מגה מבנים
כתבות
מגה משפט מבנים

מגה משפט מבנים

עמוד 36
 
02/11/2021
זמן קריאה: 2.5 דק'

עודד לביא מתל אביב, אדריכל במקצועו, בעל משרד אדריכלים בשם עודד לביא אדריכלים, מנהל ובעל מניות בחברת עודד לביא השקעות, הגיש תביעה בסך שלושה מיליון ש"ח כנגד חברת סייפן בנייה ופרויקטים (2009) מרמת גן, עו"ד אסתר סגל כהנא מרמת גן, מנהלת ובעלת מניות בחברה, וכנגד החברה הקבלנית היזמית אאורה ישראל יזמות והשקעות מתל אביב.

לדברי לביא, הוא נעתר להצעתן של חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא להצטרף כשותף לפרויקט פינוי בינוי "סייפן על הים" בעיר אילת, במתחם המכונה "בנייני ברמן", זאת מאחר ולצורך ביצוע הפרויקט נדרשו להן תכנון אדריכלי, לרבות ובעיקר לצורך שינוי התב"ע הקיימת על המקרקעין.

לטענת לביא, הנתבעות הציגו בפניו מצג לפיו הן בעלות מוניטין בעיר אילת וקשרים מתאימים ברשויות העיר לביצוע הפרויקט בהיקף של כ-300 יחידות דיור, לרבות חתימות הדיירים עם הרשאה בלתי חוזרת לפעול בשמם לצורך ביצועו, ו\או לחילופין אפשרות להשגת חתימות הדיירים עם הרשאה בלתי חוזרת לפעול בשמם.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר, כי הצדדים חתמו על הסכם שותפות, כאשר לביא היה האחראי על הצד התכנוני של הפרויקט על שלביו השונים, לרבות ובעיקר על עריכת תב"ע חדשה ואישורה על ידי מוסדות התכנון.

 

 

תמונת אילוסטרציה. צילום: ויקיפדיה

 

לאחר מכן נאמר בתביעה, חתמו חברת סייפן בנייה ופרויקטים ועו"ד כהנא על חוזה לביצוע הפרויקט עם הנתבעת חברת אאורה ישראל יזמות והשקעות, וכן נחתם חוזה בין לביא לבין אאורה ישראל לפיו שוכרת החברה את שירותיו במעמד של קבלן עצמאי לביצוע כל עבודות התכנון והייעוץ בבניית הפרויקט. לדברי לביא, שכרו בהתאם לחוזה הקבלנות עם אאורה ישראל אמור היה להסתכם בסך של 2.7 מיליון ש"ח.

לביא מציין, כי החל לעבוד מול אאורה ישראל ולתכנן את המתחם בהתאם לאמור בחוזה הקבלנות בינו לבין אאורה ישראל. ואולם במחצית חודש יולי שנה זו, ללא כל הסבר ונימוק, התקבלה אצלו הודעת דואר אלקטרוני מחברת אאורה ישראל על סיום ההתקשרות עמו, והכול לכאורה בהתאם לחוזה הקבלנות.

לביא טוען כי הנתבעות עשו יד אחת על מנת להוציא אותו מהפרויקט ולנשל אותו מחלקו בו, כאשר הנתבעות חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא מתנערות מהסכם השותפות עמו מחד, ואילו אאורה ישראל מפסיקה את חוזה הקבלנות עמו מאידך, מתוך שיקולים זרים, באופן חד צדדי, ונגוע בחוסר תום לב חמור.

לביא מאשים עוד את חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא, בהפרת חובתן לנהוג עמו ביושר ונאמנות, ובשלילת זכותו לחלקו ברווחי השותפות ביניהם. את חברת אאורה ישראל מאשים לביא בכך שהציגה בפניו מצג כוזב לפיו היא עומדת להעסיק אותו כאדריכל הפרויקט, והכול מתוך מטרה משותפת עם חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא לנצל את עבודתו לתקופה מסוימת, ואז להפסיק באופן חד צדדי את עבודתו תוך נישולו מהרווחים המגיעים לו.

אשר על כן מבקש לביא מבית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות אותו על נזקיו בגין הפסקת עבודתו בפרויקט ומניעת חלקו ברווחי הפרויקט.

טרם הוגשו כתבי הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 2 דק'

עמותת הבנייה נחלת אבות קריית מלאכי מאשדוד, המאגדת 20 רוכשים בעלי משפחות שהשקיעו כספים רבים לצורך בניית 18 קוטג'ים למגורים בשכונת "המחנה" בקריית מלאכי ובעלי הזכויות במגרשים עליהם נבנה הפרויקט, הגישו תביעה בסך 4.12 מיליון שקלים כנגד חברת הבנייה דלויה שגיא יזמות מבאר שבע, והחברה האם שלה דלויה מרכז הבנייה, המשמשת כקבלן רשום לביצוע עבודות הנדסה אזרחית, וכנגד דוד עזרא מנכ"ל בחברה האם ומהנדס ראשי בשתי החברות. זאת בטענה להפרות רבות, חמורות ויסודיות, של ההסכם לביצוע עבודות הבנייה בפרויקט בו התחייבה דלויה שגיא יזמות להשלים את בניית הקוטג'ים עד ליום 1.8.18 לאחר 60 ימי גרייס.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי באר שבע נטען, כי חברת דלויה שגיא יזמות לא עמדה בהתחייבויותיה, ובין שלל הפרותיה היסודיות את ההסכם ניתן למנות אי עמידה בלוחות הזמנים, מחסור חמור וקבוע בכוח אדם מקצועי וכללי באתר, היעדר צוות ניהול בפרט הזנחת הטיפול בקבלת טופס 4, וחיבור חשמל זמני וקבוע לבתים, ליקויי בנייה ועוד ועוד.

בדיעבד נאמר בתביעה, הסתבר כי בניגוד למצגים שהציגה במהלך המשא ומתן, התקשרה חברת דלויה שגיא יזמות בהסכם לביצוע עבודות קבלניות עם עמותת נחלת אבות קריית מלאכי, ללא יכולת פיננסית ומקצועית לעמוד בו.

 

 

תמונת אילוסטרציה. צילום: ויקיפדיה

 

בפועל נטען בתביעה, התברר כי מצגי הנתבעים היו מצגי שווא חסרי בסיס, וכי דלויה שגיא יזמות ומנהלה והמהנדס הראשי שלה דוד עזרא, הינם חסרי ניסיון מקצועי וחסרי יכולת פיננסית לקיום התחייבויותיהם בהסכם.

לדברי התובעים, לאחר למעלה משנה של הפרות חמורות של ההסכם מצד הנתבעת והתשת העמותה ונציגיה בהתנהלות בלתי מקצועית ובלתי מקובלת, נטשו הנתבעים את האתר בתואנות שווא, טרם השלימו את ביצוע העבודות, תוך הותרת הפרויקט לא גמור עם ליקויי בנייה רבים וחמורים ללא אפשרות לאכלסו, ללא חיבור חשמל, ואף ללא מרבית האישורים הבסיסיים הנדרשים לקבלת טופס 4.

נכון להיום, נאמר בכתב התביעה, חלפו למעלה מ-15 חודשים מהמועד האחרון והסופי לאחר 60 ימי גריס בו אמורה הייתה חברת דלויה שגיא יזמות על פי ההסכם לסיים את העבודות ולמסור את הבתים לדיירים לאחר קבלת טופס 4 וחיבור חשמל.

לדברי התובעים, עקב מחדליה החמורים של החברה, דיירים מתגלגלים בדירות שכורות וחווים מצוקה קשה מאי אכלוס דירותיהם, שכן בנוסף לתשלומי המשכנתא הרובצים על כתפיהם, עליהם לשאת גם בדמי שכירות חודשיים עד לסיום העבודות.

כמו כן, חלק מן הדיירים מתמודדים עם מצוקה קשה מול הבנקים ו\או גופים אחרים שהעניקו להם מימון לרכישה זו ואינם עומדים בהתחייבויותיהם כלפיהם, וכי המדובר בנזקים כספיים כבדים מנשוא, הן לדיירים והן לעמותה המייצגת אותם.

טרם הוגשו כתבי הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 3 דק'

מערכה נוספת בסכסוך בין חברי קבוצת רכישה ללוסיאן מרדכי קריאף, הבעלים של חברת גלריית קריאף מרדכי תל אביב מירושלים. חברי קבוצת הרכישה הגישו עתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך חמישה מיליון ש"ח (לצורכי אגרה) כנגד קריאף.

בתביעה נאמר, כי הצדדים התקשרו ביניהם במארג הסכמים לצורך הקמת פרויקט למגורים ולמסחר במקרקעין המצויים בפינת הרחובות פרישמן-הירקון בתל אביב. ואולם טוענים התובעים, כי מעת חתימת ההסכמים ומשך כעשור, הם נאמנים להתחייבויותיהם החוזיות, מקיימים אותן באופן מלא, ופועלים במלוא המרץ על מנת להוציא את הפרויקט אל הפועל.

לעומת זאת נטען בתביעה, מפר הנתבע ברגל גסה את ההסכמים ומתחמק באופן שיטתי מתשלום חלקו בעלויות בניית הפרויקט והקמתו, בין היתר באמצעות הליכי סרק משפטיים וטענות כוזבות.

בכלל זאת נאמר בתביעה, גרם הנתבע להטלת עיקולים על המקרקעין, להפסקת ליווי הפרויקט על ידי בנק ירושלים וביטול הסכם הליווי הבנקאי שנחתם עמו, ולמעשה גרם לעצירת הפרויקט.

במקביל לכל אלה טוענים התובעים, מנהל הנתבע כנגדם "לוחמה פסיכולוגית", מעתיר עליהם איומים, השמצות ואף גידופים, ומודיע להם כי ימשיך להטריד ולתבוע.

לדברי התובעים, חברי קבוצת הרכישה המעידים על עצמם שהם אנשים מבוגרים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם, יוצאי צרפת, שחלומם לבנות דירה בתל אביב מול ימה של תל אביב ולממש חלום ציוני, נופץ על ידי הנתבע. התנהלותו החמורה של הלה הסבה להם נזקים משמעותיים הנאמדים במיליוני שקלים, וכן עוגמת נפש עצומה.

התובעים מציינים, כי הסאגה שהביאה לעצירת הפרויקט נדונה והוכרעה בבית המשפט בעקבות תביעה שהגיש כנגדם הנתבע, באשר להפרות כביכול של ההסכמים שנחתמו עמו, תביעה שנדחתה במלואה. בפסק הדין נקבע בין היתר, כי אין הצדקה להתחמקות הנתבע מתשלום חלקו בעלויות בניית הפרויקט והוצאתו אל הפועל. ואולם, פסק הדין לא העניק לתובעים סעד אופרטיבי שיאפשר את המשך ביצוע הפרויקט.

על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל על ידי בית המשפט העליון, אשר הורה על השבת ההליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת שיכריע בסוגיית מינוי כונס נכסים על זכויותיו של הנתבע בפרויקט.

בית המשפט העליון קבע, כי מאחר וההתחשבנות הכספית בין הצדדים בפרויקט לא הסתיימה, טענותיהם של הצדדים בהקשר זה, שמורות להם.

לדברי התובעים, בהליך נוסף שהתנהל בבית המשפט ביוזמת הנתבע, נקבע על ידי בית המשפט, כי הנתבע מפר את הסכם השיתוף ואינו משלם את חלקו בעלויות הבנייה.

 

 

תמונת אילוסטרציה. צילום: מפות גוגל

 

לסיכום, נאמר בתביעה כי הנתבע מתעלם מהתחייבויותיו החוזיות, מתנהל ברשלנות, בתרמית ובחוסר תום לב, במטרה לסכל את הוצאתו של הפרויקט אל הפועל. הכול תוך הסבת נזקים משמעותיים לתובעים ופגיעה בזכויותיהם הקנייניות, וכי פסקי הדין החלוטים שניתנו כנגדו לא מניאים אותו מהתנהלותו המפרה, והוא דבק בסירובו העיקש לקיים את התחייבויותיו מכוח הסכם ומכוח דין.

עתה מבקשים חברי קבוצת הרכישה מבית המשפט, לחייב את הנתבע לשלם להם את מלוא חלקם בעלויות בניית הפרויקט בהתאם להוראות מארג ההסכמים בין הצדדים ובזיקה להכרעות בתי המשפט בעניין זה.

בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע לפצות את התובעים בגין מלוא נזקיהם שנגרמו כתוצאה מהתנהלותו בקשר עם הפרויקט, ובכלל זאת הפרת מארג ההסכמים על ידו. עוד מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום חלקם של התובעים בכל הוצאה שתידרש לשם הקמת והשלמת הפרויקט. התובעים מציינים, כי על הנתבע לשאת בחיוב בסכום כולל של 11.3 מיליון ש"ח, ואולם לצורכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך של חמישה מיליון ש"ח.

בכתב התביעה מצוין כי על המקרקעין ניצבו שני מבנים. האחד כבר נהרס והשני, מבנה המיועד לשימור, עודנו עומד על תלו.

טרם הוגש כתב הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 2 דק'

בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות מחולון, חברת נדל"ן ציבורית לייזום, פיתוח, שיווק וניהול פרויקטים למגורים, נתבעת בבית המשפט המחוזי מרכז לשלם 3.4 מיליון ש"ח לעזרא מגורי.

בתביעה נאמר, כי לפני כתשע שנים היה מגורי בעל זכויות במגרש בהוד השרון, וכי בחודש פברואר 2010 התקשרה עמו הנתבעת ועם יתר בעלי הזכויות בקרקע בהסכם קומבינציה (מכירת קרקע בתמורה לשירותי בנייה). בהתאם להוראות הסכם המכר, התחייבה הנתבעת לבנות את כל היחידות בבניין לרבות את יחידות בעלי הקרקע, כאשר החלוקה בין הצדדים תהיה באופן בו 37% משווי היחידות יהיה שייך לבעלי הקרקע, ו-63% משווי היחידות יהיה שייך לנתבעת.

התובע טוען, כי מילא אחר כל התחייבויותיו על פי ההסכם, אלא שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה, ולפיכך נאלצו הצדדים לפעול כאמור בהסכם במקרה של מחלוקת ולפנות לבורר מוסכם.

במהלך סוף שנת 2010 פנו הצדדים לשופטת בדימוס שרה פריש כבוררת, וזו, לאחר דין ודברים עם הצדדים, הוציאה תחת ידה הסכם פשרה הנוגע בעיקר לאיחור של הנתבעת בקבלת היתר הבנייה ותחילת עבודות הבנייה.

 

 

תמונת אילוסטרציה

 

התובע מציין, כי בהתאם לחלקו בקרקע ובהתאם להגרלת הדירות, הוא קיבל שתי דירות רגילות בנות ארבעה חדרים, חמש דירות רגילות בנות חמישה חדרים, וכן שתי דירות פנטהאוז. לטענתו, הנתבעת כלל לא עמדה בהתחייבויותיה כאמור בהסכם, וכן לא עמדה בהתחייבותה למסירת הדירות במועד, ואלה נמסרו באיחור ניכר ונתגלו בהן ליקויים רבים.

עוד טוען התובע, כי אף אחד מהפרטים שנכללו במפרט דירות הפנטאוז, שעניינן הכנה לבריכת שחייה בגג, ג'קוזי בגג ומעלון עלייה מהדירה לגג, לא הותקן בדירות הפנטאוז. בנוסף, תומחרו דירות הפנטאוז במחיר מופקע ולא ריאלי למחיר השוק, וכן התברר כי המחיר אינו ריאלי אף למחיר דירות זהות בבניין הסמוך לבניין שלו, אשר נבנה אף הוא על ידי הנתבעת.

לדברי התובע, ניתנו לנתבעת אינספור הזדמנויות לתיקון אי ההתאמות, אלא שהיא בחרה שלא לעשות דבר ולהתעלם. לטענתו, נגרמה לו עוגמת נפש רבה בגין הליקויים הרבים, ולדבריו, הוא היה אמור לקבל דירות יוקרה כפי שהוצגו בפניו על ידי הנתבעת, אלא שלמגינת ליבו התברר לו, כי אין הדבר כך וכי דירות היוקרה היו רק תיאור תיאורטי של הנתבעת על מנת לסמא את עיניו.

לסיכום נטען בכתב התביעה, כי הנתבעת הפרה חוזה מחייב אשר נכרת בינה לבין התובע, פעלה בחוסר תום לב תוך הפרת חובות שבחוק וניסיון להתעשר על חשבון התובע, והיא מחויבת לפצות את התובע בגין נזקיו, בין היתר מכוח חוק החוזים, חוק חוזה קבלנות, חוק המכר, וכל דין אחר.

טרם הוגש כתב הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 2.5 דק'

יצחק זרינצקי, מהנדס ושמאי מקרקעין מומחה, נתבע בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשלם 7.5 מיליון שקלים לחברי קבוצת רכישה בפרויקט מגורים בשכונת נווה צדק בעיר.

בתביעה נאמר, כי קבוצת הרכישה אוגדה על ידי חברת אר.ים ייזום לצורך רכישת המקרקעין, וכי בטרם שיווק הפרויקט על ידי החברה, היא פנתה לנתבע על מנת שיערוך בדיקת כדאיות כלכלית לפרויקט, כאשר על בסיס המחיר המוערך בשומה ישווק הפרויקט.

בתביעה נטען, כי טרם החתימה של חברי קבוצת הרכישה על הסכמי הרכישה, המציא להם הנתבע דו"ח אפס ביחס לכדאיותו הכלכלית של הפרויקט. במסגרת חוות דעתו קבע הנתבע, כי מכירת המקרקעין לא תחוב בתשלומי היטל השבחה, שכן "הקרקע נרכשה כזמינה ומושבחת". עוד קבע הנתבע בחוות דעתו, כי הוצאות בניית הפרויקט מוערכות ב-15.4 מיליון ש"ח.

התובעים מציינים, כי לנתבע היה ידוע שאין בנק מלווה לפרויקט, וכי חוות דעתו מיועדת להם. בתביעה נאמר, כי לאחר קבלת חוות הדעת של הנתבע, חתמו חברי קבוצת הרכישה על הסכמי הרכישה, והחלו לפעול להוצאת הפרויקט מן הכוח אל הפועל.

לטענתם, בחלוף כשנתיים ממועד מסירת חוות הדעת של הנתבע לידיהם, הודיע להם הנתבע כי קיימת היתכנות לחיובם בהיטל השבחה, ובחלוף כשנה עדכן הנתבע את חוות דעתו וציין כי אומדן היטל ההשבחה הוא כ-9.3 מיליון ש"ח.

 

 

תמונת אילוסטרציה. צילום: ויקיפדיה

 

בתביעה נטען, כי חברי קבוצת הרכישה חויבו בהיטל השבחה בסכום של 9.9 מיליון ש"ח כאשר בפועל, בשל ניצול פטורים אישיים של חלק מחברי הקבוצה, שולם על ידם היטל השבחה בסך של 7.14 מיליון ש"ח.

לדברי התובעים הם פעלו להקטנת נזקם, הגישו שומה נגדית, הגישו ערר שנדחה וכן ערעור לבית המשפט על דחיית הערר שנדחה אף הוא, תוך חיובם בהוצאות משפט של 30,000 ש"ח. כמו כן נדחתה בקשתם למתן רשת ערעור לבית המשפט העליון.

לטענת התובעים, כפועל יוצא מהתרשלותו של הנתבע בעריכת חוות דעתו, נגרמו להם נזקים שעניינם בהיטל השבחה בו חויבו בסך 7.14 מיליון ש"ח וכן הוצאות ההליכים המשפטיים.

לטענתם הנתבע התרשל גם בהוצאות בניית הפרויקט, שכן עלויות הבניה וההוצאות הנלוות חרגו מעבר ל-33% מהתקציב שהכין הנתבע בדו"ח אפס, בסכום העולה על 20 מיליון ש"ח מהעלויות שהוערכו על ידו, אולם משיקולי אגרה סכום זה אינו נתבע במסגרת תביעתם זו.

התובעים מציינים, כי הנתבע לא הביע כל נכונות לשאת בנזקים שנגרמו להם, ודחה את טענותיהם.

לדבריהם, הנתבע הפר את חובות הזהירות המושגית והקונקרטית כלפיהם בכך שהם התקשרו בהסכמים מחייבים בהסתמכם על חוות דעתו ביחס לכדאיות הכלכלית הטמונה בפרויקט, חוות דעת במסגרתה התרשל וקבע באופן מוטעה, כי מכירת הקרקע לא תחוב בתשלומי היטל השבחה שכן "הקרקע נרכשה כזמינה ומושבחת". לטענתם, קיים קשר סיבתי בין נזקיהם להפרת חובת הזהירות על ידו.

הנתבע טרם הגיש כתב הגנה.

כותרת
תוכן