מדריכים לתעשיין

בשנה החולפת, מינואר 2020 ועד נובמבר 2020, הסתכם יבוא הסחורות לישראל ב-56 מיליארד שקלים חדשים. במשך כל השנה הקודמת הסתכם היבוא לישראל ב-75 מיליארד שקלים חדשים. בסחר בינלאומי, יבוא ויצוא של סחורות מוגבלים על ידי מכסות יבוא. בשל תחומי שיפוט מדיניים ייתכן שיוטל מס על יבוא ויצוא של סחורות, ואלה גם כפופים להסכמי סחר בין מדינות.

מי שבכוונתו לייבא בכמות מסחרית, צריך לדעת איך לעשות זאת. עיתון מגה תעשיות מביא מדריך ליבואן שנכתב במשרד הכלכלה.

שלב ראשון: הכרת מושגים

תחילה על היבואן להכיר את המושגים מדיניות היבוא - צו יבוא חופשי וחוקיות היבוא.

צו יבוא חופשי הוא חוק שמרוכזות בו דרישות רגולטוריות טכניות שמוצרים מיובאים מסוימים חייבים לעמוד בהן בשלב שחרורם מהמכס. תעריף המכס ומס הקנייה על כל פרט מכס מפורטים בצו תעריף המכס ומס הקנייה. התעריף המקוון משלב דרישות פיסקליות ורגולטוריות או טכניות, ומאפשר חיפוש לפי מילה, פרט מכס וכדומה.

”   לישראל הסכמי אזור סחר חופשי בילטרליים עם מדינות, שבמסגרתם הוסר המכס על סחר בסחורות. על מוצרי מזון וחקלאות עדיין מוטל מכס, אולם במסגרת מכסה שנתית המפורטת בהסכמים הבילטרליים עם כל מדינה, אפשר לייבא חלק מן הטובין בפטור   “

צו יבוא חופשי נחקק מכוח פקודת היבוא והיצוא. על פי הפקודה, כל מוצר המיובא לישראל מצריך רישיון או אישור. הצו מאפשר לכל אדם לייבא מוצרים בחופשיות, למעט מוצרים המפורטים בתוספות הראשונה והשנייה של הצו. בתוספת הראשונה, בטור א', מפורטים המוצרים שמצריכים רישיון יבוא. ליד כל פרט מכס, בטור ג', נמצא הגורם המנפיק את הרישיון. בתוספת השנייה מפורטים מוצרים שמצריכים אישור יבוא (אישור עמידה בתנאים, לדוגמה, תקן רשמי). ליד כל פרט המכס, בטור ג', נמצאים האישור או התנאים הנדרשים.

ביבוא אישי, בדרך כלל אין חובה של רישוי או עמידה בתנאים, אלא אם צוין אחרת בצו יבוא חופשי. צו יבוא חופשי כולל כמעט את כל דרישות הרישוי או העמידה בתנאים מיוחדים ביבוא. אומנם חלק מהדרישות הנובעות מחוקים וצווים מסוימים טרם הוכנסו לצו, ולכן ייתכן שתהיה חובת רישוי ביבוא על פי חוק מסוים, כאשר דרישה זו אינה מופיעה בצו יבוא חופשי.

שלב שני: מהיכן מייבאים

צו יבוא חופשי מצריך רישיון יבוא מיוחד ממדינות שלישראל אין עמן יחסים דיפלומטיים והאוסרות יבוא טובין מישראל, ממדינות אשר ישראל אינה קשורה עמן בהסכם בין-לאומי הכולל סעיף אומה מועדפת ביותר (M.F.N) וממדינות המגבילות יבוא טובין מישראל. מדינות אלו מפורטות ברשימה שמופיעה בהוראת מנכ"ל 2.4 יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי. נכון להיום, הוראה זו קובעת פטור שנתי מחובת רישוי ביבוא ממדינות מסוימות. הפטור נועד לאפשר סחר עם מדינות מסוימות לפי צו יבוא חופשי.

הפטור שניתן לפי הוראה זו אינו חל על יבוא מוצרים המופיעים בסעיפים 4 ו-5 להוראה, כגון פוליאתילן ולוחות גבס המיובאים מאיחוד נסיכויות ערב, מבחריין, מכווית, מעומאן, מערב הסעודית ומקטאר, וגם לא על בדים ומצעים המיובאים מפקיסטאן ומבנגלדש.

מאילו מדינות אסור לייבא? פקודת מסחר עם אויב מגבילה את הסחר עם מדינות אויב (יצוא ויבוא). נכון להיום, מדינות שהסחר עמן אסור על פי פקודה זו הן איראן, סוריה ולבנון (למעשה גם עיראק היא מדינת אויב לעניין פקודה זו, אלא שהסחר עימה הותר בהרשאה זמנית מיוחדת של שר האוצר אשר פורסמה ברשומות).

שלב שלישי: הכנות

באופן כללי, היבוא לישראל חופשי. כל אדם יכול לייבא בלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. עם זאת חלק מהמוצרים מצריכים רישום יבואן ואישור או רישיון יבוא, כדי לפקח על איכות המוצרים ולשמור על בריאות הציבור ובטיחותו. הדרישות תלויות בסיווג המכס, כמו שמופיע בצו תעריף המכס. דרישות הרגולציה בגין פרטי המכס והמוצרים מופיעות בצו יבוא חופשי ותיקוניו. כאמור, מידע מדויק על אודות דרישות לאישורים או לרישיונות ומיסי יבוא יתקבל בהתאם לפרט המכס של הטובין המיובא. מידע בעניין מיסוי מופיע גם בתעריף המכס. אם המידע אינו בנמצא, אפשר לפנות לעמיל מכס או לבית מכס כדי לברר את סיווג המוצר.

כאשר פרט המכס ידוע, יש לחפש בצו תעריף המכס ברמה של 8 ספרות. בצו יבוא חופשי מחפשים ברמה של 8 ספרות או 4 ספרות. לא תמיד הפירוט בצו יבוא חופשי מופיע ברמה של 8 ספרות.

”   אפשר לייבא תרופה רק אם היא רשומה במדינת ישראל ורק לאחר קבלת אישור מאגף הרוקחות של משרד הבריאות. תרופות שאינן רשומות או משמשות לטיפול במסגרת ניסויים קליניים, מצריכות גם הן אישור מאגף הרוקחות   “

פרט מכס הוא קוד מארבע עד שמונה ספרות שלפיו אפשר לזהות את המוצר. הקוד נקבע על פי שיטת סיווג בינלאומית, בעיקר לפי מהות המוצר. פרט מכס נקבע על ידי פקיד המכס או סוכן המכס. לדוגמה:

39: פרק 39 - פלסטיק ופריטים ממנו.

39.26: פריטים אחרים מפלסטיק ופריטים מחומרים אחרים שבפרטים 39.01 עד 39.14.

39.26.1000: צרכי משרד או צרכי בית ספר.

שלב רביעי: הנפקה של רישיון או אישור

אישור יבואן או רישיון יבואן נדרש לפי סוג הטובין המיובאים, והוא מונפק על ידי גורם מקצועי שהוסמך לכך, אשר נקרא הרשות המוסמכת. לכל טובין מוגדרת רשות מוסמכת בצו יבוא חופשי לפי פרט המכס שהטובין שייך לו. הרשות המוסמכת אחראית על הפיקוח על איכות המוצר כדי לשמור על בריאות הציבור ובטיחותו. כמו כן הרשות המוסמכת קובעת תנאים ונהלים להגשת הבקשה ולאישורה, והיא זו שקובעת כללים להנפקת האישורים.

לדוגמה, שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הוא הרשות המוסכת לרישוי יבוא מזון לישראל. שירות המזון הארצי קבע נהלים שלפיהם אפשר להנפיק את אישור היבוא או רישום היבוא.

כל מוצר מסווג לפרט מכס הקובע אם קיימת לגביו דרישה לאישור או רישיון (בצו יבוא חופשי) או אם הפרט אסור ביבוא, ואז העניין יפורט בצו המכס (תיקון) איסור יבוא - 2007.

זמן ההנפקה של רישיון יבוא, אישור יבוא או היתר יבוא לפי צו יבוא חופשי יינתן בתוך 14 ימי עבודה מיום הקבלה של כל המסמכים הדרושים. יוצאי דופן הם שירות המזון הארצי, אגף הרוקחות במשרד הבריאות או הרשות המוסמכת במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים שימסרו את החלטתם בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים.

שלב חמישי: דרישות או תנאי יבוא

משרד הכלכלה והתעשייה מעדכן ומתקן את צו יבוא חופשי ואת צו יצוא חופשי כדי שיכללו את כל הדרישות הרגולטוריות הטכניות שבחקיקה הרלוונטית. עם זאת עדיין יש לבדוק בחקיקה הרלוונטית של אותה רשות מוסמכת אם מופיעות דרישות שטרם הוכנסו לצו. על אף האמור, בדיקת הרגולציה החלה על המוצר היא תחילה בצו יבוא חופשי.

לפניכם כללי יבוא עיקריים למספר סוגי מוצרים מיובאים.

מוצר מזון

* לקבל רישום יבואן משירות המזון הארצי של משרד הבריאות.

* לקבל אישור/רישום מוקדם ליבוא משירות המזון הארצי למוצר המזון הספציפי לפני הבאתו לישראל.

* לעבור בדיקת תיק/משלוח מזון לאחר הגעתו לנמל ולקבל אישור שחרור מתחנת הסגר של שירות מזון בנמל.

* במקרים מסוימים - לעבור בדיקת מוצר במקום האחסון (את הבדיקה מבצע שירות המזון הארצי).

בכל שלב יש לפעול לפי נהלים וחקיקה של שירות המזון הארצי ולהציג את המסמכים הנדרשים לפי סוג המזון המיובא. חקיקה, הוראות והנחיות מופיעות באתר שירות המזון הארצי של משרד הבריאות.

אנשי קשר רלוונטיים בשירות המזון:

מנהל/ת מחלקת יבוא: 03-6270103/101 Ruth.shimberg@moh.health.gov.il

מוקד שירות - משרד הבריאות: 5400*

מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים

יבוא מוצרי קוסמטיקה מצריך אישור אגף תמרוקים במשרד הבריאות. הוראות רישוי תמרוקים מפורטות באתר אגף הרוקחות במשרד הבריאות.

מנהל/ת מדור תמרוקים: 02-6551790/2 Rinat.bachar@eliav.health.gov.il

מוקד שירות משרד הבריאות - 5400*

מוצרי חשמל ואלקטרוניקה

חלק מהמוצרים החשמליים מצריכים אישור עמידה בדרישות התקן הרשמי על פי בדיקת המוצר במכון התקנים הישראלי. מידע נוסף בנושא תקנים קיים באתר של מכון התקנים, ואפשר לפנות למעבדה הרלוונטית של המכון.

תרופות ותכשירים רפואיים

אפשר לייבא תרופה רק אם היא רשומה במדינת ישראל ורק לאחר קבלת אישור מאגף הרוקחות של משרד הבריאות. תרופות שאינן רשומות או משמשות לטיפול במסגרת ניסויים קליניים, מצריכות גם הן אישור מאגף הרוקחות.

הוראות והנחיות בנושא יבוא תרופות ותכשירים רפואיים מופיעות באתר אגף הרוקחות של משרד הבריאות.

”   אישור יבואן או רישיון יבואן נדרש לפי סוג הטובין המיובאים, והוא מונפק על ידי גורם מקצועי שהוסמך לכך, אשר נקרא הרשות המוסמכת. לכל טובין מוגדרת רשות מוסמכת בצו יבוא חופשי לפי פרט המכס שהטובין שייך לו   “

ציוד רפואי

יחידת אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) במשרד הבריאות אחראית לתהליך הרישוי והפיקוח בשלבי יבוא ויצוא לכל סוגי המכשור והציוד הרפואי. אפשר להגיש בקשה מקוונת לרישוי יבוא דרך אתר יחידת אמ"ר.

מנהל/ת יחידת אמ"ר: 03-5303291/2 Nadav.sheffer@thb.health.gov.il

מנהל תחום יבוא, יחידת אמ"ר: 03-5357101 rafi.sever@moh.health.gov.il

אישורים ורישיונות יבוא ממשרד הכלכלה

משרד הכלכלה מנפיק רישיונות יבוא בתחומי היבוא האלה: מסמן לייזר (Laser pointer), זיקוקין דינור ומוצרי פירוטכניקה, משקאות משכרים, בדים מבנגלדש ומפקיסטן הטעונים רישיון יבוא, כימיקלים, בשר, יהלומים.

פטורים והקלות ביבוא

לעיתים אפשר לקבל פטור מרישיון יבוא, אישור יבוא או היתר יבוא. יוצאים מהכלל הם טובין שיבואם אסור לפי צו המכס. הענקת פטור נעשית בהתאם לסעיף 2(ג)2 לצו יבוא חופשי. מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה קבע עילות ותנאים לקבלת הפטור. הפטור נוגע לחובה להציג רישיון כמפורט בתוספת הראשונה, וכן פטור מקיום הדרישות המפורטות בתוספת השנייה (חובת סימון בעברית וחובת תו תקן). שירות זה מוסדר על ידי הוראת מנכ"ל 2.6. הבקשה תוגש באמצעות טופס מקוון באתר המשרד ותישלח לגורם המטפל בהתאם לקבוע בהוראה.

פטור מסימון בעברית: פטור מחובת הסימון לפי צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983, דינו כפטור מאישור עמידה בתנאים בצו יבוא חופשי (הדרישה מופיעה בצו).

ביגוד וטקסטיל - חלה חובת סימון בעברית בטרם היבוא בהתאם לאמור בצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983. עם זאת קיים נוהל המאפשר סימון במחסני היבואן - לצורך הפעולה לפי הנוהל (מ"ב - 72), יש לפנות למשרד הכלכלה. יצוין כי על ביגוד לשימוש בטיחותי חלה חובת עמידה בתקן.

בקשה לפטור תוגש באמצעות טופס מקוון לפי הוראת מנכ"ל 2.6 - הענקת פטור בהתאם לסעיף 2(ג)2 לצו יבוא חופשי (עילה -5יב).

פטור מתשלום מכס - מ"ב 381: על טובין מסוימים המיועדים לתעשייה חל פטור מתשלום מכס. הבקשה חלה לפי סיווג המוצר בתעריף המכס, שם מופיע כי נדרש אישור מנכ"ל משרד הכלכלה לצורך קבלת הפטור.

חלוקת מכסות ליבוא מוצרי מזון מעובדים בפטור ממכס או במכס מופחת: לישראל הסכמי אזור סחר חופשי בילטרליים עם מדינות, שבמסגרתם הוסר המכס על סחר בסחורות. על מוצרי מזון וחקלאות עדיין מוטל מכס, אולם במסגרת מכסה שנתית המפורטת בהסכמים הבילטרליים עם כל מדינה, אפשר לייבא חלק מן הטובין בפטור ממכס או במכס בשיעור מופחת. האפשרות לייבא במסגרת מכסה בפטור ממכס או במכס מופחת טעונה קבלת רישיון.

שלב שישי: מכס ומס ערך מוסף

היכן בודקים את שיעור המכס?

צו תעריף המכס קובע את שיעורי המכס לפי פרט המכס. לפעמים תעריף המכס הכללי שונה מתעריף המכס שנקבע למדינות מסוימות בהתאם להסכמי הסחר החופשי של מדינת ישראל. בהסכמים נקבעו שיעורי מכס מופחתים לחלק מהטובין, ולכן יש לבדוק בצו תעריף המכס לפי המדינה שבה יוצר המוצר.

האם יש לשלם מס ערך מוסף ביבוא?

”   צו יבוא חופשי הוא חוק שמרוכזות בו דרישות רגולטוריות טכניות שמוצרים מיובאים מסוימים חייבים לעמוד בהן בשלב שחרורם מהמכס. תעריף המכס ומס הקנייה על כל פרט מכס מפורטים בצו תעריף המכס ומס הקנייה   “

למס שלושה מרכיבים: מכס, מס קנייה ומס ערך מוסף. בחלק מהטובין יש פטור ממכס, אך עדיין יש לשלם מס קנייה ומע"מ.

האם יש לשלם מכס ביבוא אישי?

כן. מומלץ לעיין בטבלת מיסים מרוכזים באתר המכס.

יבוא אישי ויבוא מסחרי

על פי ההגדרה בצו יבוא חופשי, אם הוכח להנחת דעתו של מנהל רשות המיסים או סגנו שהטובין מיובאים לא באמצעות עוסק ולא לצרכי אספקה, ייצור או מתן שירותים והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד [ראו סעיף 2(ג)1 בצו יבוא חופשי- 2014], זהו יבוא אישי.

אשר לדרישות ביבוא אישי, אדם רשאי לייבא את הטובין המפורטים בתוספת הראשונה בלי להמציא רישיון ולייבא טובין המפורטים בתוספת השנייה בלי להציג רישיון, להמציא אישור או לעמוד בתנאים. יוצאים מהכלל הם טובין אשר יבואם אסור לפי צו המכס וטובין אשר צוין לגביהם בתוספת הראשונה והשנייה - "לרבות ביבוא אישי" (לדוגמה, גריל גז, תשמישי קדושה, צעצוע נשק, חץ וקשת), וכן מוצרי תעבורה לכלי רכב המוגדרים בצו מוצרי תעבורה.