נהלים ותקנות בתעשייה

במרבית הענפים הישראלים קצב צמיחת הפריון בעבודה (תוצר מקומי גולמי לשעת עבודה) נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD ומהווה חסם צמיחה מרכזי למשק הישראלי. התוכנית להעלאת הפריון בתעשייה של משרד הכלכלה והתעשייה מציעה דרכי פעולה לשיפור מדדי הפריון (הערך המוסף למשרה והערך המוסף לשעה) ב-30% לפחות, וכך להעלות את רמת פריון העבודה במפעל.

התוכנית מיועדת לתאגידים המעוניינים להתייעל ולהעלות את רמת הפריון במפעל שבבעלות התאגיד או בקווי ייצור במפעל, ובלבד שעיקר הפעילות בכל אחד מאלה הוא באחד מענפי התעשייה המפורטים בהגדרת "מפעל" הקבועה בסעיף 3.5 להוראה.

אפשר להגיש בקשת סיוע על אחד מאלה:

1. בקשת סיוע למפעל בתאגיד מבקש הסיוע, אך לא ליותר משני מפעלים בתאגיד.

2. להגיש בקשה לקו ייצור במפעל, אך לא ליותר משני קווי יצור במפעל אחד או שני קווי ייצור בשני מפעלים במצטבר.

אשר להיקף מחזור המכירות של הפעילות הייצורית נשואת הבקשה (המפעל התעשייתי או קו הייצור), "פעילות זעירה" או "פעילות קטנה" או "פעילות בינונית", או כהגדרתן בסעיף 2.4 להוראה, ובלבד שהכנסתו של המפעל (גם אם הבקשה הוגשה רק בעבור קו ייצור) אינה עולה על 200 מיליון שקלים בשנה קלנדרית או בממוצע שלוש השנים הקלנדריות שקדמו להגשת הבקשה, כאמור בסעיף 4.5.3 להוראה.

מספר העובדים במפעל התעשייתי או בקו הייצור: בין 5 ל-250 עובדים בתחום הפעילות נשואת הבקשה.

מיקום גיאוגרפי של המפעל התעשייתי או קו הייצור: אזור עדיפות לאומית או ירושלים.

תכלית החקיקה

בפסק דין שניתן בעתירה במסגרת בג"ץ 1756/10 נקבע, כי אין מניעה במישור העקרוני שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת מחוץ לארנונה הכללית, ובלבד שמדובר בפינוי פסולת הקשורה לתהליכי הייצור של המפעל, מעבר לרמת בסיס מסוימת שתיקבע. הדבר נובע בין השאר מעקרון של צדק סביבתי, המטיל את המימון של הטיפול והמיחזור של פסולת על יצרניה.

התכליות של עיקרון זה הן אלו:

1. הטלת עלויות הטיפול בזיהום על הגורם המזהם ולא על כלל החברה.

2. השגת התייעלות סביבתית - יצירת אינטרס למזהם להפחית את ייצור הזיהום למינימום הכלכלי האפשרי מבחינתו.

בהתאם לתפיסה זו, התשלום בעד פינוי פסולת מפעל מעבר לרמה בסיסית איננו בגדר תשלום מוניציפלי אלא זהו חלק אינטגרלי מתהליך הייצור.

נתונים לביצוע תחשיב

תחילה יש לחשב את היקף הפסולת שמפנה הרשות המקומית בשנה קלנדרית שהסתיימה ולחלק במספר התושבים באותה השנה. מדובר בפסולת שהועברה להטמנה ולא בפסולת שיש לה זרמים ייעודיים (הפניה לחקיקה הרלוונטית), שהטיפול בהם מוגדר בחוק. למשל: פסולת אלקטרונית (על פי חוק פסולת אלקטרונית), אריזות (על פי חוק האריזות), מכלי נוזלים (על פי חוק הפיקדון) ושאר הפסולת (חוק שמירת הניקיון). ברירת המחדל לעניין כמות הפסולת ומספר התושבים היא נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של השנה הקלנדרית הרלוונטית.

לאילו אסמכתאות נדרש בעל עסק כדי לקבוע את מרכיב עידוד המיחזור הרלוונטי לו?

על בעל העסק להציג חוזה התקשרות עם הגוף המוכר על פי החוק הרלוונטי (חוק פסולת אלקטרונית וחוק האריזות). עם הצגת אסמכתאות אלו מומלץ לראות בבעל העסק ככזה שפועל למיחזור, וככזה ישויך לו המקדם הגבוה (1) בנוסחה של חישוב הפסולת הבסיסית.

כיצד אפשר לנהוג במקרה של ריבוי משתתפים בכלי אצירה?

ההמלצה היא כי לכל בית עסק יוגדר כלי אצירה שישמש את צרכיו של העסק. במקרה של ריבוי משתמשים בכלי האצירה, תקבע הרשות המקומית מי בעל החבות תוך שקלול הפרמטרים שנקבעו באמות המידה כדי לגבש הסכמות על כלל בתי העסק הרלוונטיים. לדוגמה, במקרים שקיימים חברה מנהלת / מתחם עסקים נפרד וכדומה.

האם ניתן לחייב עסקים בכלי אצירה משותף למגורים ולעסקים?

ההמלצה היא כי תהיה הפרדה מוחלטת בין כלי אצירה המיועדים למגורים לכלי אצירה המיועדים לעסקים. במקרה של כלי אצירה משותף, ייבחן המקרה לגופו על ידי הרשות המקומית, בין שעל ידי ועדת חריגים ברשות המקומית ובין שעל ידי הפרדת כלי האצירה. החוק יחול על הרשות המקומית. אי אפשר להגדיר אזורים שבהם יחול לעומת אזורים אחרים שבהם לא יחול. כל בית עסק שמייצר אשפה עודפת יחויב בתשלום על ידי הרשות המקומית, והאכיפה תהיה זהה לכלל הנישומים באותה רשות.

הגורם האחראי

הרשות המקומית תגדיר את בעלי התפקידים הרלוונטיים ליישום חוק העזר, בכלל זה מתן אפשרות לנישום להגיש השגה על חיוב כזה או אחר או לעדכן נתונים שמהם נגזר החיוב, כגון מספר העובדים בעסק, מספר הפינויים הנדרש, נפח כלי האצירה הייעודי והערות נוספות שיימצאו כרלוונטיות לשם קיומה של מערכת פינוי אשפה תקינה, סדירה ובאופן הוגן ושוויוני.

מנגנון ערעור על גובה האגרה

ערעור או השגה יכול שיתקבלו על הנתונים בבסיס החיוב של בית העסק. הרשות המקומית תגדיר את המנגנון הרלוונטי לשם כך. בכל מקרה מומלץ לקבוע קיומה של ועדה שתספק מענה למקרים שיימצאו כחריגים, ובלבד שוועדה זו תפעל באופן שוויוני, כפוף לפרמטרים מוגדרים ועם הנחות עבודה סבירות.

אגרת אשפה עודפת באזורי מגורים

תכלית החקיקה לא מתיישבת עם גביית אגרת אשפה עודפת מאזורי מגורים. חישוב החלק המוגדר כאשפה עודפת מגלם את החישוב של כמות הפסולת התואמת לשימוש ביתי לעובד. הפסולת שמפונה מאזורי המגורים היא אמת המידה לכמות הפסולת הבסיסית שמפנה הרשות המקומית. מכאן, שכל פינוי פסולת ממבנים שייעודם מגורים הוא בהגדרה פסולת בסיסית שמחויבת בפינוי על ידי הרשות המקומית (אין להתייחס למקרים של פסולת בניין שמחויבת בפינוי על ידי הקבלן/מבצע עבודות הבנייה).

מקרים חריגים

חישוב גובה האגרה עשוי לייצר עיוותים בשל מאפייני העסק, מיקומו, אופן פריסת כלי האצירה במתחם ועיוותים אחרים שנגזרים מייחודיות בהקשר המקומי. עקב כך רשאית הרשות המקומית להקים ועדת חריגים שסמכויותיה יתוחמו, ומומלץ שתעשה כך. על המענה לחריגים להיות מנומק, וככל האפשר יישען על נתונים שמסבירים את הייחודיות של המקרים שמצריכים התייחסות חריגה באופן רוחבי ושוויוני לכלל בעלי העסקים מאותו סוג. ככל שמתבקשת חריגה בתוך אותה קטגוריה של בתי עסק מסוג כזה או אחר, מחייב הדבר הנמקה מדוע נדרשת ההבחנה הנוספת ומה מצדיק את קיומה של אותה הבחנה. ברירת המחדל היא מתן מענה שוויוני בהגדרת הכללים לבתי העסק השונים באותה קטגוריה.

בשיקולים להחרגה יכול שייכללו שיקולים סביבתיים, שיקולים הנוגעים לאיכות חיי התושבים, לעוצמת המפגע הסביבתי ולהיבטים הנוגעים לטובת הציבור ולבחינת האיזון בין טובת הציבור לבין שיקולים אחרים לעניין העסק הפרטני או עסקים הנמצאים בקטגוריה מסוימת.

מומלץ שבוועדה יישבו נציגי הייעוץ המשפטי של הרשות המקומית, גורמי מקצוע מהאגף הרלוונטי האחראי על יישום חוק העזר, גורם מאגף התברואה והגזבר או הממונה על ההכנסות.

פרטים ונתונים בתחשיב

אילו פרטים ונתונים צריכים להיכלל בתחשיב?

1. תיאור כללי של מאפייני הפינוי ברשות המקומית, התקשרויות מרכזיות בתחום האשפה (בכלל זה איגודי ערים לאיכות הסביבה, אשכולות אזוריים, מכרזים משותפים וכדומה), חלוקה לאזורי פינוי, עלויות מרכזיות, היטלי הטמנה, היקפי מיחזור ומגמות מרכזיות בתחום האשפה - היקפים לנפש בתחשיב של שלוש השנים האחרונות.

2. אומדן כמות פסולת לעובד (בק"ג ליום / בטון לשנה).

3. סימולציה של יישום התחשיב על בתי עסק ברשות המקומית לפי שונות של מספר העובדים ומאפייני העסק (דגש בבתי עסק מזהמים) והשוואה למצב הנהוג כיום ברשות המקומית (מי נושא בעלות, מי מפנה, כמה, מתי וכדומה).

4. אופן ההתחשבנות מול בתי העסק: האם יינתן זיכוי שיגלם את כמות הפינוי הבסיסית, או שבית העסק יחויב לבצע פינוי עצמי, או שהרשות המקומית תפנה באמצעות קבלן פרטי או באמצעות עובדי הרשות? באיזה אופן יחויב בית העסק? האם בהסתמך על עלויות הפינוי של הרשות המקומית בהתאם להתקשרויות שלה, או על סמך תחשיב אחר של עלויות?

5. מה מנגנון ההצמדה של הנתונים הקבועים בחוק העזר? יש להציג את ההיגיון בקביעת מנגנון ההצמדה שהוגדר בחוק העזר.

6. מה מגבלת הגבייה בחוק העזר? לכמה זמן יהיה תקף? באילו מקרים ייערך תחשיב מחודש?

7. מחירון לפינוי כלי אצירה לפי נפחים וסוגים ועל סמך מה נקבע מחירון זה.

8. הנחות עבודה בעניין הזיקה שבין הפסולת בכלי האצירה לבין הנישום, או כל הסדר אחר שיימצא לנכון מול בתי העסק (במקרה של ריבוי בעלים / שותפים באותו כלי אצירה).

9. בהגשה למשרד הפנים יש לכלול את האישור של המשרד להגנת הסביבה לעניין התאמה לאמות המידה.

הליך לאישור חוקי העזר

אפשר להגיש את חוק העזר לבדיקה ראשונית לאחר אישורו במליאה, אך הסיכון בכך הוא שאם יידרשו שינויים, יהיה צורך באישור מחודש של מליאת המועצה.

הליך לאישור חוקי העזר

הנוהל הוא פרי שיתוף פעולה בין היחידות המקצועיות במשרד הפנים למשרד להגנת הסביבה. אין באמור בכדי לשמש בשום מובן בגדר ייעוץ משפטי. בכל מקרה של סתירה בין הוראות אלו לבין הוראות אחרות שייגזרו לאור פסיקה של בתי המשפט ו/או הוראות לעניין חקיקת חוק עזר פרטני - הוראות לעניין החקיקה הפרטנית גוברות.