מגה משפט

בשונה מהוראות המשפט הפלילי הקלאסי, המחייבות להוכיח כי נאשם ביצע בפועל את העבירה המיוחסת לו, קובעת פקודת התעבורה חזקת בעלות. לפי פקודת התעבורה, במידה שנעשתה עבירת תעבורה ברכב, מתייחסים לבעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב באותה שעה או כאילו העמיד או החנה את הרכב במקום שהעמדתו או חנייתו אסורות על פי חוק, לפי העניין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור, או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב או הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. במידה שהוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה בו, תחול החזקה האמורה על המחזיק. במידה שהלה הוכיח כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה על אותו אדם.

בית המשפט המחוזי בירושלים נתקל בשאלה אם השרשרת נפסקת במחזיק השלישי, והסיק כי שרשרת המחזיקים, גם על פי החוק, אכן יכולה להימשך מעבר למחזיק השלישי.

​יצאת ממכונית מונעת רק לדקה והיא נגנבה? תקבל פיצוי.
עצרתם לרגע לצד הדרך כדי לקנות פרחים. השארתם את הרכב מונע עם המפתחות בפנים - רק כדי שהמזגן ימשיך לקרר את הרכב - ובתוך שנייה מישהו גונב לכם את המכונית. אז מה? הלך האוטו וגם לא מגיע לכם פיצוי מחברת הביטוח? לא בהכרח. דעו לכם שיש סיכוי טוב מאוד שחברת הביטוח תצטרך לשלם לכם פיצוי מלא עבור הרכב הגנוב, גם אם תטען שפוליסת הביטוח אינה מכסה את המקרה בגלל רשלנות.

בפסק דין שנתן לאחרונה השופט ד"ר אברהם טננבוים בבית המשפט לתעבורה בירושלים, מרחיב בית המשפט את האחריות החלה על מנהלי תאגידי תחבורה ציבורית גם על עבירות שלא הם ביצעו, ומטיל עליהם אחריות שילוחית על מעשי עובדיהם. את האחריות הוא מכנה "אחריות מיניסטריאלית".
על סיפור המעשה לא הייתה מחלוקת: נוסע בקו מודיעין-עלית לירושלים, המופעל על ידי חברת סופרבוס, התלונן כי במהלך הנסיעה שהתרחשה סמוך לחצות, נכנס נהג האוטובוס עם נוסעיו לתחנת דלק כדי לתדלק את האוטובוס. התדלוק נמשך כ-20 דקות. במשך הנסיעה, לקראת סיומה, סטה הנהג ממסלולו, דילג על שתי תחנות, ובשל כך נאלץ הנוסע המתלונן לרדת בתחנה אחרת ולצעוד ברגל לתחנת היעד שלו, שם נוכח כי החמיץ את האוטובוס האחרון ונאלץ לקחת מונית לביתו.

חברות הביטוח טוענות למרמה בעת גניבה כדי לחמוק מתשלום למבוטחיהן. חברות הביטוח מעלות לעתים קרובות טענות משונות באשר לאחריותן ללקוחותיהן. שתיים מהטענות שחברות הביטוח "אוהבות" במיוחד הן טענה של מרמה בעת גניבה והצתה במזיד. טענות אלה אמורות לעזור להן להסיר את אחריותן ממקרה הביטוח, ונשלחות עם העתק למבוטח ולסוכן הביטוח.

חברת ביטוח ניסתה להתנער מלשלם פיצוי לצד ג'. נהגים רבים היו מעורבים בתאונת דרכים שהביאה לנזק גופני ולנזק ברכוש, או יהיו מעורבים בתאונה כזו. כאשר יש נזק, מתחיל מסע מפרך ואיתו מאבק שעלול להיות מורט עצבים עד לקבלת הפיצוי הכספי המגיע לנפגע. לא כל טענה שמעלות חברות הביטוח היא טענה של "ראה וקדש". לעתים טענותיהן באות לפטור אותן מאחריות, ועלולות לגרום לאדם לוותר על פיצוי שמגיע לו בדין, כפי שכמעט קרה במקרה שיתואר להלן. חברת הביטוח העלתה טענות שאין להן בסיס חוקי ואף היו מנוגדות להנחיות המפקח על הביטוח.

לכל אחד מאיתנו יש פוליסת ביטוח לרכב. לרבים יש פוליסת ביטוח מקיף, שבמקרה הצורך, תגן על בעל הרכב מכל נזק שיביא להפסד כספי. כולנו יודעים עד כמה קל להוציא פוליסת ביטוח מקיף: פנייה פשוטה לחברת הביטוח - אם על ידי סוכן ביטוח ואם על ידי פנייה ישירה לחברת הביטוח - והפוליסה לכיסוי נזק, נכנסת לתוקף.

אבל האם חברת הביטוח היא בעלת ברית של המבוטח? או שמא ביום פקודה נגלה, כי תעשה הכל כדי להתנער מאחריות, ולהיפטר מתשלום תגמולי ביטוח לבעלי פוליסת ביטוח מקיף?

תיקון לפקודת התעבורה שכבר קיים זמן מה, לא יושם עד לאחרונה מכיוון שלמשטרה לא הייתה סמכות להחרים את כלי הרכב אלא רק לאסור את השימוש בהם. לפני מספר חודשים תוקן החוק, והוקצו מספר מגרשי חניה שאליהם ייגרר הרכב. המשטרה כבר החלה להשתמש בהוראות אלו של החוק.

השוטר אינו מוריד נהג מרכבו סתם כך, ומחרים אותו. הוא יכול להורות לנהג לנהוג עד למגרש האחסון הקרוב, או להורות לו להפסיק לנהוג ולגרור את הרכב לאותו מגרש. הכל לפי שיקול דעתו ונסיבות העניין. ברור שבגין חלק מהעבירות, כגון נהיגה בשכרות, נהיגה ברכב שעליו ניתנה הודעה על איסור שימוש, נהיגה בפסילה ועוד עבירות חמורות אחרות, לא הגיוני יהיה לאפשר לנהג להמשיך ולנהוג ברכב, ולו אף עד למגרש האחסנה.

יום אחד פלוני אלמוני נדהם לגלות, שחשבון הבנק שלו עוקל על ידי העירייה. זו טענה שרכבו חנה ללא תו חניה כחוק, בתאריך שבו שהה בחו"ל. כשאלמוני ביקש מהעירייה לבטל את הדו"ח וגם הציע להציג את דרכונו, נתקל בסירוב, בנימוק שהיה עליו לפנות לעירייה תוך 30 יום מיום שקיבל את הדו"ח. למרות שלדבריו לא קיבל את הדו"ח, העירייה טענה שהחוק רואה בו מי שקיבל את הדו"ח ולא התגונן. בסופו של דבר ניתן פסק דין לטובת העירייה, שקבע שעליו לשלם לה קנס.