מערכה נוספת בסכסוך בין חברי קבוצת רכישה ללוסיאן מרדכי קריאף, הבעלים של חברת גלריית קריאף מרדכי תל אביב מירושלים. חברי קבוצת הרכישה הגישו עתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך חמישה מיליון ש"ח (לצורכי אגרה) כנגד קריאף.
בתביעה נאמר, כי הצדדים התקשרו ביניהם במארג הסכמים לצורך הקמת פרויקט למגורים ולמסחר במקרקעין המצויים בפינת הרחובות פרישמן-הירקון בתל אביב. ואולם טוענים התובעים, כי מעת חתימת ההסכמים ומשך כעשור, הם נאמנים להתחייבויותיהם החוזיות, מקיימים אותן באופן מלא, ופועלים במלוא המרץ על מנת להוציא את הפרויקט אל הפועל.
לעומת זאת נטען בתביעה, מפר הנתבע ברגל גסה את ההסכמים ומתחמק באופן שיטתי מתשלום חלקו בעלויות בניית הפרויקט והקמתו, בין היתר באמצעות הליכי סרק משפטיים וטענות כוזבות.
בכלל זאת נאמר בתביעה, גרם הנתבע להטלת עיקולים על המקרקעין, להפסקת ליווי הפרויקט על ידי בנק ירושלים וביטול הסכם הליווי הבנקאי שנחתם עמו, ולמעשה גרם לעצירת הפרויקט.
במקביל לכל אלה טוענים התובעים, מנהל הנתבע כנגדם "לוחמה פסיכולוגית", מעתיר עליהם איומים, השמצות ואף גידופים, ומודיע להם כי ימשיך להטריד ולתבוע.
לדברי התובעים, חברי קבוצת הרכישה המעידים על עצמם שהם אנשים מבוגרים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם, יוצאי צרפת, שחלומם לבנות דירה בתל אביב מול ימה של תל אביב ולממש חלום ציוני, נופץ על ידי הנתבע. התנהלותו החמורה של הלה הסבה להם נזקים משמעותיים הנאמדים במיליוני שקלים, וכן עוגמת נפש עצומה.
התובעים מציינים, כי הסאגה שהביאה לעצירת הפרויקט נדונה והוכרעה בבית המשפט בעקבות תביעה שהגיש כנגדם הנתבע, באשר להפרות כביכול של ההסכמים שנחתמו עמו, תביעה שנדחתה במלואה. בפסק הדין נקבע בין היתר, כי אין הצדקה להתחמקות הנתבע מתשלום חלקו בעלויות בניית הפרויקט והוצאתו אל הפועל. ואולם, פסק הדין לא העניק לתובעים סעד אופרטיבי שיאפשר את המשך ביצוע הפרויקט.
על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל על ידי בית המשפט העליון, אשר הורה על השבת ההליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת שיכריע בסוגיית מינוי כונס נכסים על זכויותיו של הנתבע בפרויקט.
בית המשפט העליון קבע, כי מאחר וההתחשבנות הכספית בין הצדדים בפרויקט לא הסתיימה, טענותיהם של הצדדים בהקשר זה, שמורות להם.
לדברי התובעים, בהליך נוסף שהתנהל בבית המשפט ביוזמת הנתבע, נקבע על ידי בית המשפט, כי הנתבע מפר את הסכם השיתוף ואינו משלם את חלקו בעלויות הבנייה.
תמונת אילוסטרציה. צילום: מפות גוגל
לסיכום, נאמר בתביעה כי הנתבע מתעלם מהתחייבויותיו החוזיות, מתנהל ברשלנות, בתרמית ובחוסר תום לב, במטרה לסכל את הוצאתו של הפרויקט אל הפועל. הכול תוך הסבת נזקים משמעותיים לתובעים ופגיעה בזכויותיהם הקנייניות, וכי פסקי הדין החלוטים שניתנו כנגדו לא מניאים אותו מהתנהלותו המפרה, והוא דבק בסירובו העיקש לקיים את התחייבויותיו מכוח הסכם ומכוח דין.
עתה מבקשים חברי קבוצת הרכישה מבית המשפט, לחייב את הנתבע לשלם להם את מלוא חלקם בעלויות בניית הפרויקט בהתאם להוראות מארג ההסכמים בין הצדדים ובזיקה להכרעות בתי המשפט בעניין זה.
בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע לפצות את התובעים בגין מלוא נזקיהם שנגרמו כתוצאה מהתנהלותו בקשר עם הפרויקט, ובכלל זאת הפרת מארג ההסכמים על ידו. עוד מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום חלקם של התובעים בכל הוצאה שתידרש לשם הקמת והשלמת הפרויקט. התובעים מציינים, כי על הנתבע לשאת בחיוב בסכום כולל של 11.3 מיליון ש"ח, ואולם לצורכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך של חמישה מיליון ש"ח.
בכתב התביעה מצוין כי על המקרקעין ניצבו שני מבנים. האחד כבר נהרס והשני, מבנה המיועד לשימור, עודנו עומד על תלו.
טרם הוגש כתב הגנה.