מגה תעשיות
כתבות
מגה משפט תעשיות

מגה משפט תעשיות

עמוד 11
 
עו"ד ליאור גלסמן |  
24/06/2021
זמן קריאה: 8 דק'

בעלי מקצוע ששרטוטים הם כלי עבודה חשוב בעבורם, שואלים את עצמם כיצד אפשר למנוע העתקה של שרטוטים על ידי אחרים ללא רשות. האם הוספה של הערה לשרטוטים, כגון "כל הזכויות שמורות" או הסימון © תשפיע? מתי אפשר לרשום את הזכויות, כפטנט למשל או כעיצוב רשום? ומה אפשר לעשות כאשר שרטוט מועתק ללא רשות?

אפשר להגדיר שרטוט כדרך הצגה בדו-ממד של מידע מסוים, על גבי מסמך מוחשי-פיזי או בקובץ השמור במחשב כלשהו. השרטוט יכול לתאר ממדים של פריטים, דרכי חיבור ביניהם, הרכבי חומרים ועוד. סוגי שרטוטים שנדונו בבתי המשפט בישראל הם למשל שרטוטי קוביות משחק לילדים ("דופלו", בעניין Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A.), שרטוטי ייצור של מכונות לליטוש יהלומים (בעניין דיאליט בע"מ נ' הרר), שרטוטים של מוצרים בתחום הגיבוי החשמלי למערכות שידורי טלוויזיה בכבלים (בעניין סייפקום בע"מ נ' רביב) ועוד.

  מקרה שבו אפשר להגן על סוד מסחרי המופיע בשרטוט הטבעת, הוא למשל אם בשרטוט מפורטים החומרים שמהם מורכבים חלקים בטבעת. במקרה כזה ייתכן שבעל השרטוט יוכל למנוע ממתחרים להשתמש באותם החומרים, אם יוכיח שהסוד המסחרי נלקח ממנו באמצעים פסולים  

השאלה אם קיימת הגנה משפטית לשרטוט ואיזו, מכוונת לתחום הקניין הרוחני, תחום משפטי העוסק בנכסים שאינם מוחשיים. ברור שדף שעליו מופיע שרטוט הוא מוחשי, אך הערך האמיתי הוא לא של הדף עצמו, אלא של השרטוט המופיע עליו, כלומר המידע שבשרטוט. מידע זה הוא נכס לא מוחשי המכונה "קניין רוחני", אשר כולל מגוון סוגים של הגנות משפטיות.

הוספה של הערה לשרטוט, כגון "כל הזכויות שמורות" (או "All rights reserved"), "אין להעתיק", או הסימון ©, אינה מבטיחה שיתאפשר למנוע שימוש בו ללא רשות, למשל על ידי פנייה לבית משפט. שאלת ההגנה המשפטית מורכבת הרבה יותר, ואינה תלויה בדרישות פורמליות כגון קיומה של הערה על גבי השרטוט (למרות שעשויים להיות לכך יתרונות).

סוג של קניין רוחני אשר מוכר לרבים הוא "זכויות יוצרים". האם שרטוטים מוגנים בזכויות יוצרים? יש שיטענו שזכויות יוצרים נועדו ליצירות מתחומים כגון אמנות, ספרות, קולנוע ועוד, ולא לתחום התעשייה. מוצרים תעשייתיים עשויים להיות מתאימים יותר להגנה אחרת בתחום הקניין הרוחני, למשל באמצעות פטנט, עיצוב או סוד מסחרי. נתחיל בהתייחסות קצרה לסוגי קניין רוחני אלה.

פטנט, עיצוב וסוד מסחרי

עיצוב של מוצר עשוי לזכות להגנה כ"עיצוב". אם שרטוט מתאר עיצוב של מוצר או חלקו, שאינו מוכתב משיקולים פונקציונליים בלבד, ייתכן שיתאפשר להגן עליו כעיצוב. כך למשל במקרה של שרטוטים של טבעת, המתארים עיצוב חדש וייחודי. עיצובה של הטבעת עשוי להירשם כעיצוב. במקרה כזה יתאפשר למנוע שיווק של מוצר בעיצוב זהה, אפילו ללא הוכחת העתקה של השרטוטים. יש להביא בחשבון שתקופת ההגנה על עיצוב ארוכה יותר במקרה של עיצוב רשום, כלומר עיצוב שעבר תהליך רישום ברשות הפטנטים ויכול להיות תקף למשך 25 שנה, לעומת עיצוב לא רשום המוגבל לשלוש שנים בלבד.

במוצרים טכנולוגיים, הטכנולוגיה עצמה עשויה לזכות להגנה כפטנט. פטנט מגן על המצאות חדשות ולא מובנות מאליהן, הנדרשות לעבור תהליך בחינה על ידי בוחנים מקצועיים ברשות הפטנטים. גם במקרה של פטנט אפשר למנוע שיווק מוצר המשתמש בטכנולוגיה זהה, אפילו ללא הוכחת העתקה של שרטוטי המוצר. הגנת הפטנט מוגבלת בדרך כלל לתקופה של 20 שנה.

הגנה אחרת היא סוד מסחרי. אם השרטוטים נשמרים בסוד ולא ניתנים לגילוי בקלות על ידי אחרים, למשל על ידי הנדסה חוזרת (reverse engineering), ייתכן שיתאפשר להגן על תוכנם כסוד מסחרי.

אם השרטוט אינו מתאר עיצוב של מוצר או טכנולוגיה שניתנים לרישום כפטנט, ואף אינו נשמר בסוד, האם אפשר להגן עליו בזכות יוצרים? התשובה העקרונית היא כן. חוק זכות יוצרים מאפשר הגנה על שרטוטים, בהתאם לתוכנם. כך למשל, בית המשפט העליון דן לאחרונה בשרטוטי ייצור של מכונות לליטוש יהלומים (ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר), וקבע שאפשר להגן בזכות יוצרים על יצירות תעשייתיות או יצירות עם היבטים פונקציונליים, במגבלות מסוימות. למשל, במקרה של שרטוט ייצור של מוצר, בית המשפט ציין כי תנאי להגנה על השרטוטים הוא שהמוצר עצמו זכאי להגנה בזכות יוצרים, כלומר הוא נופל באחת מהגדרות היצירות המופיעות בחוק זכות יוצרים. בית המשפט קבע תנאי זה כדי למנוע מצב של הגנה עקיפה למוצר שלא זכאי להגנה בזכות יוצרים, דרך הגנה על שרטוטי הייצור שלו.

הצבתו של התנאי שהמוצר עצמו יהיה מוגן בזכות יוצרים אינה מובנת מאליה, וייתכן שהדבר יידון בבתי המשפט במקרים אחרים. כך למשל, האם בית המשפט היה קובע אחרת במקרה שהשרטוט זכה לחיים משל עצמו? לדוגמה, אם נעשה שימוש בתוכן השרטוט כקישוט על גבי פריט כגון חולצה או פוסטר. הדבר נעשה כיום תוך שימוש בשרטוטים הלקוחים מפטנטים (רבים כאלה קיימים באינטרנט, למשל בחיפוש של "patent t shirt").

  סוג של קניין רוחני אשר מוכר לרבים הוא "זכויות יוצרים". האם שרטוטים מוגנים בזכויות יוצרים? יש שיטענו שזכויות יוצרים נועדו ליצירות מתחומים כגון אמנות, ספרות, קולנוע ועוד, ולא לתחום התעשייה  

יצירות שזכאיות להגנה בזכויות יוצרים הן למשל יצירות אדריכליות, ויש להניח ששרטוטים אדריכליים יוגנו גם הם. יצירות אדריכליות אף זכו להתייחסות ספציפית בחוק זכות היוצרים, בניגוד למוצרים תעשייתיים.

תנאי נוסף להגנה על מוצרים פונקציונליים מכונה "דרישת האמנותיות". במסגרת זאת נבחן אם היה אפשר לבטא את היצירה בדרכים אחרות, כדי שלא תינתן הגנה לרעיון שבבסיס היצירה (זכות יוצרים מגנה על ביטוי ולא על רעיון). במסגרת זאת נבחן אם היו ליוצר שיקולים אסתטיים ביצירת המוצר, שאינם מוכתבים רק מהפונקציונליות, כפי שזאת מתורגמת לשרטוט. מבחן זה משאיר שיקול דעת רחב לבית המשפט, ובכל מקרה עשויה שאלת קיומן של זכויות יוצרים בשרטוט לקבל מענה אחר.

טבעת מוגנת

נמחיש את כל האמור לעיל במקרה לדוגמה. בעמוד זה מופיע שרטוט של טבעת, ובו ארבע זוויות מבט על הטבעת. על גבי השרטוט מצוינת הערה באנגלית שכל הזכויות שמורות למר לשם סימון ("all rights reserved…"). האם הערה זו נכונה?

זכויות יוצרים בטבעת ובשרטוט: בהתאם לקביעת בית המשפט העליון שאליה התייחסנו למעלה, העתקת השרטוט של הטבעת עשויה להוות הפרת זכות יוצרים, רק אם הטבעת עצמה מוגנת בזכות יוצרים. בתי המשפט בישראל כבר דנו בתביעות שבמרכזן העתקה של טבעת, וקבעו שקיימת זכות יוצרים בעיצובה, שהוא מקורי וייחודי. כך היה למשל בתביעה בעניין H.Stern (H.Stern Comércio e Industria S.A. נ' א.נ.ארניל בע"מ), שבו ניתנה ההגנה לטבעת על סמך הקביעה שהטבעת מתאפיינת בשלושה אלמנטים ששילובם מקורי וייחודי. גם במקרה של הדוגמה בכתבה זו, ייתכן שבית המשפט יכיר בשילוב האלמנטים שבטבעת - למשל, שילוב המבנה של כל אחד משלושת האלמנטים המיועדים לתמוך באבן, הכולל לדוגמה שמונה צלעות, והצבת האלמנטים צמודים זה לזה ובגבהים יחסיים.

אם בית המשפט יקבע שקיימת זכות יוצרים בטבעת, העתקתה והעתקת השרטוט עשויים להוות הפרה של זכות היוצרים (בעל הזכויות בשרטוטים נתן את רשותו להשתמש בהם בכתבה זו).

עיצוב הטבעת: מעבר לזכויות היוצרים בטבעת ובשרטוטים, עיצוב הטבעת עשוי להיות נושא לבקשה לרישום עיצוב, או אף לקבל הגנה כעיצוב לא רשום, אם העיצוב חדש וייחודי כאמור. הגנה כזאת תאפשר לבעל העיצוב למנוע למשל ייצור, יבוא, מכירה או הצעה למכירה של טבעת בעיצוב זהה. בעל העיצוב יוכל גם למנוע מכירה של טבעת בעיצוב שאינו זהה, אם העיצוב הזה יוצר אצל הצרכן המכיר מגוון של עיצובים בתחום הטבעות, רושם כללי שאינו שונה מהעיצוב המקורי.

סוד מסחרי בשרטוט הטבעת: הגנה זו אפשרית רק אם השרטוט נשמר בסודיות, ובכלל זה המידע הספציפי שנמצא בשרטוט ושהוא הסוד המסחרי. כלומר גם אם השרטוט נשמר בסוד, אם כל שמתואר בו הוא עיצוב הטבעת שגם ככה חשופה לצרכן, ככל הנראה לא יתאפשר לטעון לקיומם של סודות מסחריים בנוגע למידע מסוים בשרטוט.

  יצירות שזכאיות להגנה בזכויות יוצרים הן למשל יצירות אדריכליות, ויש להניח ששרטוטים אדריכליים יוגנו גם הם. יצירות אדריכליות אף זכו להתייחסות ספציפית בחוק זכות היוצרים, בניגוד למוצרים תעשייתיים  

מקרה שבו אפשר להגן על סוד מסחרי המופיע בשרטוט הטבעת, הוא למשל אם בשרטוט מפורטים החומרים שמהם מורכבים חלקים בטבעת. במקרה כזה ייתכן שבעל השרטוט יוכל למנוע ממתחרים להשתמש באותם החומרים, אם יוכיח שהסוד המסחרי נלקח ממנו באמצעים פסולים - למשל, עובד שעבד אצל בעל השרטוט, עבר לעבוד אצל מתחרה, והעביר למתחרה את השרטוט הסודי או את המידע בקשר לחומרים הסודיים. בתי המשפט דנים לעיתים קרובות בתביעות שעניינן סודות מסחריים שנטען שנגזלו על ידי עובדים לשעבר.

פטנט: שרטוטי הטבעת אינם כוללים ככל הנראה טכנולוגיה מסוימת, אך ייתכן שטכנולוגיות המשמשות לעיצוב הטבעת, לייצור וכדומה, יהיו כשירות לרישום כפטנט, אם יעמדו בדרישות הרלוונטיות כגון הדרישה שהטכנולוגיה תהיה חדשה (לא פורסמה לפני מועד הגשת בקשת הפטנט) ולא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע העוסק בתחום.

לסיכום, הניתוח הקצר של דוגמת הטבעת נועד רק להדגים את סוגי הקניין הרוחני שיכולים להיות בשרטוטים, ולהמחיש אותם בתחום הספציפי של טבעות. אין להסיק מכך לתחומים אחרים של תעשייה ומסחר, וכל מקרה עומד בפני עצמו. על מי שמעוניין להגן על שרטוטים, סודות מסחריים, מוצרים, טכנולוגיות וכדומה, להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הקניין הרוחני ולבחור במדיניות המתאימה לתחום שלו ולאסטרטגיה העסקית שלו.

אין באמור כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה, ואין להסתמך עליו בעת קבלת החלטה מכל סוג שהוא.


הכותב הינו שותף במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד |  
24/06/2021
זמן קריאה: 4 דק'

עניינה של סקירה זו בתביעה ייצוגית על סך 7,000,000 שקלים נגד חברת ניצת הדובדבן בע"מ (להלן: "היבואנית") בגין ייחוס סגולות רפואיות למוצרי מזון ותוספי תזונה שמיובאים ונמכרים על ידה.

היבואנית, אשר לדבריה מתמחה יותר מ-20 שנה ביבוא ומכירה של מוצרי מזון מיוחדים בעלי קונוטציה בריאותית, כגון מזונות מן הטבע, מזונות אורגניים ודגנים מלאים, נתבעה על ידי צרכן אשר ביקר באחד מסניפי היבואנית ורכש מספר מוצרים לו ולאביו לטיפול בליחה ובבעיות לב. לדברי הצרכן, המוצרים נרכשו לאחר ששלטים שהוצבו בחזית מדף המוצרים, וכן נטורופטית שעבדה במקום, הבטיחו כי למוצרים סגולות בתחומים ריפוי של מגוון מחלות, מניעתן וטיפול בחולים בהן. על המוצרים שנרכשו לטיפול בבעיות לב ולטיפול בליחה נכתב, הן באתר והן בעלוני החברה, כי הם בעלי סגולות רפואיות. לדוגמה, על אחד ממוצריה פרסמה היבואנית, כי הוא נועד למנוע מחלות לב וכלי דם, הפרעות בקצב הלב ויתר-לחץ דם, ולטפל במחלות אלו. נוסף לכך פרסמה היבואנית התוויות רפואיות לכל אחד ממוצריה בהתאמה.

לטענת הצרכן, לאחר שיחה עם חבר קרוב הבין, כי אי אפשר לטפל בליחה ובבעיות לב בעזרת חומרים כגון "עלים", וכי אסור לייחס למוצרי מזון סגולות רפואיות. על כן החליט להגיש נגד היבואנית תובענה ייצוגית.

בתביעתו נסמך הצרכן על תקנות בריאות הציבור (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), שאוסרות ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון, ופרסום שצריכת מצרך מזון עשויה לרפא מחלה או למונעה. כמו כן, על פי התקנות על היבואנית להימנע מלהזכיר בפרסום מוצריה אברים או חלקים מן הגוף.

עקב הגשת התובענה, הורידה היבואנית מן האתר את הפרסומים ובהם ייחוס סגולות רפואיות, בטענה כי הדברים פורסמו באתר זמני בלבד ולא נמצאים באתר הקבוע. נוסף על כך הורידה היבואנית מן הסניף שבו רכש הצרכן את השילוט המוזכר מן המדפים, תוך מתן הסבר שהשלטים נתלו בניגוד לאמור בחוק בשל פעולה עצמאית של אחת מעובדות המקום.

לאחר שבית המשפט קבע, כי אין חולק על כך שהיבואנית הפרה בפרסומיה את האמור בחוק, התמקד הדיון בבית המשפט בשאלת ההוכחה. על הצרכן היה להוכיח במסגרת התביעה את היקף הנפגעים מפרסומי היבואנית ואת הנזק שנגרם להם.

לשם כך השתמש הצרכן בסוקר מומחה, שבחן צרכנים שנחשפו ולא נחשפו לפרסומי היבואנית במהלך רכישת מוצרי החברה, וכיצד השפיעו פרסומים אלו על החלטתם. על פי תוצאות הסקר, 55% מרוכשי תוספי התזונה ציינו כי פרסומי היבואנית השפיעו במידה רבה על החלטתם לרכוש את המוצרים.

היבואנית מצאה כשלים רבים שנעשו בזמן עריכת הסקר, בכללם מספר משתתפים נמוך מן הרגיל לסקרים מסוג זה ובחירת משתתפים שגויה. בית המשפט קיבל בעניין זה את טענתה, וקבע כי לא עלה בידי הצרכן להוכיח את היקף הנפגעים מפרסומיה.

במסגרת טענותיו הוסיף הצרכן, כי לחברי הקבוצה נגרם נזק בשל פגיעה באוטונומיה, דהיינו היבואנית פגעה בפרסומיה בכוח הבחירה של הצרכנים. בית המשפט דחה טענה זאת, וקבע כי כדי להוכיח קיומו של נזק עקב פגיעה באוטונומיה, יש להוכיח תחושות של עלבון, כעס ותסכול ברמה המצדיקה פיצוי, ואילו הצרכן לא הצליח להוכיח את האמור בעזרת הסקר שהגיש לבית המשפט.

בסיכומו של דבר דחה בית המשפט את התובענה. לדבריו, הצרכן לא עמד ברף ההוכחה הדרוש כדי להוכיח את היקף הנפגעים ואת הנזק שנגרם להם. מלבד דחיית התובענה, חייב בית המשפט את הצרכן לשלם לנתבעות שכר טירחת עורך דין בסך 11,700 שקלים והוצאות מומחה מטעם הנתבעות.

פסק דין ת"צ 33133-11-11 ניתן ביום 4 ביוני 2019, בבית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כבוד השופט ד"ר מנחם רניאל.


הסקירה לעיל היא בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, עו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים.דוא"ל: Gill.Nadel@goldfarb.com

כותרת
תוכן