מגה טיפ

הנהיגה היא פעולה מורכבת, הדורשת מהנהג קואורדינציה, חידוד חושים, ריכוז וערנות. במהלך הנהיגה הנהג מעבד מידע רב, אם בהפעלת הרכב (האצה, האטה, פניות וכדומה), ואם בלימוד הסביבה (רמזורים, הולכי רגל, צמתים, רכב אחר ועוד).
מזג האוויר החורפי הופך את המשימה לקשה יותר - אחיזת הכביש נמוכה יותר והראות מוגבלת. קשיים אלה דורשים מהנהג להיות מרוכז מתמיד ולנהוג בצורה נבונה המתאימה לתנאי הדרך. יחד עם זאת, גם הנהג המרוכז והערני ביותר לא יוכל לשלוט על רכבו אם לא ידאג לשמור על תקינותו.
בדיקה של התאמת הרכב לתנאי החורף אינה מסובכת, ויכולה, פשוטו כמשמעו, להציל חיים. כתבה זו מציעה שיטות לבדיקה אם הרכב מוכן לחורף, וכיצד לנהוג חכם בימים שבהם לא כל כך חם.

מה צריך לבדוק?

בדיקת צמיגים: הצמיגים הם הקשר היחיד בין הרכב לכביש, ותקינותם היא עניין של חיים ומוות. יש להקפיד על לחץ אוויר מדויק - בהתאם להוראות יצרן הרכב (מופיעות על מדבקות במשקוף הדלת או על מכסה מכל הדלק). לחץ אוויר שאינו נכון יגרום לחוסר אחיזה, וזו תתגבר בכביש רטוב ותסתיים באיבוד שליטה. לחץ אוויר נמוך מדי עלול לגרום גם לפיצוץ הצמיג.
יש לבדוק את החריצים בסוליית הצמיג, ואם עומקם פחות משני מילימטרים, יש להחליף את הצמיג. החריצים מנקזים את המים מבין הסוליה לכביש. כשהחריצים אינם עמוקים דיים המים אינם מתנקזים, והצמיג "צף" ומאבד אחיזה. הדבר עלול לגרום לתאונה.
בדיקת דוושות: דוושות הגז, ברקס ומצמד (קלאץ') - כולן מכוסות בציפוי גומי. במידה שהוא חסר או שחוק, יש להרכיב ציפוי חדש. נעליים רטובות יחליקו על דוושה שאינה מכוסה בגומי.
בדיקת מגבים: יש לבדוק את שלמות גומיות המגב ואת גמישותן. גומי שאינו תקין לא ינקה את השמשה.
בדיקת מתזים: רצוי לבדוק את מתזי המים לשמשות הקדמיות עם סיכה, ולדאוג שמכל המים שלהם מלא. בתנאים מסוימים, במיוחד אחרי גשם, המגבים לבדם לא ישתלטו על הבוץ שיוטח על השמשה מגלגלים של רכב אחר.
בדיקה של מערכת החימום והפשרת אדים: מלפנים - בודקים את מערכת האוורור והמיזוג (כן, מיזוג. הפעלת המזגן לכיוון השמשה הקדמית תעלים את האדים במהרה). מאחור - בודקים את מערכת הפשרת האדים לחלון האחורי.
בדיקת מערכת התאורה: בודקים את כל פנסי הרכב ומחליפים כל נורה שרופה. מומלץ לבדוק את מערכות ההגה והבלמים במוסך מורשה.
לפני הכניסה לרכב: מנקים חלונות ומראות מאדים וממים, ובכך "פותחים" את שדה הראייה.
בכניסה לרכב: מורידים את המעיל על מנת לא להגביל את יכולת התנועה. חוגרים את חגורות הבטיחות (חובה תמיד, ובמיוחד בחורף), ומדליקים אורות - מומלץ בכל שעות היום (את אורות הערפל מדליקים בזמן ערפל בלבד, שכן בכל מצב אחר הם מסנוורים מאוד). מומלץ להשאיר חלון אחד פתוח מעט - הדבר יתרום לרענון האוויר בחלל הרכב וימנע חימום יתר שעלול לגרום להירדמות הנהג.
בזמן הנהיגה: כביש רטוב חלק יותר מכביש יבש בדרך כלל, במיוחד בגשם הראשון. לצורך העניין, גשם ראשון הוא כל גשם שיורד אחרי מספר ימי יובש, שכן אז הגשם מציף לפני הכביש את האבק, השמן, הסולר ועוד מרעין בישין - מה שהופך אותו לחלק ביותר. לפיכך, יש להקטין את מהירות הנסיעה. אם לא נעשה כך, סיבוב שנעשה בקלות במהירות מסוימת על כביש יבש, עלול להפתיע בכביש רטוב גם אם נעשה באותה המהירות. ההסבר לכך פשוט: הצמיגים, בעזרת כוחות החיכוך, מתנגדים לכוח הצנטריפוגלי השואף להסיט את הרכב ממסלול נסיעתו בסיבוב. כשהכביש יבש, כוח החיכוך של הצמיגים חזק מספיק כדי להתנגד לכוח הצנטריפוגלי. בכביש רטוב לעומת זאת, כוח החיכוך של הצמיגים נמוך יותר, אך הכוח הצנטריפוגלי נשאר כשהיה. לכן הוא מצליח "לנצח" את הצמיגים ולהסיט את הרכב ממסלולו. הפתרון היעיל ביותר למצב זה הוא להפחית את הכוח הצנטריפוגלי על ידי הפחתת המהירות. מכיוון שכוחות החיכוך של הצמיגים מושפעים גם מהאצות ומהאטות, יש להימנע ככל הניתן מהאצות חזקות או מהאטות במיוחד כשפני הכביש רטובים (האצה או האטה חדות בסיבוב, עלולות לגרום לאיבוד שליטה).
ועוד בקשר לכוחות החיכוך: בכביש חלק, מרחק הבלימה מתארך, מה שאומר שבאותה מהירות הרכב ייעצר במרחק רב יותר כשהכביש רטוב. לכן יש לשמור מרחק רב יותר מהרגיל ממכוניות אחרות.
שלוליות: כעקרון, מומלץ להימנע מכניסה לשלולית. אם אין ברירה, יש לעשות זאת במהירות האטית ביותר האפשרית, ליישר את ההגה, ולא לבלום או להאיץ (פה תתבטא עבודתם של החריצים בסוליית הצמיגים). לאחר היציאה מהשלולית יש ללחוץ מספר פעמים על דוושת הבלם על מנת לסלק את הרטיבות מהרפידות.
בלימה: תכנון נכון של מהלך הנסיעה ימנע את הצורך בבלימה פתאומית. באופן רגיל, יש לבלום בעדינות, מוקדם ככל האפשר, תוך התחשבות במרחק הבלימה המתארך כשהכביש רטוב. כאשר ברכב קיימת מערכת ABS, רעידות חזקות בדוושת הבלם ורעש מוזר מתא המנוע במהלך בלימה הן תוצאה של פעילות המערכת התקינה, ולא של תקלה. אין להיבהל ואין לעזוב את הדוושה. כאשר מרגישים בתופעות אלו, יש להמשיך וללחוץ על הדוושה.
האצה: עם תחילת הנסיעה או בעקיפה, יש להאיץ במתינות. לחיצה חזקה מדי על דוושת הגז בכביש רטוב וחלק תגרום לסבסוב הגלגלים במקומם ולאיבוד אחיזה. אלה עלולים לגרום לתאונה.
חניה ועצירה: אפילו לחנות צריך לדעת. עצירה בצדי כבישים מסוכנת, ויש להימנע ממנה. אם אין ברירה, עוצרים רחוק ככל הניתן משפת הכביש, בעדיפות למפרצי חניה או מאחורי מחסום, מפעילים אורות חירום ונזהרים ביציאה מהרכב. גם בחניה בשטח עירוני, כדאי להימנע מלחנות במקומות שבהם הרכב עלול להיפגע מרכב אחר, שנהגו לא קרא שורות אלו והחליק בסיבוב.

הטיפים וההמלצות הבאים מספקים אמצעי זהירות לשמירה על רכב מפני גניבות:
* אין להשאיר חפצים בתוך הרכב או מחוץ לו ללא השגחה. בלית ברירה, נועלים אותם בתא המטען ולא משאירים גלויים בתוך הרכב.
* אין להשאיר נשק ברכב, אפילו לפרק זמן קצר ביותר. זוהי עבירה על החוק, ואם הדבר יתגלה, ניתן להעמיד לדין את בעל הנשק. עבריינים או מחבלים עלולים לנצל לרעה נשק גנוב.
* אין להשאיר ברכב מכשיר טלפון סלולארי. גניבת הטלפון תגרור נזק לרכב, גם אם העבריין אינו מעוניין להסב נזק לרכב עצמו.
* אין להשאיר ילדים ותינוקות ברכב לבד, אפילו לכמה דקות. כבר קרה שתינוק נגנב עם הרכב.
* מומלץ להרכיב מערכת אזעקה תקנית אצל מתקין מורשה לאזעקות. סוכן ביטוח או חברת ביטוח יכולים לייעץ לגבי סוגים מומלצים של אזעקות, העומדות בתקני מכון התקנים ובאמצעי מיגון אחרים.
* מומלץ להרכיב אימובילייזר - מערכת המאפשרת להתניע את הרכב באמצעות התקן מיוחד, הנמצא רק בידי בעל הרכב. אין לרשום את קוד האימובילייזר על השלט, על סוכך השמש או במקום גלוי.
* נוסף לאמצעים האלקטרוניים, מומלץ להשתמש במנעול המורכב על ידית ההילוכים של הרכב. כל אמצעי הגנה נוסף יקשה על הגנב וירתיע אותו.
* עם עזיבת הרכב יש לנעול את כל הדלתות ולסגור את החלונות היטב. אין לפתוח פתח אוורור בחלון, שכן זהו גם פתח לפורץ.
* אין להשאיר רישיונות ומסמכים בתוך הרכב. הגנב עלול להתחזות באמצעותם לבעל הרכב.
* עם עזיבת הרכב, ואפילו לרגע קל, יש להפעיל את מערכת האזעקה ואת כל האמצעים הנוספים.
* בחניית לילה יש לבחור במקום גלוי לעוברי אורח ומואר היטב. אם אפשר, מוסיפים תאורה ליד מקום החניה הקבוע בבית.
* כאשר משאירים את הרכב לתקופה ממושכת ללא שימוש (בנסיעה לחו"ל למשל), כדאי להשתמש במנעול הנמצא בתוך בורג הגלגל כדי למנוע את גניבת הגלגלים. ייתכן שכדאי להחנות את הרכב במקום מורשה, היכול לשמור עליו.
* את מפתחות הרכב לוקחים גם אם יוצאים מהרכב לרגע קל. מומלץ לא להשאיר מפתחות בידי עובדי חניה ומוסכים, ואין להעביר להם את הקוד לרכב.
* אין להשאיר את מפתחות הבית בידי עובד חניה או עובד במוסך, גם כשמכירים אותו. אין לדעת לידיים של מי מגיע צרור המפתחות ולמי תהיה גישה לשכפלם.
* אין להשאיר את צרור המפתחות ליד דלת הכניסה בבית, גם אם הבית נעול. פורצים וגנבים רבים שנכנסו לבתים, ניצלו מצב נוח זה לגניבת הרכב.
* בעת תדלוק הרכב מכבים את המנוע ולוקחים את המפתחות כשיוצאים מחוץ לרכב.
* כשיוצאים מהרכב כדי להוציא כסף מכספומט, במיוחד בחודשי הקיץ, אין משאירים את הרכב מותנע אלא לוקחים את מפתחות הרכב.
* בעת איסוף ילדים מהגן, אין משאירים את הרכב עם המפתחות בפנים. לגנב מספיקות שניות ספורות כדי להיכנס לרכב ולגנוב אותו.
* אם ניתן לשנות את קוד הרכב לאחר טיפול במוסך או טיפול אחר ברכב, מומלץ לעשות זאת.

הדבר החשוב ביותר בחופשת הקיץ הוא להבין, שכמיליון ילדים בגילאים 18-6 יוצאים לחופשה, “מנתקים את הרסן” ופורקים עול. במשך שלושה חודשים הם מסתובבים ברחובות, והולכים לקייטנות ולפעילות חברתית אחרת. הם מרגישים חסינים לפגיעה, ורק אנחנו יודעים עד כמה הם פגיעים.
כאשר אני מסתכל סביב, בכל רקמות העם שלנו היום, אני רואה שהמצב שהיה קיים לפני 45 שנים בארץ, התהפך ב-180 מעלות, ולשלילה. נוצרה אווירה של “לזל“י שולט” (לזל“י = לי זה לא יקרה), ולכן אני קורא לכם להאט, ולהיות בהיכון להתנהגות מסוכנת, במיוחד כשרואים התגודדות של נערים/ילדים ליד הכביש.
הבית, הפעוטון, הגן והטרום חובה - כל אלה הם מסגרות בעלות השפעה רבה על האופי של כל אחד, ולדאבוני הרב כולן לוקות בחסר. הורה שמגיב בעצבים או במילים גסות כלפי נהג שמרגיז אותו בכביש, מחדיר לראשם של ילדיו ש״אלימות מנצחת בכבישים״. הורים ומערכת החינוך שלא מקפידים על התחשבות, סבלנות וסובלנות מגיל מינוס 9 חודשים ועד גיל 6, מכינים לילד כלים שליליים להתמודדות בעתיד. גם בגילאים אלה אפשר להחדיר את המודעות להתנהגות נכונה בכביש.
הנה כמה עצות:

1. לנשים בהריון - להרגיע את העובר. התנהגות רגועה של האם וסביבתה ושמיעת מוזיקה מרגיעה (מוצארט הכי מוצלח).
2. התנהגות ההורה בהתאם לתנאים הסביבתיים.
3.  לוודא חגירת חגורות בטיחות או מיתקן בטיחות מגיל אפס.
4. בעת נהיגה להקפיד תמיד ששתי הידיים יהיו על ההגה.
5. לא לשחק עם טלפון נייד, עם רדיו או עם DVD; להסתכל בכל עת לכיוון התנועה, במראות ובתנועה מסביב; ותמיד לוותר להתנהגות אלימה בכביש.

כך הופכים להיות דוגמה חיובית לתינוק או לילד, וכך יתנהג גם הוא בשעתו. לכן אני מבקש מכם, להתחשב בילדים שהם התוצאה של אווירה זו, וגם בנהגים הבוגרים שהם היוצרים של אווירה זו. בנוסף, שמרו על ערנות, על תקינות הרכב ועל עצמכם:

1. צאו לעבודה רגועים, ולאחר מנוחה של לפחות שבע שעות ביממה.
2. החזיקו בתא הנהג מים לשתייה, לפחות שלושה בקבוקים של ליטר וחצי.
3. ודאו שמערכות הרכב תקינות וכי הנוזלים ברכב תקינים.
4. עצרו להתרעננות (שתייה, שטיפת פנים, סיבוב מסביב לרכב, שינה קצרה), ולעולם אל תנסו “למשוך עוד קצת”, כי כאן טמונה הסכנה.
5. בדקו צמיגים ולחץ אוויר כאשר הצמיג קר.
6. אל תצאו לנסיעה אם יש בעיה בטיחותית בהגה, בבלמים, בצמיגים, במנוע, במתלים, בגל הינע וכדומה.
7. שמרו על שפ״מ (שמשות, פנסים, מראות) תקין, נקי ומכוון.
8. המזגן צריך להיות תקין.
9. תמיד תתאימו את הנהיגה לתנאים:

• מצב נפשי - ערנות, עצבנות.
• מצב פיזי - חולי, תרופות, עייפות.
• מצב הדרך.
• מצב התנועה.
• מזג אוויר.
• עוברי דרך - ילדים, בוגרים ובעלי חיים.
• מצב התאורה.

ותרו תמיד. כך תגיעו ליעד באותו זמן אך ללא עצבים, כך תחנכו את הדור הבא על ידי דוגמה של התנהגות נכונה בכבישים, וכך תעברו את הקיץ בשלום ותשמרו על התוצר היקר ביותר במדינה שלנו - חיי אדם.

קבוע בחוק
החוק מבחין בין הושבת תינוק במושבים הקדמיים של רכב עם כריות אוויר לבין הושבתו ברכב ללא כריות אוויר. בזה האחרון מותר להושיב ילדים במושב שלצד הנהג באופן הבא:
תינוק בן יומו ועד גיל שנה: יש להושיבו במושב בטיחות לתינוקות המתאים לגודלו ולמשקלו, ולמקם את הכיסא נגד כיוון הנסיעה.
תינוק מגיל שנה ועד גיל שלוש: יש להושיבו במושב בטיחות המתאים לגודלו ולמשקלו ולמקם את הכיסא עם כיוון הנסיעה.
ילד מגיל שלוש ועד גיל שמונה: יש להושיבו במושב בטיחות או במושב מגביה (BOOSTER).
מגיל שמונה ואילך: יש לחגור את הילד בחגורת בטיחות המותקנת ברכב, כאשר היא מונחת אלכסונית, מכתפו של הילד עד לאזור המותניים שלו.
ברכב שיש בו כריות אוויר מול המושבים הקדמיים, מותר להושיב ילדים במושב שלצד הנהג באופן הבא:
מגיל שלוש ועד שמונה: להושיב במושב בטיחות או במושב מגביה (בוסטר) המתאים לגודלו ולמשקלו של הילד.
מגיל שמונה ואילך: הילד יהיה חגור בחגורת בטיחות המותקנת ברכב, כאשר היא מונחת אלכסונית כמוזכר לעיל.
אין להושיב תינוק במושב הקדמי ברכב כאשר לפניו מותקנת כרית אוויר. התנפחות הכרית בשעת תאונה מסכנת את התינוק.

לבחור את מושב הבטיחות

מושבי בטיחות לרכב הם פריט חובה ברשימת המוצרים של כל הורה מתחיל. כיום, בתי החולים אינם משחררים תינוקות לאחר לידה הביתה, אלא אם הוא נלקח במושב בטיחות.
מומחי מכון התקנים הישראלי נותנים כמה דגשים לפני רכישה של מושב בטיחות:
1. לפי תקנת תעבורה 83 א(ג), על מושב הבטיחות להיות מתאים לתקן האירופי R44/03 או לתקן האמריקני F.M.V.S.S.213 (שני התקנים מקבילים).
2. בכל מושב צריכה להיות חגורת בטיחות המתאימה למשקל הילד ולמידות הגוף שלו (למעט כיסא מסוג בוסטר).
3. לכל מושב חייב להיות מוצמד סימון בעברית עם הפרטים הבאים:
תוצרת חברת: ____________
דגם: ____________
מתאים לתקן: ____________
אישור משרד התחבורה מיום: ________
מתאים לשימושו של ילד מגיל __ עד גיל __ או ממשקל __ קילוגרם, עד משקל __ קילוגרם
היבואן: ____________
מען: ____________
טלפון: ____________
4. למושב הבטיחות צריכות להיות מצורפות הוראות שימוש בעברית.
5. חשוב להתאים את דגם המושב למשקל התינוק או הילד:
קבוצה 0 לתינוקות עד משקל של 10 קילוגרם.
קבוצה 0+ לתינוקות וילדים עד משקל 13 קילוגרם.
קבוצה I לילדים במשקל 18-9 קילוגרם.
קבוצה II לילדים במשקל 25-15 קילוגרם.
קבוצה III לילדים במשקל 36-22 קילוגרם.
סוג הקבוצה מסומן על גבי הכיסא.
6. יש לוודא שהמושב נכנס לרכב וניתן לעגינה נכונה, ורצוי לבקש מהמוכר להדגים עגינה נכונה ברכב.
7. רתמת המושב צריכה להיסגר ולהיפתח, ועליה להיות מונחת כהלכה על גוף הילד.
8. ילד שמשקלו מעל 18 קילוגרם חייב מושב בטיחות מתאים - מומלץ כיסא מגביה בוסטר כדי שחגורת הבטיחות של הרכב לא תעבור על צווארו (בעדכון תקנות תעבורה - עד גיל 8).
9. הסעת ילד במושב הקדמי [בהתאם לתקנה 83א(א)], מותרת אך ורק כאשר הוא רתום לכיסא בטיחות מתאים או מלאו לו 14 שנה.
10. מומלץ להחליף כיסא בטיחות שהיה מעורב בתאונה.
10. ישנם מושבי בטיחות שניתן לחברם למושב הרכב ישירות או שהם מחוברים לבסיס קבוע. כל עוד הם רתומים בהתאם להנחיות היצרן, אין ביניהם הבדל בטיחותי מבחינת התקן.
12. התקנים האירופי והאמריקני אינם מתייחסים לאורך חיי המושבים.

התקנה בטוחה

מושבי בטיחות לתינוק (מיום הולדתו ועד גיל שנה לכל היותר): את מושב הבטיחות מתקינים נגד כיוון הנסיעה. התינוק צריך להיות מונח בתנוחת שכיבה למחצה, באופן שכל גופו ייתמך על ידי המושב וראשו לא ינוע קדימה בעת בלימה. מושיבים את התינוק במושב בטיחות המתאים לגודלו ולמשקלו וחוגרים בחגורות מיוחדות. מושב הבטיחות יחובר למושב המכונית על ידי חגורת הבטיחות הרגילה כשהיא מהודקת היטב.
מושבי בטיחות לפעוט (מגיל שנה ועד גיל שלוש לערך): הפעוט יושב במושב בטיחות לפעוטות בתנוחה רגילה כשפניו לכיוון הנסיעה, והמושב עצמו מחובר למושב הרכב על ידי חגורת הבטיחות שברכב. הפעוט מרותק למושב הבטיחות באמצעות חגורות המושב. חשוב שחגורות הבטיחות יהיו צמודות לילד, אך לא הדוקות מדי לגופו.
מושב מגביה (לילד מגיל שלוש ועד גיל שמונה): הילד יושב במושב מגביה (BOOSTER) המאפשר לו לנצל את חגורת הבטיחות הרגילה המותקנת ברכב. גובה מושב ההגבהה צריך לאפשר לחגורת הבטיחות לעבור מכתפו של הילד לאזור המותניים (יש מושב הגבהה שגובהו ניתן לכוונון), ואסור שהחגורה תחלוף לפני ראשו או צווארו של הילד.
לילדים בגיל שלוש עד שמונה מותר לשבת במושב הקדמי ברכב, גם אם מותקנת בו כרית אוויר, ובתנאי שישבו במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים למידתם. רצוי להושיבם מאחור.
חגורה לילד הגדול: ילדים מגיל שמונה ואילך יכולים להיות חגורים בחגורת בטיחות רגילה, בתנאי שהיא עוברת מהכתף של הילד למותן ולא לפני ראשו או צווארו. ברכב חדיש ניתן להעלות ולהוריד את הנקודה שבה מעוגנת חגורת הבטיחות הקדמית. ברכב כזה קל יותר להתאים את חגורת הבטיחות לילדים. לילדים בגיל זה מותר לשבת מלפנים או מאחור ברכב, אולם רצוי שישבו מאחור כשהם חגורים כהלכה.

אחד התמרונים המסובכים והמסוכנים ביותר שאנו מבצעים בעת נסיעה הוא עקיפה. בעת עקיפה בכביש דו סטרי, אנו חושפים את עצמנו לייתכנות של התנגשות חזיתית - המצב המסוכן ביותר בנהיגה, לנו ולאחרים. למרות זאת, אנו עוקפים ונעקפים מדי יום.
בכל מקרה של עקיפה, גם לעוקף וגם לנעקף יש תפקידים חשובים ויזומים בעת התמרון: שניהם חייבים ליצור קשר עין באמצעות המראות, ובלעדיו אסור להמשיך בעקיפה. אפשר למשוך את תשומת לבו של הנהג שממול באמצעות הבהוב או צפירה קצרה שאינה רועשת. העוקף חייב לוודא שהחוק מתיר לו לעקוף (כאשר אין פס לבן, אי צבוע או מעקה בטיחות), ששדה הראייה רחב וארוך דיו, ושאין תנועה נגדית. עליו לוודא כי הוא יכול לבצע את העקיפה ולהשלימה בלי לעבור על המהירות המותרת. אלה כללים בסיסיים לכל סוג של עקיפה.

עקיפה בכביש דו-סטרי

הכללים הבאים מתייחסים לעקיפה בכביש דו-סטרי:
1. לפני היציאה לעקיפה, הנהג חייב לוודא ששדה הראייה מאפשר לו להשלים את העקיפה בבטחה.
2. אסור לו להתקרב יותר מדי לרכב שמלפניו, כדי שאם לאחר היציאה לעקיפה יסתבר לו שיש מכשול בדרך, יוכל לחזור בבטחה למסלול.
3. העוקף צריך לוודא שאין הוא נעקף בעצמו, וליצור קשר עין עם הנהג הנעקף כדי לוודא שהוא יודע על כוונתו לעקוף. יש לסובב את הראש שמאלה על מנת לוודא שאין מישהו "בשטח המת".
4. על הנהג לאותת שוב, לבדוק את הנעשה בכביש דרך המראות, ואז לצאת לעקיפה.
5. בזמן העקיפה על הנהג להגביר מהירות על מנת לבצע את העקיפה, אך אין לעבור על המהירות המותרת.
6. כאשר רואים את שני פנסי הדרך של הרכב הנעקף במראות, מאותתים על הכוונה לחזור למסלול. אם אפשר, מסובבים את הראש כדי לוודא השלמת העקיפה.
7. יש לחזור לנתיב הימני, לבטל את האיתות ולשמור על מרחק נאות מהרכב שמלפנים.

עקיפה בכביש רב-נתיבי

הכללים הבאים מיועדים לעקיפה בכביש רב-נתיבי עם מעקה בטיחות באמצע:
1. לפני היציאה לעקיפה, יש לוודא ששום רכב אינו עוקף. בודקים זאת באמצעות המראות, ובמיוחד על ידי סיבוב הראש שמאלה, אחורה ולמטה, כדי לבדוק את "השטח המת“.
2. אם השטח פנוי, יוצאים לעקיפה תוך יצירת קשר עין עם הנעקף. לא נוצר קשר עין? לא עוקפים.
4. אם קיים ולו הספק הקטן ביותר לגבי הצלחת העקיפה, יש לחזור למסלול בלי לנסות לעקוף.
יתר הפעולות הן כרשום לעיל.

ומה אם...

* החוק בישראל מחייב נהגים לנסוע בנתיב הימני ביותר בכל עת, פרט לביצוע עקיפה או פנייה שמאלה. החוק אינו מרשה לעקוף מצד ימין, אלא אם הרכב שמלפנים פונה שמאלה.
* אם בנתיב האמצעי או השמאלי יש טור של מכוניות, אפשר לחלוף מימין לו, אבל במידה שרכב בנתיב השמאלי או האמצעי חוזר בו, הדבר ייחשב לעקיפה מימין ולעבירה.
* במקרים רבים, משאית אחת מנסה לעקוף משאית אחרת, והנהג הנעקף נותן גז כדי לא לאפשר לעוקף להשלים את העקיפה. דבר זה מסוכן ומפריע לתנועה מאחור.
* אסור לנסוע מימין לפס הצהוב. הנסיעה שם מיועדת למצבי חירום בלבד ולכוחות המשטרה.
* גם הנעקף פעיל בזמן העקיפה - עליו לאפשר לעוקף להשלים את העקיפה בבטחה. הנה המלצות עבורו: איתות ימינה או סימון עם יד שמאל, יסמנו לעוקף שהנעקף מבין שרוצים לעקוף אותו; הורדת הרגל מהגז תאפשר לעוקף לעקוף ביתר קלות; אם הנעקף מבחין בבעיה, כגון הופעת רכב מימין, רוכב אופניים, קבוצת ילדים וכדומה, עליו לבלום או להאיץ, על מנת לאפשר לעוקף להשלים את העקיפה בבטחה.
* מגביל המהירות אינו מאפשר לנסוע מעל 90/85 קמ"ש. יש להתחשב בכך בזמן העקיפה.
* אי אפשר לצפות כל אירוע על הכביש. כדי להימנע ממצבים מסוכנים, צריך להשתמש בהיגיון ובניסיון, ולעולם אין להיכנס למצב מסוכן במודע.
* עקיפה היא התמרון המסוכן ביותר שאנו יוזמים, וגם החלטה שביצועה נתון רק בידי הנהג.

החורף הסוער מאחורינו אך חופשת הפסח לפנינו. כמו בכל שנה, רבים מתכננים להעמיס את המשפחה על המשפחתית האוטומאטית ולצאת לתור את הארץ.
התקופה הזאת, שבה כל עם ישראל על ילדיו ומיטלטליו מסתובב בכבישים, מועדת לפורענות. איני נמנה עם חובבי הנסיעות האלו, אך מכיוון שגם אני נאלץ לעתים להיות שותף לחגיגה, אני מקפיד מאוד על מספר כללי זהירות, כדי להבטיח שנשוב הביתה בשלום.
צמיגים: הדבר החשוב ביותר הוא להתאים את לחץ האוויר בצמיגים לעומס הרלוונטי. בספר הרכב מופיעים לחצי האוויר המומלצים על ידי היצרן בשני מצבים: כאשר הרכב בעומס חלקי וכאשר הוא בעומס מלא (כל המשפחה ומטען). בדרך כלל צריך להוסיף 6-100PSI כאשר הרכב עמוס. נסיעה עם לחץ אוויר נמוך מדי בצמיגים מסוכנת מאוד: מרחקי הבלימה מתארכים, האחיזה פוחתת, ההיגוי נפגם וקיימת סכנה לפיצוץ צמיג.
ציוד: את כל הציוד יש לאחסן בתא המטען ולא בתוך הרכב. פריטים שמפוזרים במקומות שונים ברכב (למשל, על המדף של השמשה האחורית), מסתירים לנהג חלק משדה הראייה, ובזמן עצירת חירום או בעת תאונה (אפילו קלה), החפצים נזרקים קדימה בעוצמה ומסכנים את חיי הנוסעים.
חגורות בטיחות: חשוב מאוד לחגור את כל הנוסעים ברכב במשך כל זמן הנסיעה, גם במקומות נידחים.
מספר הנוסעים: לא לקחת נוסעים מעל המותר. בטיולים המערבים כמה משפחות, מאוד אופייני שילדים מבקשים לנסוע במכוניות של משפחות אחרות. לעתים המרחקים קצרים יחסית והנסיעה מתקיימת במקומות מבודדים. 
דעו כי הסעה של מספר נוסעים גבוה מהמותר מנוגדת לחוק, וכי לא כולם יכולים להיות חגורים. אם רכב אחד מבוקש יותר מהשאר, אפשר לעשות תורנות בין הילדים.
מהירות נסיעה: כאשר הרכב עמוס הוא מתנהג בצורה שונה מהרגיל. מרחקי הבלימה מתארכים וההיגוי פחות טוב (קשה יותר להכניס את הרכב לסיבוב). בנוסף, אם הרכב נכנס להחלקה, הרבה יותר קשה להשתלט עליו. לכן סעו לאט יותר, שימרו על מרחק גדול יותר מהרכב שלפניכם, והיכנסו לסיבובים במהירות נמוכה מזו שאתם רגילים אליה כשאתם נוהגים לבד.
תקינות הרכב: בדקו את תקינותם של כל הדברים הפשוטים לפני יציאתכם: פנסים קדמיים ואחוריים, אורות ברקס ואיתות, מים, שמן ונוזל לניקוי שמשות במכל. בדקו גם את תקינות הגלגל הרזרבי ומלאו בו אוויר. אם יש חשד לבעיה חמורה יותר, הכניסו את הרכב לבדיקה במוסך.
ריכוז: להעסקת הקטנטנים, דאגו לקחת איתכם אוכל, משחקים ומוסיקה מקלטות שהם מכירים. אצלי באוטו, כבר אחרי רבע שעה שומעים את השאלה המפורסמת “אבא מתי מגיעים?” ככל שהילדים יהיו עסוקים יותר, הם יציקו פחות. בהזדמנות זו, אל תשכחו לקחת מים שיספיקו לכולם.
הפסקות: עשו הפסקה של עשר עד חמש עשרה דקות לטובת חילוץ עצמות, שתייה, שירותים, ועוד, כל שעה או שעה וחצי של נהיגה לכל היותר. ככל שהנהיגה מתארכת הנהג הופך לפחות ערני, ומכאן חשיבותן הרבה של ההפסקות.
ערנות: בנסיעות ארוכות, במיוחד בשעות הלילה, רוב הנוסעים נוטים להירדם ולהשאיר את הנהג לבד במערכה. הקפידו שלפחות זה שיושב ליד הנהג יישאר ער וישמור על ערנות הנהג. בדרך חזרה מטיול, בייחוד כאשר הנסיעה נמשכת לשעות הערב המאוחרות, יש נטייה לקמץ בהפסקות החשובות כל כך להתרעננות של הנהג.
חיות מחמד: אם קשה לכם להיפרד מחיות המחמד (אלו שהולכות על ארבע, לא הילדים), הושיבו אותם על רצפת הרכב, מאחורי המושבים הקדמיים, ולא על המושב האחורי. כך יהיה להם קשה יותר לקפוץ מהחלון תוך כדי נסיעה, ובמקרה של בלימת חירום או תאונה חלילה, הם לא ייזרקו על הנוסעים. בכך תמנעו פציעות ואף יותר מכך.

בחורף יש שלוליות, גם בארצנו שבה נדמה כל שנה שהכבישים נסללו על ידי מהנדסים שחיים במדבר סהרה, ואינם יודעים שגשם יורד כאן לעתים. התסריט ידוע. אתם יוצאים מהבית, מתחילים לנסוע בגשם השוטף, ונהנים מהתזת השלוליות לכל עבר (שימו לב להולכי הרגל, הם פחות נהנים מהמשחק הזה).
כל עוד השלוליות רדודות יחסית, המשחק נחמד. הבעיה מתחילה כאשר הן יותר עמוקות, דבר שלא תמיד ניתן להעריך לפני ה"שייט". הסכנה המיידית היא אובדן אחיזה (ציפה) והיעדר שליטה בהיגוי המכונית.

הבעיות

לאור האמור לעיל, ההמלצה החד משמעית והגורפת היא להסתכל תמיד הכי רחוק שאפשר בכיוון הנסיעה המתוכנן, ולאתר את השלוליות מוקדם ככל האפשר. מכיוון שלרוב לא ניתן להעריך את עומק השלולית, מומלץ להאט משמעותית את מהירות הנסיעה לפני הכניסה אליה, וכך להפחית את הדרמה למינימום.
שתי בעיות עלולות להתעורר בנהיגה בשלוליות:
1. רטיבות בבלמי המכונית וירידה בעוצמת הבלימה. לאחר שעוברים שלולית גדולה, כדאי ללחוץ על הבלמים פעם-פעמיים מיד ביציאה מהשלולית, כדי לוודא שהם נשארו יעילים וחזקים. אם נדמה שיעילותם ירדה, יש לבלום לסירוגין מספר פעמים נוספות, וכך לייבש אותם. בלמים מודרניים יגיבו מהר ויחזרו לתפקוד מלא במהרה.
2. ציפה מתרחשת כאשר עוברים בשלולית במהירות גבוהה יחסית. ככל שהשלולית עמוקה יותר, הציפה תופיע גם במהירויות נמוכות יחסית. הציפה נגרמת כאשר החריצים בצמיגים אינם מספיקים לנקז את כמות המים הרבה, ומתמלאים. במצב זה המכונית מתפקדת כמעין סירה, והגלגלים צפים על שכבת מים המפרידה ביניהם לבין הכביש.

יוצאים מהלחץ

לצערנו, במצב זה אין היגוי, משום שהגלגלים שטים במקום להתגלגל. אם ההגה אינו מגיב לפקודות, ניתן לנסות שני דברים:
א. במכונית בעלת תיבת הילוכים ידנית, ללחוץ על דוושת המצמד כך שהגלגלים יופרדו מהמנוע ויהיה להם קל יותר לחזור להתגלגל. כך, פחות התנגדות תבלום את תנועת הרכב.
ב. ללחוץ במתינות על דוושת המאיץ בלי לגעת במצמד, כדי ליצור תנועה סיבובית של הגלגלים. התנועה תעזור להם לחדור מבעד לשכבת המים ולאחוז בכביש. זה אמנם קצת מפחיד, אך הרבה יותר יעיל מתפילה... שיטה זו מתאימה כמובן גם לרכב עם גיר אוטומטי.
חשוב מאוד להקפיד על שתי פעולות נוספות:
א. לשמור על הגה ישר ככל האפשר תוך כדי ציפה.
ב. מיד ביציאה מהשלולית, ללחוץ בעדינות על הבלמים למשך 3-2 שניות כדי לוודא שהצמיגים חזרו לאחוז בכביש, וכדי לזרז את ניקוז המים מהחריצים.
והעיקר, פקחו עיניים, היו ערניים, ואל תתנו למפגעים השונים להפתיע אתכם.

חלק מהנהגים אינו מייחס את תשומת הלב הראויה להיותם של הצמיגים מרכיב בטיחותי ברכב ממדרגה ראשונה: לחלק מתאונות הדרכים הקטלניות גרמו צמיגים לקויים. במקרים רבים, מידע מועט ובדיקה ויזואלית תקופתית של מצב הצמיגים יכולים למנוע תקלות בנהיגה ואף תאונות קטלניות.
מערכות הרכב - כגון בלמים, מערכת המתלים וההיגוי, המצברים, האורות, מערכת הקירור, השמן, המגבים וכו' - צריכות להיות תקינות בכל עונה. מאחר שהצמיגים הם מרכיב בטיחותי כה חשוב, גם הם חייבים להיות תקינים כל השנה, ורק ביצועיהם משתנים מעונה לעונה.
להלן עצה שתעזור לבדוק את מצבם ותחזוקתם. זכור את ראשי התיבות כרס נאה:
כ = כיוון זוויות.
ר = רוטציה/סבב צמיגים.
ס = סוליה ודפנות.
נ = ניפוח/לחץ אוויר.
א = איזון.
ה = הרכבה, פירוק ותיקון.
בעזרת הסיסמה ניתן לעקוב בפשטות אחר אנשי המקצוע המבצעים את הפעולות הנדרשות בכל תחנה.

חם להם בקיץ

במהלך נסיעה, צמיגי הרכב מתחממים. בתקופת הקיץ, בתנאים של טמפרטורה סביבתית גבוהה, הצמיגים מתחממים יותר מאשר בחורף, גם כשתנאי הנסיעה זהים. רוב כישלונות הצמיגים קשורים להפרדה במבנה הצמיג בעקבות פיתוח חום גבוה וניתוק הקשר בין מרכיביו. במקרים מסוימים הדבר מביא לפיצוץ הצמיג ללא התרעה מוקדמת. לכל הצמיגים ברכב נוסעים יש מבנה רדיאלי, שאינו מאפשר בחינה ויזואלית של כישלון זה. אחד מסימני הכישלון הוא רעידות (כשמערכת המתלה וזוויות ההיגוי והאיזון תקינים).
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ביצועים אופטימאליים של הצמיגים הוא לחץ ניפוח. צריך לבדוק שלחץ הניפוח תואם להמלצות יצרן הרכב, וזאת רק כשהצמיגים קרים - בבוקר או אחרי חניה של שעתיים לפחות. הקפדה על לחצי ניפוח תקינים תאריך את חיי הצמיג, תקצר את מרחק הבלימה, תקטין את צריכת הדלק ואת זיהום האוויר, ותשפר את ביצועי הצמיג. בצמיגים רדיאליים כמעט אי אפשר לראות את מידת הירידה של לחץ הניפוח (ראה תמונה).
כל ירידה ב-PSI אחד בצמיג נוסעים, מגדילה את העומס עליו ב-15-8 קילוגרם, תלוי במידותיו. בנסיעה במהירות של 100 קמ"ש, צמיג נוסעים מתכופף ונרפה כ-800 פעמים בדקה, בהתאם למידותיו.
מומלץ לבדוק את מצב הצמיגים מבחינה חיצונית לפחות פעם בשבועיים ולפני כל נסיעה ארוכה, ולחפש קיומם של פגיעות, חתכים, גופים מתכתיים, בליטות, סדקים עמוקים ושחיקה בלתי אחידה במדרס. אין לשכוח לבדוק גם את הצמיג הרזרבי, ולוודא שהוא מנופח בהתאם ללחץ הניפוח המומלץ בצמיגים המורכבים. ברכב עם צמיג רזרבי קטן, יש לוודא שלחץ הניפוח בו יהיה PSI 80. אם צריך להרכיבו על הרכב בגלל תקר בצמיג הרגיל, יש לנסוע בזהירות ובמהירות של עד 80 קמ"ש עד לתיקון או החלפה של הצמיג שנכשל.
חשוב להקפיד על יישום ההמלצות האלו ועל נהיגה זהירה בכל עונות השנה, ובעונת הקיץ מומלץ ליישם גם את ההמלצות הבאות:
* להימנע מנסיעה במהירות גבוהה, בפרט בסיבובים. גומי הסוליה מתחמם, מתרכך ונמרח במיוחד בקיץ, כך שתעלות המדרס נסגרות יותר וישמיעו רעש שריקות חזק.
* להקפיד שעומק התעלות לא יהיה קטן יותר מ-3.0 מ"מ, מאחר שגופים מתכתיים קצרים יחדרו בקלות לפנים הצמיג והוא יתחיל לאבד אוויר. צמיגים שעומק התעלות בהם נותר 2.0 מ"מ פסולים, ויש להחליפם.
* להיזהר בסיבובים ולנסוע לאט, תוך שימת לב מיוחדת לנסיעה בכיכרות וליד איי תנועה עם צמחייה בעת השקייתה. המים המותזים לכביש מגדילים את סיכויי ההחלקה.
* לפני נסיעה למרחקים ארוכים מומלץ להצטייד במשקה קר ובמשך הנסיעה כדאי לעצור במקום בטוח כל שעה עד שעה וחצי, וזאת למנוחת התרעננות וחילוץ עצמות שתימשך 10 דקות. גם הצמיגים צריכים לנוח ולהתרענן.
* לאחר תקופת הגשמים נותרים בורות בכביש. מומלץ להימנע מעלייה על מהמורות ובורות אלה, במיוחד בנסיעה בלילה ובכבישים שאינם מוכרים.
* יש להימנע מסטיות של הרכב ולשמור על כיוון הנסיעה.
* מעל לכל, הצמיגים צריכים להיות תקינים ולחצי הניפוח לפי המומלץ.