מגה משפט

משרד התחבורה קיבל לאחרונה סטירת לחי נוספת באשר לפרשנותו להוראות החוק בעניין שיטת הניקוד. בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קיבל בית המשפט את עתירת העותרת והורה לבטל אמצעי תיקון מסוג "פסילת רישיון לשלושה חודשים וחידושו לאחר עמידה בהצלחה במבחן עיוני". העותרת, מנהלת התנועה העממית להתנדבות של"מ (שירות לאומי למבוגר) בחברה למתנסים, נדרשת בתפקידה לנסיעות מרובות ברכבה לאתרי מתנסים בכל רחבי הארץ, וזאת לשם גיוס מתנדבים והפעלתם. אי לכך חיובה באמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון לשלושה חודשים שיבש מאוד את התנהלותה היומיומית.

לעותרת רישיון נהיגה לרכב פרטי. בעת הגשת העתירה נצברו לחובתה 36 נקודות על פי שיטת הניקוד בגין חמש עבירות תנועה שביצעה בין השנים 2003 ל-2010. ארבע עבירות המסתכמות ב-28 נקודות נעברו בשנים 2004-2003, ועבירה אחת שמסתכמת בשמונה נקודות נעברה בשנת 2010. ארבע מהעבירות שעברה העותרת הן נהיגה במהירות מופרזת בדרך שאינה עירונית, ועבירה אחת היא אי ציות לתמרור "עצור".

רישיון הנהיגה של העותרת חוּדש בשנת 2008 לעשר שנים, למרות שלכאורה היתה חייבת לבצע קורסי נהיגה שלכאורה הודיע לה משרד הרישוי על חובתה לבצעם קודם לחידוש רישיונה. העותרת הגישה עתירה נגד החלטתו של משרד התחבורה לפסול את רישיון הנהיגה שלה לשלושה חודשים ולהתנות את חידושו במבחן עיוני. זאת בגין עבירות שאת מרביתן ביצעה העותרת קודם לחידוש רישיון הנהיגה שלה.

בית המשפט נדרש לשאלה, אם חידוש רישיונה של העותרת גרם לה להסיק כי לא עומדים לחובתה אמצעי תיקון, ובכך נמנעה ממנה האפשרות להביא למחיקת מרבית הנקודות שנצברו לחובתה, ואם חידוש הרישיון איין, הלכה למעשה, את תוקף הודעת הזימון לקורס הייעודי, אם זו נשלחה.

”   אדם המקבל הודעה על חידוש רישיונו לעשר שנים רשאי להניח, כי לא נצברו לחובתו נקודות ברף המחייב הטלת אמצעי תיקון, וכי אין מניעה בחידוש רישיונו. משלוח רישיון נהיגה מחודש בתוקף, סביר שייצור אצל בעליו את ההבנה כי אין לרשות דבר לחובתו, שכן אם היה, לא היתה מחדשת את רישיון הנהיגה שלו ביוזמתה   “

בית המשפט, בקבלו את העתירה, פסק כי שיטת הניקוד מוסדרת בפקודת התעבורה, והיא מיועדת למעקב אחר עבירות תנועה שביצעו נהגים. במסגרתה מוטלים אמצעי תיקון מתאימים לפי חומרתן המצטברת של העבירות לצד העונשים המוטלים בגין ביצוע העבירות. תקנות התעבורה מטילות על הרשות את החובה לשלוח לנהג הודעה בדואר רשום, מקום בו נצברו לחובתו מספר נקודות המחייב הטלת אמצעי תיקון.

לטענת משרד התחבורה נשלחה לעותרת הודעה בדואר רשום על חובתה לבצע קורס נהיגה כאמצעי תיקון, אך העותרת טענה כי לא קיבלה לידה את ההודעה, וכי אם היתה מקבלת אותה, היתה מבצעת את הקורס ללא דיחוי.

בית המשפט קבע, כי כדי להוכיח שדבר הדואר לא נמסר, לא די בהצהרה סתמית של הנהג כי לא קיבל דבר דואר רשום אלא עליו להוכיח נסיבות נוספות, כגון שלא שהה בביתו בתקופה הרלבנטית (אלא בחו"ל), שהיתה בעיה כזו או אחרת בשירותי הדואר באזור מגוריו וכיוצא באלה נסיבות שיש בהן כדי לתת הסבר לטענה אשר לפיה דבר הדואר אכן לא הגיע לתעודתו ולא נמסר לו.

תקנות התעבורה קובעות מה הסנקציה על אי ביצוע אמצעי מתקן במועד. היה וחלפו שישה חודשים מיום שנודע לנהג על אמצעי התיקון והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו.

או לשלול, או לשלוח

אדם מן היישוב המקבל הודעה על חידוש רישיונו לעשר שנים רשאי להניח, כי לא נצברו לחובתו נקודות ברף המחייב הטלת אמצעי תיקון, וכי אין מניעה כלשהי בחידוש רישיונו. משלוח רישיון נהיגה מחודש בתוקף, סביר בהחלט שייצור אצל בעליו את ההבנה כי אין לרשות דבר לחובתו, שכן אם היה, לא היתה מחדשת את רישיון הנהיגה שלו ביוזמתה.

משרד התחבורה טען, כי אין קשר בין חידוש הרישיון לחובתה של העותרת לבצע קורס נהיגה נכונה, אך בית המשפט דחה טענה זו. בית המשפט קבע, כי גישת המדינה להתעלם מהקשר בין חידוש הרישיון לדרישה לאמצעי תיקון או לנקודות הרשומות לחובת מקבל הרישיון, מחלישה ללא הצדקה את משקלה של החובה החוקית הקבועה בתקנות התעבורה, שנועדו ליידע נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון. באמצה גישה זו מניחה המדינה הנחה בעייתית, אשר לפיה המידע שאותו מחייבות התקנות לספק לנהג מצוי ברשותו ברוב המקרים.

אין להשלים עם מצב שמשרד התחבורה נמנע ממאמץ מינימלי כדי להתריע בפני הנהגת על כי לא התייצבה לקורס ההדרכתי כנדרש במסגרת הודעה הניתנת ביוזמת הרשות על חידוש הרישיון. ודאי וודאי שאין לקבל מצב שבו בהיעדר הודעה כאמור, ולאחר שנצברות לחובתה של הנהגת נקודות נוספות, מורה המשרד על שלילת רישיון על בסיס העבירות הישנות, שלא נמחקו עקב היעדר ההתייצבות לקורס.

לסיכום, עתירתה של העותרת התקבלה, ומשרד התחבורה חויב לשלם לה הוצאות משפט בסך חמישה עשר אלף ש"ח.

הכותב הינו מומחה למשפט תעבורה sgilad-law.co.il
גילוי נאות: כותב המאמר יצג את העותרת בעתירה זו.

רבים מנהגי ישראל קיבלו בחודשים האחרונים הודעות המחייבות אותם לבצע קורס נהיגה, הודעות על התליית רישיון הנהיגה או פסילתו, וחידושו לאחר מעבר של מבחן נהיגה עיוני בהצלחה. הודעות מעין אלו נשלחו לעשרות אלפי נהגים בחודשים האחרונים, ורבים מהם הופתעו לגלות שהם נדרשים לבצע אותם קורסים או לאבד את רישיונם בשל עבירות שנרשמו לחובתם לפני שנים רבות, לעתים אף עשור. רשות הרישוי דחתה את פניות הנהגים רובם ככולם, שהתלוננו על חיוב כגון זה, ולרבים לא נותרה ברירה אלא להשתתף באותם קורסים או לאבד את רישיונם, ובכל מקרה להשלים עם מר גורלם.

אמצעי התיקון

שיטת הניקוד החדשה, שהחלה לפעול ב-1 בינואר 2003, פועלת במסגרות שנקבעו בתקנות התעבורה, ולפיהן בגין עבירות חמורות יקבל הנהג ניקוד, החל בשתי נקודות וכלה בעשר נקודות. נקבע כי צבירת הנקודות תימשך שנתיים, אך ייתכן שתוארך לארבע שנים אם בתקופת הצבירה הבסיסית בת השנתיים צבר הנהג 22 נקודות או יותר. בתקופה זו, ובהתאם לצבירת הנקודות, נדרש הנהג לעבור קורס בסיסי בנהיגה נכונה. לאחר מכן עליו להשתתף בקורס ייעודי בנהיגה נכונה, ולאחר מכן נפסל רישיונו לשלושה חודשים ומחודש רק לאחר שהנהג עבר בהצלחה מבחן עיוני.

האמצעים האלו מכונים "אמצעי תיקון", ועל פי פסיקות בתי המשפט אינם מהווים עונש אלא אמצעי מדורג לתיקון דרכי נהיגתו של הנהג העבריין. אלא שברשות הרישוי החליט מי שהחליט להמשיך ולהאריך את תקופת הצבירה ללא קץ למי שלטענת הרשות נשלחו לו הודעות על חיובו לבצע את אמצעי התיקון אך הוא לא ביצעו.

רבים מהנהגים שקיבלו לאחרונה הודעות כגון אלו הנזכרות לעיל טוענים, כי מעולם לא קיבלו הודעות המחייבות אותם באותם אמצעי תיקון, וכי מאז נרשמו להם הנקודות נהגו למופת ולא נרשמו לחובתם נקודות. בשל כך ביקשו אותם נהגים מרשות הרישוי לפטור אותם מהחיוב באמצעי התיקון, אך רשות הרישוי עמדה על שלה.

הנהג התעלם, והנקודות הצטברו

מעטים החליטו להיאבק ברשות ולפיכך עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים. משני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב עולים סימני שאלה רבים על התנהלותו של משרד התחבורה.

נהג בעל רישיון לרכב פרטי צבר שלושים ושש נקודות במשך שבע שנים, בין השנים 2004 ל-2011. הנקודות מחייבות פסילת רישיון, ואולם הן נצברו כאמור במשך שבע שנים, ואילו תקופת הצבירה הארוכה ביותר על פי התקנות היא ארבע שנים. הנהג טען, כי קיבל זימון בשנת 2005 לקורס בסיסי לנהיגה נכונה, ואותו ביצע בהצלחה, אך הוא מעולם לא קיבל הודעה המחייבת אותו לעבור קורס ייעודי. רשות הרישוי טענה, כי שלחה לנהג הודעה המחייבת אותו לעבור קורס ייעודי, והמציאה אישור מדואר ישראל כי דבר הדואר ששלחה לנהג לא נדרש. מאחר שלא ביצע את הקורס הייעודי, המשיך הנהג לצבור נקודות גם מעבר לתקופת הצבירה, עד שהגיע לצבירה של שלושים ושש נקודות.

”   לקביעת בית המשפט, על רשות הרישוי היה להשקיע מאמץ בזימון חוזר של הנהג, בכתב או בטלפון, ולא להזניח את העניין לשנים, ואז להטיל עליו, כעבור שנים כה רבות, גם לעבור את הקורס שלא ביצע וגם לפסול את רישיונו לשלושה חודשים   “

בית המשפט קבע, כי החלטת רשות הרישוי להמשיך ולצבור לנהג נקודות מעבר לתקופת הצבירה בשל הטענה כי לא נענה להזמנה לקורס, אינה עומדת במבחן הסבירות. לקביעת בית המשפט, על רשות הרישוי היה להשקיע מאמץ בזימון חוזר של הנהג, בכתב או בטלפון, ולא להזניח את העניין לשנים, ואז להטיל עליו, כעבור שנים כה רבות, גם לעבור את הקורס שלא ביצע וגם לפסול את רישיונו לשלושה חודשים.

במקרה זה הוכיחה רשות הרישוי, כי לנהג נשלח זימון שלא נדרש, ואולם במקרים דומים רבים אין בידיה ראיה כזו, שכן דואר ישראל מחזיק עותק מרישומיו לכל היותר 18 חודשים מיום המשלוח.

במקרה אחר נצברו לנהג מונית שלושים ושש נקודות בין השנים 2003 עד 2011, היינו במשך שמונה שנים. גם במקרה זה ביקשה רשות הרישוי לחייבו באמצעי תיקון של פסילה מלבד קורס ייעודי בטענה ששלחה לו הודעה המחייבת אותו בקורס, אך הלה לא התייצב לבצעו, וגם כאן טען הנהג כי מעולם לא קיבל הודעה על חיובו בקורס. התברר כי רשות הרישוי שלחה את הזימון לקורס רק בשנת 2010, מכיוון שרק באותו זמן קיבלה דיווח ממשטרת ישראל על ביצוע עבירה נוספת של הנהג, שבוצעה עוד בשנת 2005. בשל הדיווח המאוחר "נאותה" רשות הרישוי לקצר לנהג את תקופת הפסילה במחצית, אך הלה התעקש לקבל את מלוא מבוקשו מבית המשפט.

בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי השתהותה של רשות הרישוי במשלוח ההודעה היא פגם מהותי בהתנהלותה, המזכה את העותר בסעד שביקש. "מחילה" על מחצית התקופה, כך לקביעת בית המשפט, היא אפליה של נהגים שמצבם דומה, אך לא עתרו לבית המשפט.

סיכום

גילוי נאות: כותב מדור זה ייצג את נהג המונית בעתירה המוזכרת לעיל. שני פסקי הדין מלמדים, כי הטענות בדבר אי קבלת דבר הדואר המחייב באמצעי תיקון והשתהות רשות הרישוי הן טענות ראויות, אשר בנסיבות המתאימות עשויות לפטור את הנהג מחיובו באמצעי תיקון זה או אחר.

הכותב מהינו מומחה למשפט תעבורה sgilad-law.co.il

לאחרונה קיבלו נהגים רבים הודעה מרשות הרישוי אשר לפיה מוטל עליהם אמצעי תיקון בשל צבירת נקודות לפי שיטת הניקוד. שיטה זו, במתכונתה הנוכחית, נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003, ועל פיה נרשמות לנהג נקודות לצד עבירות תעבורה שנקבעו כעבירות חמורות. פרק הזמן שבו מחושב מספר הנקודות שנצבר הוא שנתיים ימים, ואולם נוספות לו שנתיים אם צובר הנהג בשנתיים הראשונות 22 נקודות או יותר או אם לא ביצע את אמצעי התיקון שהוטל עליו.

כבר נקבע רבות בפסיקות בתי המשפט, כי שיטת הניקוד אינה מהווה ענישה נוספת על הענישה שכבר קיבל הנהג בגין העבירות שביצע. השיטה נועדה לשפר את דרכי נהיגתו של הנהג בהדרגתיות בהתאם למספר הנקודות שהוא צובר. אם צבר הנהג 12 נקודות או יותר, הוא מוזמן לקורס בסיסי בנהיגה נכונה; אם צבר 24 נקודות או יותר, הוא יוזמן גם לקורס מתקדם (ייעודי) בנהיגה נכונה; אם צבר 36 נקודות או יותר, ייפסל בנוסף רישיון הנהיגה שלו לשלושה חודשים, וחידושו יהיה מותנה במעבר בהצלחה של מבחן עיוני בנהיגה; ואם צבר הנהג 72 נקודות או יותר, בנוסף על אמצעֵי התיקון שפורטו לעיל, ייפסל רישיונו של הנהג לתשעה חודשים, וחידושו יותנה בבדיקות רפואיות, במבחנים עיוני ומעשי ובבדיקות נוספות המחויבות לפי סוג הרישיון שביקש לחדש.

עד כאן נשמע העניין סביר והולם את מגמת משרד התחבורה לעקוב אחר נהגים עברייני תנועה ולשפר את דרכי נהיגתם באמצעים שנקבעו. ואולם בפועל, יישום השיטה על ידי משרד התחבורה מעוות את מטרותיה וגורם עוול לנהגים רבים.

כך למשל מודיע משרד התחבורה לנהגים רבים על חיובם באמצעי תיקון שנים רבות לאחר שביצעו את העבירה. לדוגמה, משרד התחבורה מטיל על נהגים אמצעי תיקון בשנת 2012 בשל עבירות שנעברו בשנים 2006-2005, כאשר מאז ביצע אותן עבירות לא צבר הנהג ולו נקודה אחת. והרי אין כל הגיון באכיפת ביצוע של אמצעי תיקון אם במשך שנים רבות חדל הנהג מלעבור עבירות מסוכנות שבצדן נקודות, גם אם לא ביצע אמצעי תיקון כלשהו מייד לאחר ביצוען של אותן עבירות. הרי ברי לכל כי במשך השנים (שש או שבע שנים) תיקן הנהג את דרכי נהיגתו בעצמו, וכבר אין צורך באמצעי התיקון. וכי מדוע יבצע היום את אותו אמצעי תיקון? רק משום שמשרד התחבורה החליט להטילו שנים כה רבות לאחר שנרשמה לחובת הנהג העבירה האחרונה?

סמכות לא מנוצלת

תקנות התעבורה הקנו למשרד התחבורה אמצעי אכיפה על הנהגים לביצוע אותם אמצעי תיקון. עד לתיקון התקנות בשנת 2011, היתה מוסמכת רשות הרישוי להתלות רישיונו של נהג אם בתוך שנה מיום שנודע לו על הטלת אמצעי התיקון לא ביצעו. בתיקון לתקנות משנת 2011 קוצר פרק הזמן לחצי שנה, כך שכיום רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של נהג שנודע לו על אמצעי תיקון שהוטל עליו ולא ביצעו תוך חצי שנה, עד לביצוע של אמצעי התיקון.

אלא שרשות הרישוי אינה משתמשת בסמכות זו כלל. הזמן חולף, רשות הרישוי אינה מתלה את הרישיון, ואף יותר מכך: הרשות אף מחדשת את רישיונותיהם של אותם נהגים לפרקי זמן של שנתיים, חמש שנים ואף עשר שנים, למרות שהיתה בידה הסמכות להתלות את רישיונותיהם בשל אי ביצוע של אמצעי התיקון שהוטלו עליהם.

”   כיום רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של נהג שנודע לו על אמצעי תיקון שהוטל עליו ולא ביצעו תוך חצי שנה, עד לביצוע של אמצעי התיקון. אלא שרשות הרישוי אינה משתמשת בסמכות זו כלל. הרשות אף מחדשת את רישיונותיהם של אותם נהגים לפרקי זמן של שנתיים, חמש שנים ואף עשר שנים   “

רשות הרישוי טוענת לעתים קרובות, כי שלחה לנהגים הודעה בדואר רשום על חיובם בביצוע אמצעי תיקון זה או אחר, אך הנהגים התעלמו מהודעותיה. משום כך ומאחר שאינם מבצעים את אמצעי התיקון הראשוניים (קורסים), ממשיכים הנהגים לצבור נקודות אף מעבר לתקופת הצבירה המוארכת (ארבע שנים), ולפיכך מקבלים הודעות על פסילת רישיונם בשל נקודות שנצברו להם במשך חמש, שש, שבע ואף שמונה שנים.

מאות ואולי אף אלפי נהגים טוענים, כי מעולם לא קיבלו הודעות על חיובם בביצוע אמצעי תיקון מסוג קורס בנהיגה נכונה. נהגים אלו מצהירים, כי אילו היו מקבלים הודעות על כך, היו מבצעים מייד את אותם קורסים ונמנעים הן מצבירת נקודות במשך תקופות ארוכות כל כך והן מהטלת אמצעי תיקון חמורים יותר, ובעיקר פסילת רישיונם.

ברוב המקרים אין בידי משרד התחבורה ראיה כלשהי על משלוח הודעה בדואר רשום לנהגים על חיובם באמצעי תיקון מלבד רישום במחשב משרד התחבורה. מאחר שההודעות נשלחו לפני שנים רבות (לרוב מדובר בהודעות שנשלחו, כך לטענת משרד התחבורה, בשנים 2007-2005), הרי שאי אפשר למצוא ראיה למשלוח דואר זה, אף לא בדואר ישראל, אשר במשך שמונה עשר חודשים לכל היותר שומר ברישומיו ראיות על דואר רשום שנשלח.

משרד התחבורה אינו נוטה להאמין לנהגים, אף אם הם מצהירים בתצהיר ערוך כדין כי לא קיבלו את דברי הדואר ולא נמנעו מלקבלם. התוצאה היא שכיום מחויבים נהגים רבים באמצעי תיקון שונים, החל בקורסים שונים וכלה בפסילת רישיונם והתניית חידושו במבחן עיוני, למרות שאת הנקודות צברו לעתים בפרקי הזמן המרביים הקבועים בתקנות, ולמרות שרשות הרישוי אינה מסוגלת להציג ראיה על משלוח הודעות הדואר לנהגים, גם אם היתה בידה הסמכות להתלות את רישיונם של הנהגים, אך לא השתמשה בסמכות זו במשך שנים רבות, ועל אף שידעה כי בפניה נהגים אשר מחויבים באמצעי תיקון שלא ביצעו, חידשה להם את רישיונם לשנים רבות.

אם לא די בכך, קבע תיקון התקנות משנת 2011, כי אם דווחה עבירה על ידי משטרת ישראל למשרד התחבורה שנה לאחר ביצועה, היא לא תובא במניין הנקודות. דרישת הנהגים לקבל לידם מידע על מועד העברת המידע ממשטרת ישראל למשרד התחבורה נתקל בשתיקה מוחלטת מצד משרד התחבורה.

נראה כי התנהלות משרד התחבורה כיום באשר לשיטת הניקוד חוטאת למטרות השיטה. בימים אלו תלויות ועומדות מספר עתירות בבתי המשפט בעניין זה.

הכותב מהינו מומחה למשפט תעבורה sgilad-law.co.il

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלה שהועלתה פעמים רבות בפני רשות הרישוי: האם יש למחוק נקודות שנצברו לחובת נהג על פי שיטת הניקוד בעקבות עבירות תנועה שביצע, אך תקופת הצבירה של נקודות אלה טרם חלפה? מדובר בנקודות שהוטל על הנהג בגללן "אמצעי תיקון" כגון קורס, והוא ביצע אותו במועד ולא צבר נקודות נוספות עד למועד הביצוע של הקורס. במילים אחרות, האם נקודות שצבר נהג בתקופת הצבירה הבסיסית שנמשכת שנתיים יימחקו - אם ביצע הנהג את הקורס שהוטל עליו - ולא יצטברו לנקודות שצבר לאחר סיום הקורס, אם טרם חלפה תקופת הצבירה?

המחלוקת עלתה בבית המשפט העליון מלשון ההוראה שבתקנות התעבורה, אשר לפיה תקופת הצבירה הבסיסית שבה עומדות בתוקפן נקודות שנצברו לחובת נהג היא שנתיים. אולם תקופה זו מכפילה עצמה לארבע שנים אם בתקופת הצבירה הבסיסית הצטברו לחובת הנהג עשרים ושתיים נקודות. עוד קובעות התקנות, כי כאשר הצטברו לחובתו של נהג שתים-עשרה נקודות או יותר, הן יוסיפו לעמוד בתוקפן "כל עוד הוא לא ביצע את אמצעי התיקון" שהוטל עליו בגללן.

להתמודד עם פסילה בשל שיטת הניקוד.
ב-1 בינואר 2003 נכנסה לתוקפה שיטת הניקוד החדשה. רבים לא חשו בשינוי, שהרי שיטת ניקוד הייתה קיימת גם לפני כן. חלק מהנהגים התוודעו לשיטה החדשה רק לאחר שחלפו ארבע שנים מיום שהחלה לפעול, בעיקר מאחר שבתום תקופה זו החל משרד הרישוי ליישם את השיטה על ידי הטלת פסילות רישיון לנהגים שצברו מספר נקודות רב.