חדשות מהעולם

עם ההכרזה על הסרט הדרום קוריאני "פרזיט" כזוכה של טקס פרסי האוסקר, פרסי האקדמיה לקולנוע בארצות הברית, נעשתה מנת הדגל של הסרט ללהיט במסעדות בניו יורק. מסעדות ודוכני אוכל קוריאנים ברחבי התפוח הגדול הציגו גירסאות למנת האטריות של הסרט, מנת ראם-דון, ושילבו אותה בתפריטים שלהן בימים שקדמו לטקס פרסי האוסקר. שבועות ספורים לאחר מכן, רבים מהם החליטו להמשיך למכור את המנה בשל דרישות לקוחותיהם, ואף העלו מחירים.

מנת האטריות ראם-דון מגיעה עם מרק בקר קוריאני לצד אטריות בעבודת יד. ראם-דון לא נחשב אוכל קוריאני אמיתי. שמו לא היה קיים בשום מקום לפני הסרט. מדובר בגירסה של מנת הג'ג'פורי הקוריאנית המסורתית.

באופן מסורתי, המנה מיוצרת רק בשני סוגים של נודלס אינסטנט, צ'פגטי ונוגורי, שמשולבים כדי להפוך ארוחה זולה למעניינת. אבל כמו בדברים אחרים, גם את המנה הזו הפכו למנת פרמיום עם שדרוגים, למשל פטריות כמהין או בשר מובחר כגון צלעות, ובמקומות מסוימים אפשר למצוא אותה עם פירות ים.

אחת המסעדות שהמנה הופיעה בתפריט שלה היא מסעדת כוכבי המישלן, קוט (Cote) במנהטן. במסעדה הסבירו, כי מדובר באוכל איכרים קוריאני, והמנה קלה מאוד להכנה ולא ממש יקרה. כמו כן סיפרו במסעדה כי הגירסה שייצרו למנה - פירות ים, סטייק ריב ורוטב שעועית שחורה - היא יצירת מופת, ולמעשה אדפטציה של המנה לחך האמריקני.

מקור: ny.eater.com

xxx

מנהלים בכירים של חברות קמעונאות גדולות, בהן טארגט, וולמארט, קרוגר וסאפוויי, נפגשו "בשקט" עם יצרנים של מוצרי קנאביס (CBD) וביקשו דוגמאות ותמחור. מנכ"ל ויטה קוקו, מייקל קירבן, אמר כי החברות אינן קונות את המוצרים עדיין, אבל הן מעצבות מדפים ובוחנות דרכי פריסה אפשריים. מנהל סניף של חברת CBDfx, המתמחה בפיתוח מוצרי קנאביס אמר, כי נציגים של החברה נפגשו עם "החברה הגדולים" במטה שלהם. נציג וולמארט אמר לניו יורק פוסט כי הם עוקבים אחרי ההתפתחויות.

הנציבות האירופית, בשילוב בעלי עניין בתעשייה, השיקה בחודש יולי את קוד ההתנהלות האירופי, EU Code of Conduct, לעסקי מזון ושיטות שיווק, בהמשך לאסטרטגיה שלה "מהחווה למזלג". הגופים החתומים על ההסכם הם 26 יצרני מזון, 14 משווקי מזון, אחד מתחום שירותי המזון ו-24 איגודים. מוסדות אחרים מוזמנים להצטרף.

הקוד הוא חלק מהמאמץ האירופי להפחית את טביעת הרגל הסביבתית. החוק פותח בשיתוף עם איגודים וחברות אירופיות, תוך מעורבות פעילה ומתן משוב של בעלי עניין, ארגונים בינלאומיים, איגודי סחר ואיגודי עובדים, בשיתוף עם נציגי הנציבות האירופית. בחתימתם על המסמך, איגודים וחברות התחייבו להאיץ את תרומתם למהלך כלל אירופי, לתת לו חסות ולעודד את שאר השוק ללכת בעקבותיהם.

שלבי ההתקדמות של התוכנית הם מעקב שנתי אחר פיתוח דפוסי צריכה בריאים וידידותיים לסביבה והטמעת הקיימות בכל שרשרת האספקה, מהיצרן עד לצרכן. מבחינת החברות המעורבות, היעד הוא ליצור יעדים הניתנים למדידה בטווח תחומים רחב, החל ברווחת בעלי חיים והפחתת כמות הסוכר במזון וכלה בהפחתת פליטה של גזי חממה בכל שלבי הייצור.

האסטרטגיה "מהחווה למזלג" היא חלק אינטגרלי מתוכנית רחבת היקף בשם "גרין דיל" (Green Deal), שמתווה יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח לשינוי הדרך שבה אנחנו מייצרים, מפיצים וצורכים מזון. קוד זה חולש על כל ההיבטים העיקריים של מערכות המזון ומשקף את החזון האירופי של מעבר לקיימות.

לא כל תפוח על העץ יגיע לשוק. חלקם פגומים, חבולים או שצורתם מוזרה. אבל במקום לזרוק לפח, מזונות אלו מקבלים הזדמנות שנייה בזכות מדענים בשירות המחקר החקלאי (ARS) באלבני שבקליפורניה. הם מתמודדים עם הפיכת פירות וירקות שעלולים להיות מבוזבזים למוצרים טעימים ובריאים.

טרה מק'הו היא מנהלת מרכז המחקר האזורי המערבי (WRRC) באלבני. היא והצוות ביחידת מחקר מזון מעובד בריא מתמחים בפתרון בעיות בייצור מזון באמצעות טכנולוגיות עיבוד חדישות. לדבריה, הוספת ערך לבלאי של גידולים וחומרי פסולת מן הצומח על ידי פיתוח מרכיבים חדשים, בריאים ומזונות פונקציונליים, היא אחד המוקדים העיקריים במחקר היחידה. המטרה הראשונה היא להגדיל את הערך המסחרי של חומרי פסולת מן הצומח, העשירים בסיבים תזונתיים או בפוליפנולים על ידי עיבוד מחדש שלהם למזון בריא או למרכיבי מזון.

בתחילת שנות האלפיים פיתחו מקה'ו וצוותה את בר הפירות הראשון בעולם באמצעות טכנולוגיית עיבוד חדשה שהמציאו. הטכנולוגיה אפשרה למגדלי הפירות להוסיף ערך ליבול שלהם וליצור שווקים חדשים. כל בר מספק שתי מנות פרי.

כדי לגרום לאנשים לאכול פירות וירקות, צוות המחקר המציא דרך ליצור ממחית פירות וירקות ציפויים אכילים שיכולים לשמש כעטיפות וכציפויים למאכלים אחרים. הציפויים מספקים צבע, טעם וארומה מעולים, ויש להם תכונות גמישות מעולות וערך תזונתי טוב. מלבד זאת, באמצעות תוספת של אנטי-מיקרוביאלים טבעיים הם יכולים לשפר את בטיחות המזון.

מקור: tellus.ars.usda.gov

משרד החקלאות האמריקני הודיע בתחילת יולי על תמיכתו במהלך שיזמה נציבות הסחר הפדרלית Federal Trade Commission בנושא אכיפת תקני שקיפות בתעשיית הבשר. המהלך נועד להגן על צרכנים אמריקנים מפני חוסר שקיפות והטעיות בסימון הערכים התזונתיים של מוצרי בשר.

לדברי בכיר משרד החקלאות, טום וילסאק (Tom Vilsack), הצרכנים תלויים בסימון מדויק ואמין של האוכל שהם קונים. חקלאים וחוואים משתמשים בסימונים כדי למסור ללקוח מידע על מוצריהם. המשרד קיבל פניות רבות בנוגע לבעיות עם תו "יוצר בארצות הברית" (Product of USA) שמופיע על מוצרי הבשר. הטענה היא שתו התקן לא מייצג נאמנה את המוצר, ופוגע בצרכנים, במייצרי המזון ובתחרות ההוגנת.

תו "יוצר בארצות הברית" משמעו שכל שלבי ההכנה והמרכיבים של המוצר יוצרו בארצות הברית. אחת הבעיות היא שהתו ניתן גם למוצרים שיוצרו מחוץ לה. משרד החקלאות הודיע על כוונתו לוודא שמוצרי הבשר יסומנו לשביעות הרצון של כל הצדדים המעורבים.

נציגים של איגוד נהגי ההובלה הבריטי (RHA) נפגשו עם שר התחבורה כדי להתריע על הסכנה העתידית לשרשרת האספקה עקב החמרת המחסור בנהגים. אחד הבכירים באיגוד, ריצ'ארד ברנט (Richard Burnett), אמר לשר שהצורך בפעולה ברור ודחוף. יש עדויות בשפע להחמרת המחסור, ויש להתייחס לכך מייד.

הבעיות העיקריות קשורות לחוקים חדשים שמגבילים את כמות הנהגים שיכולים לעבוד ולשהות בבריטניה. הדבר מדלדל את מספרם ופוגע קשות בשרשרת האספקה. נציגי האיגוד הדגישו את הבעיות הכרוכות באימון נהגים חדשים, בגישה קצרת טווח למשאבים שאינם בריטים כגון כוח עבודה, חניות ומיתקנים לנהגים, וכן הצורך לתת יחס מכבד לכל הנהגים. הממשלה התחייבה להמשיך לחפש פתרונות כדי לתת מענה לנושאים שהועלו בישיבה.

לפי הדו"ח האחרון שפרסמו הרשות האירופית לבטיחות במזון (EFSA), הסוכנות האירופית לתרופות (EMA) והמרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC), השימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים פחת, וכרגע נמוך יותר מאשר בבני אדם.

הדו"ח מציג מידע על הפחתה של עמידות חיידקים לתרופות בשנים 2018-2016. הפחתה זו מלמדת כי הצעדים שננקטו בנושא באירופה ברמה הלאומית היו יעילים. לדוגמה, שימוש בסוג של אנטיביוטיקה שנקרא פולימיקסין בחיות המיועדות להפקת מזון, ירד בחצי בשנים 2018-2016. זו התפתחות חיובית ביותר, שכן פולימיקסין משמש גם בטיפול בבתי חולים במקרים של חיידק שעמיד בפני מגוון רחב של תרופות. תמונת המצב באירופה מגוונת, ומשתנה ממדינה למדינה ובין בני אדם לחיות.

הדו"ח מלמד על קשר בין טיפול בסוג מסוים של אנטיביוטיקה בבני אדם לבין עמידות של חיידקים לאותו סוג אנטיביוטיקה. כלומר ככל שמשתמשים יותר באנטיביוטיקה, כך החיידק "לומד" אותה ומתחזק, ולבסוף היא לא עוזרת נגדו. אותו קשר נצפה בבעלי חיים בתעשייה. כאשר טיפלו בחיות עם אנטיביוטיקה מסוג מסוים, יעילותה פחתה עם הזמן.

הדו"ח מצא גם קשר בין צריכה של חיידקים מסוימים בבעלי חיים, שנעשים עמידים לתרופות, לעמידות החיידק בבני אדם. המסקנה היא שיש לתת מענה לתופעה, שכן לחיות ולבני האדם יש אותה בעיה.

משרד החקלאות האמריקני הכריז על הזרמת 500 מיליון דולר לטובת משקי הבשר והעופות הפרטיים. המימון נועד להגביר את יכולת הייצור והתחרותיות של המשקים אל מול ענקיות המזון. זהו אחד מצעדי מפתח של משרד החקלאות האמריקני להגברת התחרות במשק, בהמשך לצו הנשיאותי שנתן הנשיא ביידן. המדיניות האמריקנית היא לחזק את שרשרת האספקה ואת מערכת המזון במדינה. פעולות אלה אמורות לעזור לחקלאים, לחוואים ולעובדי המשק. כמו כן ההשקעה הכספית אמורה להגביר את אפשרויות הבחירה של הצרכנים.

המשרד הודיע על תמיכה נוספת, של 150 מיליון דולר, למשקים קטנים וקטנים מאוד כדי לעזור להם להתגבר על פגעי מגפת הקורונה. משקים אלה התקשו להתחרות בשוק, לקיים שרשרת אספקה ולהגיע ללקוחות. כמו כן המשרד מתכנן להעלות את השקיפות בשוק בעזרת יישום חוקים חדשים בתחום סימון המוצרים.

לדברי בכירים במשרד, מגפת הקורונה יצרה הפרעה מסיבית לכל קצוות תעשיית המזון. המגפה חשפה תעשייה נוקשה, שבירה וריכוזית מאוד. הרווחים של המשקים ובעלי העסקים הקטנים בתעשייה פוחתים מדי שנה, והמערכת מתגמלת גודל על חשבון כל השאר. המהלך נועד להחזיר את הכוח לעם, להגביר את יכולות הייצור של בשר ועופות ולחזק את עמידותה של המערכת כולה למשברים.