתן לבחון אותו בקריטריונים נקודתיים.

"לא בכך מסתכם הטיפול הנדרש בדיור הציבורי בישראל, יש כמובן לקצר את ההמתנה הארוכה ולהעניק מענה מיטבי ומחבק, ובמקביל לעדכן את מערך הדיור הציבורי. בהתאמה השר ומנכ"ל משרדו הודיעו בדיון כי תוקם ועדה נוספת שתבחן ותעדכן את הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי שלא עודכנו למעלה מ-20 שנה.

ועדת הפנים בראשות ח"כ ווליד טאהא דנה בהצעת חוק החשמל, לקראת קריאה ראשונה. מציע החוק הם חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, מאזן גנאים, אימאן חטיב יאסין וג'ידא רינאוי זועבי.

יו"ר הוועדה ויוזם החוק, ח"כ ווליד טאהא: "יש בחברה הערבית עשרות אלפי בתים לא מחוברים לרשת החשמל, לא בגלל משבר אנרגיה אלא בגלל מדיניות בת עשרות שנים של העדר תכנון. אנשים בנו בתים בעל כורחם, על אדמתם בפרטית, ללא היתר, כי לא יכלו להוציא היתר. גם לרשויות שרובן חלשות כלכלית, בגלל העדר פארקי תעסוקה, לא היה להן כסף לתכנן. נוצרה תופעה זוועתית. הסוגיה בוערת וכואבת ויוצרת מצב מסוכן. יש אזרחים ששילמו בחייהם בשל אלתורי חיבור לחשמל. החוק בא להבטיח שאדם יקבל זכות בסיסית להתחבר לחשמל. עד כה נבצר ממנו לתכנן את ביתו לפי היתר. בהסכמים הקואליציוניים דרשנו וקיבלנו הרבה כסף להאצת והשלמת התכנון. אנו רוצים למשוך את השטיח מתחת אלה שבקלות מאשימים חברה שלמה כאילו היא עבריינית, בשעה שמעמידים אותה בפני מציאות בלתי אפשרית. אזרחים ערבים רוצים לשמור חוק, רוצים לתכנן, רוצים לגור בבית חוקי, אבל במשך שנים לא נעשה דבר על מנת לאפשר להם את זה".

סמנכ"ל חברת חשמל אורן הלמן: "חברת חשמל תומכת בהצעת החוק. היא תאפשר לנו לעמוד בהוראות חוק החשמל. בין השנים 2007-1996 חיברו 9,000 בתים ביישובים ערביים לחשמל. מאז הוגשו מאות רבות של בקשות לחיבור לחשמל, אבל לא היה טופס 4. הבעיות במצב הנוכחי הן: בטיחות, שרידות, כלכלית וסביבתית. הבעיה קיימת גם במגזר החרדי והחקלאי. מצד אחד אף אחד לא הורס מבנים, מצד שני הסדרת הבניה מתקדמת לאט. אנשים מתחברים בצורה פירטית וזו בעיה בטיחותית. שימוש שלא כדין יוצר מפגעים - כבלים בצורה לקויה, בלי סימון. זה מסכן את הציבור ומסכן עובדים שלנו. החיבור לחשמל מעבר למונה נעשה ללא ביקורת המתקין. יש מקרי התחשמלות בבתים ובמרחב הציבורי".

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ עלי סלאלחה בדיון נוסף: "העדה הדרוזית מילאה את החובות שלה, ובכל זאת יש 39 אלף בתים לא מחוברים לחשמל. ברית דמים ואין חשמל. שווי הקנסות ששילמו חיילים משוחררים בחמש השנים האחרונות מגיע ל-70 מיליון שקלים. למה? אנחנו אזרחי מדינת ישראל ב-2021. המדינה אומרת שהיא דמוקרטית, אז היא צריכה להתייחס לאזרחיה כשווים, ולספק להם דברים בסיסיים שאזרח צריך לקבל. הגיע הזמן אחרי 73 שנה שדרוזים בדואים וערבים יקבלו זכויות".

ח"כ יצחק פינדרוס: "יש כאן טעות בתפישה. חשמל לא אמור להיות תלוי תכנון, כי זה מחובר בסוף לחשמל מסוכן. ברגע שזה תלוי תכנון מתחיל הדיון כמה זה חוקי. התכנון הוא שוט לא רלוונטי, הוא אולי הורג כמה ילדים בבית צפפה, אבל הוא לא מונע בנייה לא חוקית. אנשים בונים וגם גרים שם ורק צורכים חשמל מסוכן. חוץ מזה אני מבקש ממשרד המשפטים להבהיר מה המצב החוקי ביו"ש. גם שם אלי בתים מסיבות פוליטיות אין שם תכנון. פעם מחכים לביידן ופעם לסגן של ביידן. האם עדיין החשמל שם תלוי תכנון?".

ח"כ בצלאל סמוטריץ: "זה זלזול בח"כים. אתה אומר שהכול מקצועי ולא פוליטי, אבל כולנו יודעים איזה לחצים אתה מפעיל על איילת שקד. אני כופר בכל הנרטיב השקרי הזה. שנים היה לכם אינטרס לעשות מה שאתם רוצים. אני מבקש להוסיף להצעת החוק, שמלבד ערבות בעל הנכס צריך להביא אישור על העדר חובות ארנונה ואישור הוועדה מהקומית על התאמת המבנה לתקנון. אני גם מבקש להחריג מבנים שיש נגדם צו הריסה. מי שהיה עבריין שנתיים יקבל עכשיו חשמל?".

ועדת הפנים בראשות ח"כ ווליד טאהא אישרה לקריאה שנייה ושלישית את פרק רישוי באמצעות מורשה להיתר מתוך הצ"ח התוכנית הכלכלית. במסגרת חוק ההסדרים מבקשת הממשלה להציע מתווה וולונטרי, להחלטת הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שיאפשר הליך רישוי באמצעות "מורשה להיתר". הסמכות תועבר מרשות הרישוי לידי אדריכל, שיכין את ההיתר ויעביר אותו לרשות הרישוי. המורשה לרישוי (האדריכל), הוא שיבדוק את העמידה בתנאי הסף ואת הבדיקה המרחבית. רשות הרישוי תישאר מעורבת בשלב מסירת המידע, וכן תוכל להצביע על ליקויים טרם מתן ההיתר.

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה למגורים בישראל עומד על 400 יום, בעוד הממוצע במדינות OECD הוא 150 יום. זהו חסם משמעותי בהגדלת היצע הדיור, המשפיע על מחירי הדיור. כיום הסמכות הבלעדית להוצאת היתרי בנייה הוא של הרשות המקומית, והעומס עליה, ומבנה ההליך שיוצר אפקט "פינג פונג" בין מבקש ההיתר לרשות הרישוי, מעכב את ההליך. האפשרות לבקש הקלות מוסיפה הליכי התנגדות וערר וריבוי גורמים מאשרים.

לפי הצעת הממשלה, המורשה להיתר יהיה אחראי על כל ההליך: מתן ההיתר, מתן אישור תחילת עבודה ומתן תעודת גמר. המורשה לא יוכל לפעול במקרה של ניגוד עניינים, גם אם סך הכנסותיו ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות אינו עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו. הממשלה קבעה כללי אתיקה וועדת אתיקה, שתוכל להתלות רישיון.

מורשה להיתר יוכל להיות אדריכל רשוי, שבמשך עשר השנים שקדמו לבקשתו להירשם כמורשה להיתר, הכין לפחות חמש בקשות להיתר, כשסך שטחי הבנייה בהן לא יפחת מ-5000 מ"ר. מורשה העובר עבירות חמורות, כגון מתן היתר בלא עמידה בתנאי סף של בקשה להיתר, צפוי לקנס של 150,000 שקלים. יועמ"ש הוועדה תומר רוזנר: "שיעור הקנסות נראה לנו נמוך מדי. לפעמים מדובר בפרויקטים של עשרות מיליונים. צריך לשקול העלאה משמעותית, ולאפשר גמישות לפי שווי הפרויקט. אכיפה צריכה להיות על פי בסיס כלכלי".

כמו כן כוללת הצעת החוק ביטול הקלות. הקלות בתהליך הרישום כיום מאפשרות לוועדה המקומית לתת הקלה מהוראת תוכנית, בכפוף לפרסום ודיון בהתנגדויות, ככל שתוגשנה. הוועדה המקומית מוסמכת לתת הקלה, כל עוד אין ההקלה מהווה סטייה מוכרת מהתוכנית. על פי הצעת החוק, עבור תוכניות מאושרות ולתוכניות שהוחלט על הפקדתן לפני ינואר 2023 ימשיכו ההקלות שלוש שנים, עם אפשרות לשרת הפנים להאריך בשנתיים נוספות. לתוכניות חדשות (החלטה על הפקדה עד ינואר 2023) לא ינתנו הקלות, למעט נושאים מצומצמים שיוגדרו

ביוזמת ח"כ שלמה קרעי נוספה להצעת החוק הקביעה כי גם ביישובים כפריים, ובלבד שהם במחוזות הצפון והדרום, יותר פיצול דירות, בשיעור של עד 15% מהיקף יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות.