מגה מזון
כתבות
מגה משפט מזון

מגה משפט מזון

עמוד 45
 
17/08/2021
זמן קריאה: 1 דק'

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף מצרפי של 39 מיליון ש"ח הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים מבני ברק (קוקה קולה). במוקד הבקשה נמצאים המוצרים קוקה קולה זירו וקוקה קולה דיאט במארזי פחיות של 0.33 ליטרים, המיוצרים והמשווקים על ידי הנתבעת במקטע השיווק החם (אפיק לשיווק משקאות קלים באמצעות רשתות השיווק לצורך צריכה ביתית. המשקאות אינם מקוררים).

לטענת המבקשת, אתי לוי חדד, זה שנים רבות שקוקה קולה היא בעלת מונופלין בשוק הקולה. היא מנצלת לרעה את כוחה וגובה מחירים מופרזים בגין המוצרים הנזכרים לעיל, באופן הפוגע בצרכנים והמפר את חוק התחרות הכלכלית (שמו הקודם: חוק ההגבלים העסקיים).

לפי חוות דעת מומחה של ד"ר כורש גליל, בשש השנים האחרונות מארזי הפחיות של קוקה קולה זירו וקוקה קולה דיאט, המשווקים לרוב בשוק החם במארזים של שש פחיות, מתומחרים בממוצע ב-5.52 ש"ח ביתר לליטר משקה לעומת מוצרים מתחרים, דהיינו פער בשיעור ממוצע של 141% ממחיר המשקה שנגבה מהצרכן. בבקשה נטען כי המחיר ומופרזותו דוקרים את העין וברורים לכל. על פי חוות הדעת, הנזק לציבור בשבע השנים האחרונות הוא 38 מיליון ש"ח. כך עולה ממבחן השוואה שביצע המומחה בשנים 2018-2013, תוך השוואת מחיר של פחיות קוקה קולה למחיר המשקה המתחרה פפסי קולה. נכון לחודש דצמבר 2015, מחיר פחית קוקה קולה היה יקר ממחירו מישראל רק בשלוש מדינות מבין 71 מדינות שנבדקו: נורווגיה, קוסטה ריקה ושוודיה. לדברי המומחה, אם מתייחסים למחיר של 4.9 ש"ח, ישראל מדורגת במקום השני. מחיר פחית בישראל גבוה יותר ממחירה במדינות רבות הנחשבות כבעלות יוקר מחיה גבוה יותר מהקיים ישראל: שוויץ, אוסטרליה, דנמרק, איסלנד, אנגליה וניו-זילנד.

תמונת אילוסטרציה

השוואה זו מספקת אינדיקציה ראשונית למחיר הפחיות המופרז. המחיר לליטר משקה בכמה מדינות ברבעון הראשון של שנת 2016 היה גבוה ב-44% ממחירו במדינה השנייה בסדר המחיר (ספרד) וב-90% ממחירו במדינה הזולה ביותר (ארצות הברית). תמונה דומה עולה גם מהשוואה בכל אחת מהשנים 2013 עד 2015.

בבקשה צוין כי מאז הוכרזה קוקה קולה כבעלת מונופולין בשוק משקאות הקולה (הרגיל והדיאט) לפני כ-20 שנים, וחרף הוראות ברורות שניתנו לה, כוח השוק שלה בשוק הקולה גדל, וכיום הוא כ-88%. היא שולטת בשוק הקולה באופן מוחלט כמעט. היא נקטה פעולות שאינן לגיטימיות כדי לדחוק החוצה את מתחרותיה ולשמר את מעמדה המונופליסטי על חשבון הציבור.

לפני כשנתיים הודיעה הממונה על ההגבלים העסקיים על כוונתה להטיל על קוקה קולה עיצום כספי בסכום חסר תקדים של 62 מיליון שקלים, כפוף לשימוע בגין הפרת ההוראות שניתנו לה כבעלת מונופולין ונקיטה במספר פרקטיקות אנטי תחרותיות שנועדו לשמר את כוחה המונופוליסטי.

17/08/2021
זמן קריאה: 1 דק'

משרד הבריאות נתבע לפצות בסכום של 884,000 ש"ח את חברת עטרה גידול ושיווק פירות וירקות בגין ביטול זכייתה במכרז שפרסם לאספקת פירות וירקות לבתי החולים הממשלתיים. בתביעה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מציינת התובעת, כי על פי עמדת משרד הבריאות, המכרז נועד לתת מענה להתנהלות בעייתית ושרירותית שהייתה קיימת בבתי החולים הממשלתיים בכל הקשור לרכש של פירות וירקות, אשר לא מיצתה את כוח הקנייה העצום של המשרד, תוך פגיעה בקופה הציבורית.

בהסתמך על זכייתה במכרז, התובעת נערכה באופן מלא לתחילת האספקה לכל בתי החולים המצויים באזורי הזכייה שלה, דרום ומרכז, ובכלל זה ירושלים, סך הכול 13 בתי חולים ב-17 נקודות חלוקה. על פי הודעת משרד הבריאות, היה עליה להתחיל את האספקה מכוח המכרז ב-1 אפריל 2016.

העותרת השקיעה כספים ומשאבים אדירים כדי לספק את המוצרים ולעמוד בלוחות הזמנים. אולם ב-28 במרס 2016, לאחר שהתובעת סיימה להיערך ליישום המכרז ושלושה ימים בלבד לפני תחילת האספקה, הודיע לפתע משרד הבריאות כי הוא מקפיא את היישום.

כעבור חודשים רבים הודיע משרד הבריאות על ביטול של זכיית התובעת במכרז וביטול ההתקשרות בין הצדדים. בחלוף חודשים רבים נוספים הודיע משרד הבריאות על ביטול המכרז כולו.

לטענת העותרת, משרד הבריאות נכנע ללחצים שהופעלו עליו. בית המשפט התבקש לחייב את המשרד לפצות את התובעת בגין נזקיה הכבדים.

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד |  
24/06/2021
זמן קריאה: 4 דק'

עניינה של סקירה זו בתביעה ייצוגית על סך 7,000,000 שקלים נגד חברת ניצת הדובדבן בע"מ (להלן: "היבואנית") בגין ייחוס סגולות רפואיות למוצרי מזון ותוספי תזונה שמיובאים ונמכרים על ידה.

היבואנית, אשר לדבריה מתמחה יותר מ-20 שנה ביבוא ומכירה של מוצרי מזון מיוחדים בעלי קונוטציה בריאותית, כגון מזונות מן הטבע, מזונות אורגניים ודגנים מלאים, נתבעה על ידי צרכן אשר ביקר באחד מסניפי היבואנית ורכש מספר מוצרים לו ולאביו לטיפול בליחה ובבעיות לב. לדברי הצרכן, המוצרים נרכשו לאחר ששלטים שהוצבו בחזית מדף המוצרים, וכן נטורופטית שעבדה במקום, הבטיחו כי למוצרים סגולות בתחומים ריפוי של מגוון מחלות, מניעתן וטיפול בחולים בהן. על המוצרים שנרכשו לטיפול בבעיות לב ולטיפול בליחה נכתב, הן באתר והן בעלוני החברה, כי הם בעלי סגולות רפואיות. לדוגמה, על אחד ממוצריה פרסמה היבואנית, כי הוא נועד למנוע מחלות לב וכלי דם, הפרעות בקצב הלב ויתר-לחץ דם, ולטפל במחלות אלו. נוסף לכך פרסמה היבואנית התוויות רפואיות לכל אחד ממוצריה בהתאמה.

לטענת הצרכן, לאחר שיחה עם חבר קרוב הבין, כי אי אפשר לטפל בליחה ובבעיות לב בעזרת חומרים כגון "עלים", וכי אסור לייחס למוצרי מזון סגולות רפואיות. על כן החליט להגיש נגד היבואנית תובענה ייצוגית.

בתביעתו נסמך הצרכן על תקנות בריאות הציבור (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), שאוסרות ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון, ופרסום שצריכת מצרך מזון עשויה לרפא מחלה או למונעה. כמו כן, על פי התקנות על היבואנית להימנע מלהזכיר בפרסום מוצריה אברים או חלקים מן הגוף.

עקב הגשת התובענה, הורידה היבואנית מן האתר את הפרסומים ובהם ייחוס סגולות רפואיות, בטענה כי הדברים פורסמו באתר זמני בלבד ולא נמצאים באתר הקבוע. נוסף על כך הורידה היבואנית מן הסניף שבו רכש הצרכן את השילוט המוזכר מן המדפים, תוך מתן הסבר שהשלטים נתלו בניגוד לאמור בחוק בשל פעולה עצמאית של אחת מעובדות המקום.

לאחר שבית המשפט קבע, כי אין חולק על כך שהיבואנית הפרה בפרסומיה את האמור בחוק, התמקד הדיון בבית המשפט בשאלת ההוכחה. על הצרכן היה להוכיח במסגרת התביעה את היקף הנפגעים מפרסומי היבואנית ואת הנזק שנגרם להם.

לשם כך השתמש הצרכן בסוקר מומחה, שבחן צרכנים שנחשפו ולא נחשפו לפרסומי היבואנית במהלך רכישת מוצרי החברה, וכיצד השפיעו פרסומים אלו על החלטתם. על פי תוצאות הסקר, 55% מרוכשי תוספי התזונה ציינו כי פרסומי היבואנית השפיעו במידה רבה על החלטתם לרכוש את המוצרים.

היבואנית מצאה כשלים רבים שנעשו בזמן עריכת הסקר, בכללם מספר משתתפים נמוך מן הרגיל לסקרים מסוג זה ובחירת משתתפים שגויה. בית המשפט קיבל בעניין זה את טענתה, וקבע כי לא עלה בידי הצרכן להוכיח את היקף הנפגעים מפרסומיה.

במסגרת טענותיו הוסיף הצרכן, כי לחברי הקבוצה נגרם נזק בשל פגיעה באוטונומיה, דהיינו היבואנית פגעה בפרסומיה בכוח הבחירה של הצרכנים. בית המשפט דחה טענה זאת, וקבע כי כדי להוכיח קיומו של נזק עקב פגיעה באוטונומיה, יש להוכיח תחושות של עלבון, כעס ותסכול ברמה המצדיקה פיצוי, ואילו הצרכן לא הצליח להוכיח את האמור בעזרת הסקר שהגיש לבית המשפט.

בסיכומו של דבר דחה בית המשפט את התובענה. לדבריו, הצרכן לא עמד ברף ההוכחה הדרוש כדי להוכיח את היקף הנפגעים ואת הנזק שנגרם להם. מלבד דחיית התובענה, חייב בית המשפט את הצרכן לשלם לנתבעות שכר טירחת עורך דין בסך 11,700 שקלים והוצאות מומחה מטעם הנתבעות.

פסק דין ת"צ 33133-11-11 ניתן ביום 4 ביוני 2019, בבית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כבוד השופט ד"ר מנחם רניאל.


הסקירה לעיל היא בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, עו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים.דוא"ל: Gill.Nadel@goldfarb.com

כותרת
תוכן