מגה מבנים
כתבות
מגה משפט מבנים

מגה משפט מבנים

עמוד 35
 
02/11/2021
זמן קריאה: 1.5 דק'

חברת גיורא גור ושות' אדריכלים הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה למתן חשבונות ולפיצויים בסך 100,000 ש"ח כנגד חברת ראובן בורנובסקי – הנדסה, בניין ופיתוח מתל אביב.

בתביעה נאמר, כי לפני כשבע שנים נכרת הסכם בין הצדדים בדרך של משלוח הצעה ומשלוח קיבול, לפיו תבצע התובעת תכנון אדריכלות, תכנון פיתוח ופיקוח עליון עבור הנתבעת, לשני גני ילדים דו-כיתתיים ביבנה. בהסכם נקבע, כי התמורה עבור עבודתה של התובעת תהיה שווה לארבעה אחוזים מערך הביצוע בפועל של עבודות הפיתוח והמבנה של גני הילדים. לצד זאת, נקבע בהסכם אומדן לתמורה בסך כ-153,000 ש"ח, ועוד נקבע בהסכם, כי שכר הטרחה של התובעת עבור הפרויקט לא יפחת מגובה האומדן.

לדברי התובעת, בשנת 2015 היא השלימה את ביצוע שירותיה לנתבעת וביקשה, כי זו תמסור לה את ערך הביצוע בפועל לפרויקט, לצורך עדכון ערך הביצוע בפועל בחשבון הסופי בהתאם להסכם ביניהן, ואולם, למרות בקשותיה החוזרות ונשנות, נמנעה הנתבעת מלעשות כן. יתרה מכך, הנתבעת לא שילמה לה את מלוא התמורה בהתאם לאומדן אלא שילמה לה סכום חלקי בלבד עבור הפרויקט, בסך כ-81,000 ש"ח.

 

 

תמונת אילוסטרציה

 

בתביעה נטען, כי מאחר והנתבעת הפרה את התחייבותה ליידע את התובעת בנוגע לערך הביצוע בפועל, הגישה לה התובעת לפני כשנתיים חשבון ביניים על חשבון יתרת התשלום בסך כ-87,000 ש"ח, המבוסס על האומדן הכספי של ערך הביצוע עבור שני הגנים.

עד היום, טוענת התובעת, ועל אף פניותיה החוזרות ונשנות, לא מסרה לה הנתבעת את שווי ערך הביצוע בפועל של הפרויקט לצורך חישוב החשבון הסופי, ואף לא שילמה לה את יתרת חובה על פי האומדן.

לפיכך, בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לגלות את ערך הביצוע בפועל של הפרויקט, לצורך חישוב חובה המלא כלפי התובעת, ולשלם לתובעת את מלוא יתרת שכר החוזה בהתאם לערך הביצוע בפועל.

התובעת מציינת, כי עד למתן החשבונות, היא מעמידה את תביעתה על סך של 100,000 ש"ח, ולהערכתה, הצפי הוא כי לאחר מתן החשבונות יגדל שווי שכר הטרחה המגיע לה בהתאם לחוזה. זאת תוך שמירת זכותה להגדיל את סכום התביעה לאחר מתן החשבונות.

טרם הוגש כתב הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 1.5 דק'

נציגות ועד הבית של בניין ברחוב ברנדה 55 בפתח תקווה, הגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה בשם דיירי הבניין, תביעה בסך 800,000 ש"ח כנגד החברה הקבלנית חיזוק פלוס מקבוצת תמ"א 38 מרמת גן.

לדברי הנציגות, לפני כארבע שנים נחתם בין הצדדים הסכם תמ"א 38 לפיו העניקו דיירי הבניין לנתבעת את זכויותיהם בבניין בן שלוש הקומות הכולל תשע דירות, ואילו הנתבעת התחייבה למסור להם בתוך פרק זמן מסוים את הבניין כאשר הוא בן חמש קומות וקומת פנטהאוזים, כולל סך הכול 17 דירות משופרות, בתוספת בניית שמונה דירות חדשות שיוצעו למכירה, וכן את הרכוש המשותף כאשר הוא משופר.

ואולם, בראשית חודש נובמבר 2017 מסרה הנתבעת לידי הדיירים את הרכוש הפרטי והמשותף כשאלו בלתי גמורים ו\או בלתי מושלמים ו\או שלא בהתאם למפרט הטכני ו\או שלא בהתאם לדרישות התקן, ובמיוחד שלא בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, ובכך הפרה הנתבעת את התחייבותה כלפי הדיירים על פי ההסכם ובניגוד לדין.

 

 

תמונת אילוסטרציה

 

בתביעה נטען, כי בשטחים הציבוריים התגלו ליקויים קשים ביותר ואי התאמות, וכי מדובר בליקויים מהותיים היורדים לשורשו של הרכוש המשותף בבניין, כאשר בין היתר מדובר בליקויי ריצוף רטיבות ושלד חמורים. כמו כן, אי מסירת שטחים בבניין המשותף ובחניה מהווה סכנת חיים ועוגמת נפש של ממש.

בתביעה נטען, כי הנתבעת הוליכה את הדיירים שולל תוך הצגת מצגי שווא, כאילו היא נכונה לתקן באופן יסודי את הליקויים שהתגלו ברכוש המשותף.

לדברי הדיירים, ניתנו לנתבעת הזדמנויות רבות ונאותות לביצוע תיקון ליקויי הבנייה, ברם היא התעלמה מדרישותיהם, ותיקונים שבוצעו על ידה, בוצעו כלאחר יד, לא ביסודיות ובמקצועיות, עובדה שגרמה להישנות ליקויי הבנייה והחמרתם.

בית המשפט התבקש לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין נזקיהם, המתבטאים בעלות תיקון ליקויי הבנייה בסך כ-2.4 מיליון ש"ח, וכן בגין סבל, אובדן הנאה ועוגמת נפש בסך 250,000 ש"ח.

לדברי התובעים, משיקולי אגרה הם העמידו את סכום תביעתם על הסך של 800,000 ש"ח בלבד, והם שומרים לעצמם את הזכות לתקן את תביעתם בהמשך.

02/11/2021
זמן קריאה: 2 דק'

הנציגות הנבחרת של 68 רוכשי דירות במגדל מגורים בן 22 קומות הממוקם ברחוב פיכמן 15 בחולון (מתוכן 18 קומות מיועדות למגורים) הגישה תביעה בסך 4.5 מיליון שקלים כנגד היזמיות החברות ס.י. אבן יזמות ו-ס.א.י - ר.צ אחזקות מתל אביב, העוסקות בייזום פרויקטים למגורים תחת השם המסחרי: "אאורה ישראל".

בתביעה נאמר, כי הפרויקט שווק כפרויקט יוקרתי תחת השם "אאורה בולבארד", אולם הנתבעות הפרו את התחייבויותיהן כלפי הרוכשים ומסרו לידיהם בניין מגורים אשר הליקויים והנזקים בו רבים, והבנייה אינה עומדת בקנה אחד עם המפרט שנמסר לרוכשים, כמו גם המפרט התכנוני שהוצג בפניהם טרם רכישת דירותיהם.

נוסף על כך נטען בתביעה, כי ישנם נזקים כבדים ובלתי הפיכים אשר לא ניתן לתקנם, הגם שאת הנזקים ברי התיקון לא השכילו הנתבעות לתקן או שתיקנו בצורה רשלנית תוך גרימת נזקים נוספים.

הנציגות הנבחרת של הדיירים מדגישה בתביעתה, כי התביעה מתייחסת אך ורק לליקויים, פגמים, ו/או תקלות ו/או ירידת ערך ברכוש המשותף, ואין בה כדי להתייחס ו/או למצות את זכויות הרוכשים בנוגע לליקויים ו/או פגמים בדירותיהם האישיות של הדיירים המיוצגים על ידה.

 

 

תמונת אילוסטרציה

 

בכתב התביעה נטען, כי הדיירים מילאו אחר כל חיוביהם כלפי הנתבעות בהתאם להסכמים במלואם, שילמו את מלוא תמורת הדירות, וכי בהסכמים עמם נקבע, כי הקמת הבניין תהא במיומנות באמצעות חומרים טובים, בהתאם להיתרי בנייה לחוזה, למפרט ולתשריטים, וכי החומרים יהיו בעלי תו תקן ישראלי.

ואולם, הבטחות לחוד ומציאות לחוד, שכן כל המצגים שהוצגו בפני הדיירים התבררו כעורבא פרח, והבניין התגלה כאסופה של נזקים ותקלות, לרבות תקלות בטיחותיות המהוות סכנה לדיירי הבניין ולאורחיהם, כגון אריחים נופלים, וכי במצב שכזה, שאינו מתוקן, עלולה העירייה להוציא צו פינוי לבניין באופן שיחריף את נזקי הדיירים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה של המהנדס יואל בן עזרא מחברת בן עזרא מתכננים ויועצים, אשר על פיה נאמדות עלויות תיקון הליקויים בגובה של 4.12 מיליון ש"ח.

לדברי התובעת, בחוות דעת המומחה נתגלו בבדיקותיו ליקויי רטיבות ואיטום ואף ליקויים נוספים אשר אינם ברי תיקון ו/או אין היתכנות כלכלית לתקנם, וליקויים אלה יגרמו לירידת ערך. נוסף לכך התגלתה פגיעה בשלד הבניין. על פי כתב התביעה, מתבקש בית המשפט למנות מומחים מטעמו; שמאי מקרקעין ומהנדס שלד (קונסטרוקטור) לצורך אומדן הנזקים, ולהטיל על הנתבעות נזקים אלו וכל הוצאה אחרת בהקשר זה.

לסיכום נטען, כי הנתבעות בנו בניגוד לתקנים ולהוראות חוק התכנון והבנייה על תקנותיו, ומצב הבניין ו/או הרכוש המשותף, מהווה אי התאמה לפי חוק המכר, וכי הנתבעות אף הפרו את חובתן לתיקון הליקויים. על כן, על הנתבעות לשאת בעלות תיקון ליקויי הבניה על פי חוות דעת המומחה מטעם הדיירים, ובנוסף לפצותם בסך של 340,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, אובדן הנאה, ביטול זמן ונזקים לא ממוניים.

טרם הוגש כתב הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 2.5 דק'

עודד לביא מתל אביב, אדריכל במקצועו, בעל משרד אדריכלים בשם עודד לביא אדריכלים, מנהל ובעל מניות בחברת עודד לביא השקעות, הגיש תביעה בסך שלושה מיליון ש"ח כנגד חברת סייפן בנייה ופרויקטים (2009) מרמת גן, עו"ד אסתר סגל כהנא מרמת גן, מנהלת ובעלת מניות בחברה, וכנגד החברה הקבלנית היזמית אאורה ישראל יזמות והשקעות מתל אביב.

לדברי לביא, הוא נעתר להצעתן של חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא להצטרף כשותף לפרויקט פינוי בינוי "סייפן על הים" בעיר אילת, במתחם המכונה "בנייני ברמן", זאת מאחר ולצורך ביצוע הפרויקט נדרשו להן תכנון אדריכלי, לרבות ובעיקר לצורך שינוי התב"ע הקיימת על המקרקעין.

לטענת לביא, הנתבעות הציגו בפניו מצג לפיו הן בעלות מוניטין בעיר אילת וקשרים מתאימים ברשויות העיר לביצוע הפרויקט בהיקף של כ-300 יחידות דיור, לרבות חתימות הדיירים עם הרשאה בלתי חוזרת לפעול בשמם לצורך ביצועו, ו\או לחילופין אפשרות להשגת חתימות הדיירים עם הרשאה בלתי חוזרת לפעול בשמם.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר, כי הצדדים חתמו על הסכם שותפות, כאשר לביא היה האחראי על הצד התכנוני של הפרויקט על שלביו השונים, לרבות ובעיקר על עריכת תב"ע חדשה ואישורה על ידי מוסדות התכנון.

 

 

תמונת אילוסטרציה. צילום: ויקיפדיה

 

לאחר מכן נאמר בתביעה, חתמו חברת סייפן בנייה ופרויקטים ועו"ד כהנא על חוזה לביצוע הפרויקט עם הנתבעת חברת אאורה ישראל יזמות והשקעות, וכן נחתם חוזה בין לביא לבין אאורה ישראל לפיו שוכרת החברה את שירותיו במעמד של קבלן עצמאי לביצוע כל עבודות התכנון והייעוץ בבניית הפרויקט. לדברי לביא, שכרו בהתאם לחוזה הקבלנות עם אאורה ישראל אמור היה להסתכם בסך של 2.7 מיליון ש"ח.

לביא מציין, כי החל לעבוד מול אאורה ישראל ולתכנן את המתחם בהתאם לאמור בחוזה הקבלנות בינו לבין אאורה ישראל. ואולם במחצית חודש יולי שנה זו, ללא כל הסבר ונימוק, התקבלה אצלו הודעת דואר אלקטרוני מחברת אאורה ישראל על סיום ההתקשרות עמו, והכול לכאורה בהתאם לחוזה הקבלנות.

לביא טוען כי הנתבעות עשו יד אחת על מנת להוציא אותו מהפרויקט ולנשל אותו מחלקו בו, כאשר הנתבעות חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא מתנערות מהסכם השותפות עמו מחד, ואילו אאורה ישראל מפסיקה את חוזה הקבלנות עמו מאידך, מתוך שיקולים זרים, באופן חד צדדי, ונגוע בחוסר תום לב חמור.

לביא מאשים עוד את חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא, בהפרת חובתן לנהוג עמו ביושר ונאמנות, ובשלילת זכותו לחלקו ברווחי השותפות ביניהם. את חברת אאורה ישראל מאשים לביא בכך שהציגה בפניו מצג כוזב לפיו היא עומדת להעסיק אותו כאדריכל הפרויקט, והכול מתוך מטרה משותפת עם חברת סייפן בניה ופרויקטים ועו"ד כהנא לנצל את עבודתו לתקופה מסוימת, ואז להפסיק באופן חד צדדי את עבודתו תוך נישולו מהרווחים המגיעים לו.

אשר על כן מבקש לביא מבית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות אותו על נזקיו בגין הפסקת עבודתו בפרויקט ומניעת חלקו ברווחי הפרויקט.

טרם הוגשו כתבי הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 2 דק'

עמותת הבנייה נחלת אבות קריית מלאכי מאשדוד, המאגדת 20 רוכשים בעלי משפחות שהשקיעו כספים רבים לצורך בניית 18 קוטג'ים למגורים בשכונת "המחנה" בקריית מלאכי ובעלי הזכויות במגרשים עליהם נבנה הפרויקט, הגישו תביעה בסך 4.12 מיליון שקלים כנגד חברת הבנייה דלויה שגיא יזמות מבאר שבע, והחברה האם שלה דלויה מרכז הבנייה, המשמשת כקבלן רשום לביצוע עבודות הנדסה אזרחית, וכנגד דוד עזרא מנכ"ל בחברה האם ומהנדס ראשי בשתי החברות. זאת בטענה להפרות רבות, חמורות ויסודיות, של ההסכם לביצוע עבודות הבנייה בפרויקט בו התחייבה דלויה שגיא יזמות להשלים את בניית הקוטג'ים עד ליום 1.8.18 לאחר 60 ימי גרייס.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי באר שבע נטען, כי חברת דלויה שגיא יזמות לא עמדה בהתחייבויותיה, ובין שלל הפרותיה היסודיות את ההסכם ניתן למנות אי עמידה בלוחות הזמנים, מחסור חמור וקבוע בכוח אדם מקצועי וכללי באתר, היעדר צוות ניהול בפרט הזנחת הטיפול בקבלת טופס 4, וחיבור חשמל זמני וקבוע לבתים, ליקויי בנייה ועוד ועוד.

בדיעבד נאמר בתביעה, הסתבר כי בניגוד למצגים שהציגה במהלך המשא ומתן, התקשרה חברת דלויה שגיא יזמות בהסכם לביצוע עבודות קבלניות עם עמותת נחלת אבות קריית מלאכי, ללא יכולת פיננסית ומקצועית לעמוד בו.

 

 

תמונת אילוסטרציה. צילום: ויקיפדיה

 

בפועל נטען בתביעה, התברר כי מצגי הנתבעים היו מצגי שווא חסרי בסיס, וכי דלויה שגיא יזמות ומנהלה והמהנדס הראשי שלה דוד עזרא, הינם חסרי ניסיון מקצועי וחסרי יכולת פיננסית לקיום התחייבויותיהם בהסכם.

לדברי התובעים, לאחר למעלה משנה של הפרות חמורות של ההסכם מצד הנתבעת והתשת העמותה ונציגיה בהתנהלות בלתי מקצועית ובלתי מקובלת, נטשו הנתבעים את האתר בתואנות שווא, טרם השלימו את ביצוע העבודות, תוך הותרת הפרויקט לא גמור עם ליקויי בנייה רבים וחמורים ללא אפשרות לאכלסו, ללא חיבור חשמל, ואף ללא מרבית האישורים הבסיסיים הנדרשים לקבלת טופס 4.

נכון להיום, נאמר בכתב התביעה, חלפו למעלה מ-15 חודשים מהמועד האחרון והסופי לאחר 60 ימי גריס בו אמורה הייתה חברת דלויה שגיא יזמות על פי ההסכם לסיים את העבודות ולמסור את הבתים לדיירים לאחר קבלת טופס 4 וחיבור חשמל.

לדברי התובעים, עקב מחדליה החמורים של החברה, דיירים מתגלגלים בדירות שכורות וחווים מצוקה קשה מאי אכלוס דירותיהם, שכן בנוסף לתשלומי המשכנתא הרובצים על כתפיהם, עליהם לשאת גם בדמי שכירות חודשיים עד לסיום העבודות.

כמו כן, חלק מן הדיירים מתמודדים עם מצוקה קשה מול הבנקים ו\או גופים אחרים שהעניקו להם מימון לרכישה זו ואינם עומדים בהתחייבויותיהם כלפיהם, וכי המדובר בנזקים כספיים כבדים מנשוא, הן לדיירים והן לעמותה המייצגת אותם.

טרם הוגשו כתבי הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 3 דק'

מערכה נוספת בסכסוך בין חברי קבוצת רכישה ללוסיאן מרדכי קריאף, הבעלים של חברת גלריית קריאף מרדכי תל אביב מירושלים. חברי קבוצת הרכישה הגישו עתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך חמישה מיליון ש"ח (לצורכי אגרה) כנגד קריאף.

בתביעה נאמר, כי הצדדים התקשרו ביניהם במארג הסכמים לצורך הקמת פרויקט למגורים ולמסחר במקרקעין המצויים בפינת הרחובות פרישמן-הירקון בתל אביב. ואולם טוענים התובעים, כי מעת חתימת ההסכמים ומשך כעשור, הם נאמנים להתחייבויותיהם החוזיות, מקיימים אותן באופן מלא, ופועלים במלוא המרץ על מנת להוציא את הפרויקט אל הפועל.

לעומת זאת נטען בתביעה, מפר הנתבע ברגל גסה את ההסכמים ומתחמק באופן שיטתי מתשלום חלקו בעלויות בניית הפרויקט והקמתו, בין היתר באמצעות הליכי סרק משפטיים וטענות כוזבות.

בכלל זאת נאמר בתביעה, גרם הנתבע להטלת עיקולים על המקרקעין, להפסקת ליווי הפרויקט על ידי בנק ירושלים וביטול הסכם הליווי הבנקאי שנחתם עמו, ולמעשה גרם לעצירת הפרויקט.

במקביל לכל אלה טוענים התובעים, מנהל הנתבע כנגדם "לוחמה פסיכולוגית", מעתיר עליהם איומים, השמצות ואף גידופים, ומודיע להם כי ימשיך להטריד ולתבוע.

לדברי התובעים, חברי קבוצת הרכישה המעידים על עצמם שהם אנשים מבוגרים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם, יוצאי צרפת, שחלומם לבנות דירה בתל אביב מול ימה של תל אביב ולממש חלום ציוני, נופץ על ידי הנתבע. התנהלותו החמורה של הלה הסבה להם נזקים משמעותיים הנאמדים במיליוני שקלים, וכן עוגמת נפש עצומה.

התובעים מציינים, כי הסאגה שהביאה לעצירת הפרויקט נדונה והוכרעה בבית המשפט בעקבות תביעה שהגיש כנגדם הנתבע, באשר להפרות כביכול של ההסכמים שנחתמו עמו, תביעה שנדחתה במלואה. בפסק הדין נקבע בין היתר, כי אין הצדקה להתחמקות הנתבע מתשלום חלקו בעלויות בניית הפרויקט והוצאתו אל הפועל. ואולם, פסק הדין לא העניק לתובעים סעד אופרטיבי שיאפשר את המשך ביצוע הפרויקט.

על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל על ידי בית המשפט העליון, אשר הורה על השבת ההליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת שיכריע בסוגיית מינוי כונס נכסים על זכויותיו של הנתבע בפרויקט.

בית המשפט העליון קבע, כי מאחר וההתחשבנות הכספית בין הצדדים בפרויקט לא הסתיימה, טענותיהם של הצדדים בהקשר זה, שמורות להם.

לדברי התובעים, בהליך נוסף שהתנהל בבית המשפט ביוזמת הנתבע, נקבע על ידי בית המשפט, כי הנתבע מפר את הסכם השיתוף ואינו משלם את חלקו בעלויות הבנייה.

 

 

תמונת אילוסטרציה. צילום: מפות גוגל

 

לסיכום, נאמר בתביעה כי הנתבע מתעלם מהתחייבויותיו החוזיות, מתנהל ברשלנות, בתרמית ובחוסר תום לב, במטרה לסכל את הוצאתו של הפרויקט אל הפועל. הכול תוך הסבת נזקים משמעותיים לתובעים ופגיעה בזכויותיהם הקנייניות, וכי פסקי הדין החלוטים שניתנו כנגדו לא מניאים אותו מהתנהלותו המפרה, והוא דבק בסירובו העיקש לקיים את התחייבויותיו מכוח הסכם ומכוח דין.

עתה מבקשים חברי קבוצת הרכישה מבית המשפט, לחייב את הנתבע לשלם להם את מלוא חלקם בעלויות בניית הפרויקט בהתאם להוראות מארג ההסכמים בין הצדדים ובזיקה להכרעות בתי המשפט בעניין זה.

בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע לפצות את התובעים בגין מלוא נזקיהם שנגרמו כתוצאה מהתנהלותו בקשר עם הפרויקט, ובכלל זאת הפרת מארג ההסכמים על ידו. עוד מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום חלקם של התובעים בכל הוצאה שתידרש לשם הקמת והשלמת הפרויקט. התובעים מציינים, כי על הנתבע לשאת בחיוב בסכום כולל של 11.3 מיליון ש"ח, ואולם לצורכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך של חמישה מיליון ש"ח.

בכתב התביעה מצוין כי על המקרקעין ניצבו שני מבנים. האחד כבר נהרס והשני, מבנה המיועד לשימור, עודנו עומד על תלו.

טרם הוגש כתב הגנה.

02/11/2021
זמן קריאה: 2 דק'

בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות מחולון, חברת נדל"ן ציבורית לייזום, פיתוח, שיווק וניהול פרויקטים למגורים, נתבעת בבית המשפט המחוזי מרכז לשלם 3.4 מיליון ש"ח לעזרא מגורי.

בתביעה נאמר, כי לפני כתשע שנים היה מגורי בעל זכויות במגרש בהוד השרון, וכי בחודש פברואר 2010 התקשרה עמו הנתבעת ועם יתר בעלי הזכויות בקרקע בהסכם קומבינציה (מכירת קרקע בתמורה לשירותי בנייה). בהתאם להוראות הסכם המכר, התחייבה הנתבעת לבנות את כל היחידות בבניין לרבות את יחידות בעלי הקרקע, כאשר החלוקה בין הצדדים תהיה באופן בו 37% משווי היחידות יהיה שייך לבעלי הקרקע, ו-63% משווי היחידות יהיה שייך לנתבעת.

התובע טוען, כי מילא אחר כל התחייבויותיו על פי ההסכם, אלא שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה, ולפיכך נאלצו הצדדים לפעול כאמור בהסכם במקרה של מחלוקת ולפנות לבורר מוסכם.

במהלך סוף שנת 2010 פנו הצדדים לשופטת בדימוס שרה פריש כבוררת, וזו, לאחר דין ודברים עם הצדדים, הוציאה תחת ידה הסכם פשרה הנוגע בעיקר לאיחור של הנתבעת בקבלת היתר הבנייה ותחילת עבודות הבנייה.

 

 

תמונת אילוסטרציה

 

התובע מציין, כי בהתאם לחלקו בקרקע ובהתאם להגרלת הדירות, הוא קיבל שתי דירות רגילות בנות ארבעה חדרים, חמש דירות רגילות בנות חמישה חדרים, וכן שתי דירות פנטהאוז. לטענתו, הנתבעת כלל לא עמדה בהתחייבויותיה כאמור בהסכם, וכן לא עמדה בהתחייבותה למסירת הדירות במועד, ואלה נמסרו באיחור ניכר ונתגלו בהן ליקויים רבים.

עוד טוען התובע, כי אף אחד מהפרטים שנכללו במפרט דירות הפנטאוז, שעניינן הכנה לבריכת שחייה בגג, ג'קוזי בגג ומעלון עלייה מהדירה לגג, לא הותקן בדירות הפנטאוז. בנוסף, תומחרו דירות הפנטאוז במחיר מופקע ולא ריאלי למחיר השוק, וכן התברר כי המחיר אינו ריאלי אף למחיר דירות זהות בבניין הסמוך לבניין שלו, אשר נבנה אף הוא על ידי הנתבעת.

לדברי התובע, ניתנו לנתבעת אינספור הזדמנויות לתיקון אי ההתאמות, אלא שהיא בחרה שלא לעשות דבר ולהתעלם. לטענתו, נגרמה לו עוגמת נפש רבה בגין הליקויים הרבים, ולדבריו, הוא היה אמור לקבל דירות יוקרה כפי שהוצגו בפניו על ידי הנתבעת, אלא שלמגינת ליבו התברר לו, כי אין הדבר כך וכי דירות היוקרה היו רק תיאור תיאורטי של הנתבעת על מנת לסמא את עיניו.

לסיכום נטען בכתב התביעה, כי הנתבעת הפרה חוזה מחייב אשר נכרת בינה לבין התובע, פעלה בחוסר תום לב תוך הפרת חובות שבחוק וניסיון להתעשר על חשבון התובע, והיא מחויבת לפצות את התובע בגין נזקיו, בין היתר מכוח חוק החוזים, חוק חוזה קבלנות, חוק המכר, וכל דין אחר.

טרם הוגש כתב הגנה.

כותרת
תוכן