עניינה של סקירה זו בתביעה ייצוגית על סך 7,000,000 שקלים נגד חברת ניצת הדובדבן בע"מ (להלן: "היבואנית") בגין ייחוס סגולות רפואיות למוצרי מזון ותוספי תזונה שמיובאים ונמכרים על ידה.
היבואנית, אשר לדבריה מתמחה יותר מ-20 שנה ביבוא ומכירה של מוצרי מזון מיוחדים בעלי קונוטציה בריאותית, כגון מזונות מן הטבע, מזונות אורגניים ודגנים מלאים, נתבעה על ידי צרכן אשר ביקר באחד מסניפי היבואנית ורכש מספר מוצרים לו ולאביו לטיפול בליחה ובבעיות לב. לדברי הצרכן, המוצרים נרכשו לאחר ששלטים שהוצבו בחזית מדף המוצרים, וכן נטורופטית שעבדה במקום, הבטיחו כי למוצרים סגולות בתחומים ריפוי של מגוון מחלות, מניעתן וטיפול בחולים בהן. על המוצרים שנרכשו לטיפול בבעיות לב ולטיפול בליחה נכתב, הן באתר והן בעלוני החברה, כי הם בעלי סגולות רפואיות. לדוגמה, על אחד ממוצריה פרסמה היבואנית, כי הוא נועד למנוע מחלות לב וכלי דם, הפרעות בקצב הלב ויתר-לחץ דם, ולטפל במחלות אלו. נוסף לכך פרסמה היבואנית התוויות רפואיות לכל אחד ממוצריה בהתאמה.
לטענת הצרכן, לאחר שיחה עם חבר קרוב הבין, כי אי אפשר לטפל בליחה ובבעיות לב בעזרת חומרים כגון "עלים", וכי אסור לייחס למוצרי מזון סגולות רפואיות. על כן החליט להגיש נגד היבואנית תובענה ייצוגית.
בתביעתו נסמך הצרכן על תקנות בריאות הציבור (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), שאוסרות ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון, ופרסום שצריכת מצרך מזון עשויה לרפא מחלה או למונעה. כמו כן, על פי התקנות על היבואנית להימנע מלהזכיר בפרסום מוצריה אברים או חלקים מן הגוף.
עקב הגשת התובענה, הורידה היבואנית מן האתר את הפרסומים ובהם ייחוס סגולות רפואיות, בטענה כי הדברים פורסמו באתר זמני בלבד ולא נמצאים באתר הקבוע. נוסף על כך הורידה היבואנית מן הסניף שבו רכש הצרכן את השילוט המוזכר מן המדפים, תוך מתן הסבר שהשלטים נתלו בניגוד לאמור בחוק בשל פעולה עצמאית של אחת מעובדות המקום.
לאחר שבית המשפט קבע, כי אין חולק על כך שהיבואנית הפרה בפרסומיה את האמור בחוק, התמקד הדיון בבית המשפט בשאלת ההוכחה. על הצרכן היה להוכיח במסגרת התביעה את היקף הנפגעים מפרסומי היבואנית ואת הנזק שנגרם להם.
לשם כך השתמש הצרכן בסוקר מומחה, שבחן צרכנים שנחשפו ולא נחשפו לפרסומי היבואנית במהלך רכישת מוצרי החברה, וכיצד השפיעו פרסומים אלו על החלטתם. על פי תוצאות הסקר, 55% מרוכשי תוספי התזונה ציינו כי פרסומי היבואנית השפיעו במידה רבה על החלטתם לרכוש את המוצרים.
היבואנית מצאה כשלים רבים שנעשו בזמן עריכת הסקר, בכללם מספר משתתפים נמוך מן הרגיל לסקרים מסוג זה ובחירת משתתפים שגויה. בית המשפט קיבל בעניין זה את טענתה, וקבע כי לא עלה בידי הצרכן להוכיח את היקף הנפגעים מפרסומיה.
במסגרת טענותיו הוסיף הצרכן, כי לחברי הקבוצה נגרם נזק בשל פגיעה באוטונומיה, דהיינו היבואנית פגעה בפרסומיה בכוח הבחירה של הצרכנים. בית המשפט דחה טענה זאת, וקבע כי כדי להוכיח קיומו של נזק עקב פגיעה באוטונומיה, יש להוכיח תחושות של עלבון, כעס ותסכול ברמה המצדיקה פיצוי, ואילו הצרכן לא הצליח להוכיח את האמור בעזרת הסקר שהגיש לבית המשפט.
בסיכומו של דבר דחה בית המשפט את התובענה. לדבריו, הצרכן לא עמד ברף ההוכחה הדרוש כדי להוכיח את היקף הנפגעים ואת הנזק שנגרם להם. מלבד דחיית התובענה, חייב בית המשפט את הצרכן לשלם לנתבעות שכר טירחת עורך דין בסך 11,700 שקלים והוצאות מומחה מטעם הנתבעות.
פסק דין ת"צ 33133-11-11 ניתן ביום 4 ביוני 2019, בבית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כבוד השופט ד"ר מנחם רניאל.
הסקירה לעיל היא בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, עו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים.דוא"ל: Gill.Nadel@goldfarb.com
