חדשות טכנולוגיה

הצלחה ביצירת סיבי שריר למאכל באמצעות הדפסה של פיגום ממקור צמחי – בכך עוסק מאמר חדש של פרופ' שולמית לבנברג והדוקטורנטית איריס ינוביץ' מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, בשיתוף חברת הבשר המתורבת אלף פארמס. במחקר המתואר במאמר שותפים גם ד"ר ידידיה זגורי...

מחקרים אחרונים מלמדים, כי יותר משני שלישים מהצרכנים מעדיפים שהמוצרים שלהם יהיו באריזות הניתנות למיחזור, כך על פי דו"ח של ארגון קנייה ירוקה (Trivium Packaging) לשנת 2021. במחקר שנעשה במהלך שיא ההתפרצות של מגיפת הקורונה, 58% מהצרכנים אמרו שהם צפויים לרכוש מוצרי מזון...

חברת איגל (Eagle Product Inspection) חשפה מוצרים חדשים לתעשיית עיבוד העוף והבשר. נחשפו טכנולוגיות רנטגן שפותחו במיוחד לסביבות מורכבות, כמו אלה שבמפעלי עיבוד בשר ועופות. דגם RMI 540 נבנה במיוחד לתעשיית העופות והבשר. מדובר במכונה לבדיקת רנטגן... 

אייברי דניסון (Avery Dennison) הציגה שלושה ניירות לבנים לא מצופים העשויים מ-100% סיבים ממוחזרים כדי להרחיב את המגוון של פתרונות תווית בני קיימא שלה ליין, למשקאות חריפים, למזון ולמשקאות. החברה השקיעה בחומרים ממוחזרים עם מגוון רחב...

בזבוז מזון הוא בעיה עולמית. 30 עד 50 אחוז מהמזון המיוצר בעולם לא נאכל. בזבוז המזון שווה לטריליון דולר. מחקרים מלמדים כי עד שנת 2030 אובדן המזון והבזבוז השנתי יגיע ל-2.1 מיליארד טונות בשווי 1.5 טריליון דולר. על פי תוכנית המזון העולמית, 135 מיליון אנשים סובלים מרעב חריף, ומגיפת COVID-19 עשויה להכפיל מספר זה ולהעמיד 130 מיליון אנשים נוספים בסיכון לסבול מרעב חריף.

מאחורי הנתונים האלה עומד חוסר יעילות של השוק ובעיות בשרשרת האספקה ​​בתעשיית המזון, מה שאינו קיים באופן מהותי בתעשיות אחרות. כשבזבוז המזון מגיע לטריליונים, תעשיית המזון צריכה להיעזר בחדשנות ובדיגיטציה כדי להילחם במגמה הרת אסון זו. נראה שדיגיטציה - תוך שימוש בטכנולוגיות מתפתחות כגון בינה מלאכותית (AI), האינטרנט של הדברים (IoT) ולמידת מכונה (ML) - היא הדרך הישירה היחידה לצאת ממעגל הקסמים של ייצור ובזבוז. מייצור ועיבוד ועד קמעונאות - יש להכניס שינויים שיטתיים בניהול שרשרת אספקת המזון כדי לעזור לנצל משאבים ביעילות משופרת.

שרשרת אספקה מבוססת טכנולוגיה אינה מייצרת פסולת. המטרה היא להבטיח קיימות בכל שלב בשרשרת, וכדי להשיג זאת חשוב לקבל תצוגה של 360 מעלות של השרשרת ולשלב תהליכים. תהליך זה כרוך לא רק בחשיבה מחודשת של אריזה ושינוי באסטרטגיית המקור, אלא גם בארגון מחדש של תהליכי הייצור, סידור מחדש של מערכות ההפצה ופיתוח שיטות שרשרת אספקה ​​במעגל סגור שעוזרות לצמצם את הבזבוז למינימום.

אלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית מסייעים לעסקים בכל העולם לייעל משלוחים ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית. נתוני מפתח על סיכונים וביצועים, המתעדכנים בזמן אמת, נחוצים לעסקים כדי להתאים את האסטרטגיות שלהם לבניית שרשרת אספקה ​​איתנה ובת קיימא יותר. תעשיית עיבוד המזון החלה למנף בינה מלאכותית כדי לייעל את פעילותה ולספק חוויות טובות יותר ללקוח. עם השפעת הבינה המלאכותית בתעשיית המזון, האתגר העיקרי של עיבוד ואחסון מזון קיבל מענה במידה רבה. מאוטומציה של תהליך המיון ועד לאיתור חריגות במזון והקפדה על תאימות מזון - ל-AI הייתה השפעה מהותית בתעשיית המזון.

אחת החברות הפועלות בתחום מציעה תוכנה הקרויה אי אל איי (ELI), המופעלת על ידי בינה מלאכותית. מדובר בתוכנת ניהול שרשרת אספקת מזון המסייעת לבטל צווארי בקבוק, להפחית בזבוז ולהגביר את היעילות בשרשרת האספקה​​. הדבר עוזר לחיזוי מדויק של הביקוש ועוזר ליצור תוכנית תגובה יעילה אליו כדי לאזן את דרישות המלאי, להפחית בזבוז ולצמצם עלויות לוגיסטיקה והובלה.

ניהול רפת היא משימה מורכבת שמצריכה תשומת לב לגורמים רבים. חברת ווס ארטקס (Ves Artex) מציעה פתרון שנותן מענה לצרכי הניהול הרבים במקום אחד - מערכת DairyBOS, או בעברית מערכת ההפעלה של הרפת. מערכת זו מתוכננת בשיתוף עם וטרינרים במטרה להבטיח את בריאות הפרות בכל תנאי האקלים.

אחד היתרונות הבולטים של המערכת הוא היכולת לשלוט על כל התהליכים ברפת ממקום אחד. מערכות האוורור של הרפת מחוברות באופן מקוון וניתן לשלוט עליהן מכל מקום, התאורה מתוגברת באופן מיוחד על מנת לקבוע את אורך היום ואת כמות האור האופטימלית לפרות. פעולות רבות הופכות לאוטומטיות, ובכך מורידות את עומס העבודה. מרכז השליטה מאפשר לרפתן גישה למידע בזמן אמת, ויכולת תגובה מהירה לתנאים המשתנים.

מקור: www.ves.co

תהליך ייצור המזון הוא ארוך ומורכב. יש לדאוג לתנאי סביבה נאותים על מנת לשמור על טריות ואיכות המזון, ובמקרים מסוימים דרושה הקפדה מדויקת על הטמפרטורה בכל שלב. שיטת HACCP, או ניתוח סיכונים בנקודות בקרה קריטיות, משמשת את התעשייה לצורך בקרה מלאה על כל תהליך הייצור בכדי להבטיח את בריאות ואיכות המזון מהיצרן ועד לצרכן. אחד מהמרכיבים העיקריים של תהליך זה הוא הקפדה על טמפרטורת מזון מתאימה בכל שלב ושלב. לדוגמא, בשר מחו"ל עובר תחנות רבות שביניהן בית המטבחיים, משאיות הובלה, אוניות, מרלוגים וסופרים. מספיק שבאחד מהתחנות האלה לא הקפידו על הקפאת הבשר - ונוצרת סכנה של מוצר לא תקין ואף מסוכן לבריאות.

באטלר טק-סנס (Butler TecSense) היא חברה אוסטרלית שמתמחה בפתרונות ניטור סביביתיים בתעשיות שונות, כולל בתעשיית המזון. היא מציעה אפליקציה ייעודית לניטור ובקרה של הטמפרטורה בשלבים שונים של הייצור והמשלוח. אפליקציית MyFoodCheck מיועדת לסמארטפון ולטאבלט, ומפשטת את מדידת הטמפרטורה. בעזרת שימוש במודד חום ייעודי, הטמפרטורות נשלחות ישירות לאפליקציה ומתועדות בצורה מסודרת ונגישה. שקיפות זו מאפשרת קבלת החלטות מהירה ובזמן אמת במקרה של סכנה לחריגות בטמפרטורות בשלבים שונים של הייצור.

חברת סקיילינקס (SkylinX) ביצעה פיילוט ראשון בשמי תל אביב של טיסות רחפנים המיועדות לייעל משימות לוגיסטיקה בעיר. הפיילוט, שכולל פתיחת נתיב אווירי חדש לטיסת רחפנים לאורך קו החוף, יוצר לראשונה חיבור ישיר בין אזור רידינג בצפון לנמל יפו בדרום. יחד עם סקיילינקס תפעל גם חברת AirwayZ, האחראית על מערכת ההפעלה ששולטת ברחפנים, וחברת Flytech IL, שתתפעל את הרחפנים בנתיב. החברה משתפת פעולה עם חברת Flying Cargo וחברת Gett Delivery, שמסייעות בחיבור השירות החדש ללקוחות קצה.

חברת סקיילינקס היא אחת מחברות הסטארט-אפ המשתתפות בתוכנית סיטיזון, מעבדת החדשנות ושדה הניסוי שהקים פארק עתידים תל אביב בשיתוף העירייה ואוניברסיטת תל אביב, במטרה לקדם פתרונות לעיר חכמה. גופים מסחריים בוחנים את האפשרות להשתמש בתשתיות מסוג זה למטרות מסחריות: נספרסו ישראל, צ.מ.ל. מדיקל, ובית החולים אסותא. אורכו של הפיילוט חצי שנה והוא צפוי להתרחב לאזורים נוספים בעיר.

עדו אטיאס, יו"ר חברת סקיילינקס: "שינוע חבילות בעזרת רחפנים לא רק חוסך פקקים, מקצר טווחי אספקה, חוסך בדלק וזמן ומשפר את חווית השירות ללקוח, אלא גם מזהם פחות את הסביבה וזול הרבה יותר".