טכנולוגיות מזון

זיהוי מהיר ומדויק של חיידקי אי קולי ופתוגנים אחרים הוא שלב קריטי בתהליך הייצור והשיווק של בשר. יש לבצע שלב זה ביסודיות - כדי למנוע הרעלות מזון, החזרות מוצרים ונזק תדמיתי למותג - ובמהירות, שכן זמן שווה כסף. חברת תרמו פישר סיינטיפיק (Thermo Fisher Scientific), בעלת פיתוחים מדעיים בתחום הביולוגיה, מציעה טכנולוגיה שמאפשרת זאת.

השיטות הקיימות לאיתור חיידקי אי קולי בדגימות בשר מדויקות ורגישות, אך עשויות להיות איטיות ולגזול כוח עבודה יקר. שיטות אחרות מהירות יותר אך מדויקות פחות. שיטת עבודה בשם ביוסיסטמס רפיד פיינדר (Biosystems™ RapidFinder™) מאפשרת גילוי של חיידקי אי קולי ושל זנים דומים בפרק זמן של 12 שעות ומטה, ומספקת זיהוי מהיר וניתן לאימות של החיידקים בבשר נא ובשאריות בשר. שיטת הגילוי, PCR, מאפשרת גילוי גנטי של החיידק ונעשית בשני שלבים שמאפשרים לאמת את נוכחות החיידקים המזיקים. לדברי החברה, התוצאות אמינות ביותר. הפיתוח והמחקר נעשו עם שירות המחקר החקלאי האמריקני. אפשר להתאים את השיטה לכל מערכת בדיקה קיימת, והיא חוסכת עלויות, זמן ומקום במפעל.

חברת מידלביי (Middlebay) בשיתוף עם חברת בלוזון (Bluezone) מציגה מערכת חדשנית לטיהור אוויר. המערכת משמידה וירוסים, בקטריות, עובש ושאר מזהמים בחללים סגורים. היא משתמשת בטכנולוגיית חמצון מתוגברת באור אולטרה סגול, שנבדקה ואושרה על ידי צבא ארצות הברית.

בעקבות מגפת הקורונה עלתה המודעות לאיכות האוויר ועלה הצורך במערכת טיהור אוויר יעילה ואמינה. לטענת בלוזון, הטכנולוגיה שפיתחה מתעלה בהרבה על טכנולוגיות הקיימות בשוק. היא משתמשת באיזון עדין של חמצון המתוגבר באור אולטרה סגול והורס את המזהמים הכימיים באוויר, כגון ריחות, עובש, בקטריות ווירוסים. מנגנון זה לא נסמך על סינון מכני כגון פילטרים. במקום זה מדעני החברה מקסמו את זמני הזרימה והשהות של האוויר המסונן ביחידת הטיהור כדי להשיג אחוזי השמדה בין 99.9% ל-99.9995% מהמזהמים.

החברה מציעה גם יחידות טיהור ייעודיות לשימור מזון. היחידות מותקנות בתוך מקררים תעשייתיים ומכוונים להשמדת מזהמים ספציפיים לסביבות אלה. הודות לפעולת הטיהור של היחידה, אורך החיים של המוצרים בקירור משתפר בהרבה, וכך גם רמת הסניטציה של המקרר עצמו.

חברות מזון וחקלאות שואפות להזין את האוכלוסייה העולמית ההולכת וגדלה המאוימת משינויי אקלים. חדשנות באופן ההכנה של ייצור המזון עשויה להיות התשובה לאיום. בשנים האחרונות הובילה קרן החזון של SoftBank השקעה של 1.5 מיליארד דולר בטכנולוגיה חקלאית. זהו סכום שובר שיא במגזר. התחזיות לשינויי האקלים מלמדות כי תשואת היבול צפויה לרדת ברבע באותה תקופה, ותחזיות האוכלוסייה מלמדות כי הביקוש למזון ירקיע שחקים בעשורים הקרובים. חדשנות נחוצה מאוד כדי להתגבר על האתגר.

בשר מתורבת או בשר מעבדה נחשב בעבר מדע בדיוני, אבל הוא כבר מגיע לשולחנות האוכל. כשנחשף ההמבורגר הראשון במעבדה בשנת 2013, עלה 280,000 דולר ליצרו. כעת, סטארט-אפים מאמינים כי ההמבורגרים האלו יוכלו לחדור למדפי המרכולים תמורת דולרים מעטים. הביקוש לבשר צפוי לגדול ברחבי העולם ב-70 אחוזים עד שנת 2025. ייצור המוני של בשר שגודל במעבדה עשוי למלא את הפער הקריטי הצפוי בשרשרת אספקת המזון. ב-AT Kearney צופים כי עד שנת 2040, 60 אחוזים מכל הבשר הנצרך ברחבי העולם יגיע מתחליפים מגודלים במעבדה או מחלופות מבוססות צמחיות.

בדיקות מעבדה חדשות שנערכו מטעם חברת פארקס חומרים (Parx Materials) מצאו שקרש חיתוך שיוצר בטכנולוגיית סאניקונסטרייט (Saniconcentrate) שלה נותר עמיד לחיידקים גם לאחר 1,000 מחזורי מדיח בתקופה של ארבע שנים. שיטה זו עולה בהרבה על השיטות הקיימות בשוק, ומציעה עמידות גבוהה ללא שימוש בחומרי חיטוי או חומרים מזיקים אחרים. לפארקס חומרים פתרונות בתחום מוצרי פלסטיק אנטיבקטריאליים לשימוש בתעשיית המזון.

טכנולוגיה חדשה זו משתמשת בחומר המצוי בגוף בשפע והמונע מנגיפים ובקטריות להיצמד לעור, ומיישמת אותו בייצור מוצרי פלסטיק. שיטה זו משלבת את סאניקונסטרייט עם החומר שמשתמשים בו לייצור הכלים. החיידקים לא "נדבקים" לכלי המטבח, ומסיימים את מחזור החיים שלהם בתוך שעות ספורות. זוהי שיטה אקולוגית להתמודד עם חיידקים באופן טבעי במקום להרוג אותם באופן פעיל עם חומרי חיטוי מסוכנים.

אחד הניסויים הראשונים בחברה היה ייצור קרש חיתוך בשילוב של שלושה אחוזים חומר אנטיבקטריאלי שיועד לשימוש ביתי של עובדי החברה. קרשי החיתוך עברו יותר מ-1,000 מחזורי שטיפה במדיח ביתי עם טבליות רגילות. בדיקה באמצעות פרוטוקול איזו 22196, שמודד פעילות אנטיבקטריאלית בחומרים פלסטיים, לימדה שהתכונות האנטיבקטריאליות של קרשי החיתוך נותרו ללא שינוי. לדברי החברה, היתרון הגדול הוא מניעה טבעית של הצטברות חיידקים ושמירה על אורך החיים של כלי המטבח.

חברת GEA הגלובלית לפיתוח טכנולוגיות ומכונות לתעשיית המזון, מציעה פתרון למפעלים שמחפשים דרך מהירה ואיכותית לאריזת מוצרי מזון. PowerPak SKIN.50 היא מכונה המשתמשת בטכנולוגיות תרמופורמינג (Thermoforming) ו-SKIN. טכנולוגיית שימוש בחום נועדה לעצב את אריזת הפלסטיק לצורה הרצויה. אריזת תרמופורמינג יכולה להפיק אריזות ברמה גבוהה עם מינימום קמטים. חומר העטיפה עובר חימום מקדים, וכך אפשר לעצבו בקלות לפי הצורה המבוקשת ולהשיג אריזה חלקה למראה. אריזה בטכנולוגיית SKIN (עור) נעשית פופולרית יותר ויותר למוצרים טריים ויוקרתיים. המוצר נארז בהתאם לקווי המתאר שלו, כמו עור שני. הקונספט הזה שימושי במיוחד במוצרים שצורתם אינה רגילה.

באופן זה אפשר לארוז כל מיני מוצרים. לדוגמה, חלקי בשר, נקניקיות, דגים, גבינות קשות ומאכלי ים. האריזה מתאימה למוצרים בגובה של עד 100 מ"מ. אפשר לבצע אריזות ואקום או אריזות MAP (באווירה מבוקרת). העיצוב המודולרי של המכונה מאפשר לשלבה בכל מקום בפס הייצור לפי צרכי המפעל.

חוקרים מבית הספר לכימיה של UNSW בסידני, גילו דרך חדשה להפוך פסולת ממטעי בננה לחומר אריזה מתכלה שגם ניתן למיחזור. פרופסור ג'ייאשרי ארקוט ופרופ' מרטינה שטנזל חיפשו דרכים להמיר פסולת חקלאית למשהו שיוסיף ערך לתעשייה שממנה הגיע, תוך הקניית פוטנציאל של פתרונות לבעיות אחרות. החוקרים מצאו, כי מרכיבי בננה יכולים לשמש באריזה, במוצרי נייר, בטקסטיל ואפילו ביישומים רפואיים כגון ריפוי פצעים.

באמצעות אספקה ​​אמינה של חומר הקרוי פסאודוסטם ומצוי בצמחי בננה, הופקו ומוצו חומרים שאפשר להפיק מהם אריזות. פסאודוסטם עשוי מ-90 אחוזים מים, לפיכך החומר המוצק יורד בסופו של דבר ל-10%. הוא נקצץ לחתיכות, מייבשים אותו בטמפרטורות נמוכות מאוד בתנור ייבוש, ואז טוחנים אותו לאבקה דקה מאוד. את האבקה הזו שוטפים בטיפול כימי רך מאוד. הדבר מבודד את הננו-תאית, חומר בעל ערך גבוה עם מגוון יישומים, שאחד מהם הוא אריזות, ובייחוד אריזות מזון חד-פעמיות. הנושא עניין במיוחד את החוקרים, מאחר שאריזות מזון חד-פעמיות מסיימות את דרכן על פי רוב בפח הזבל.

החוקרים ציינו שלמוצר הסופי יש תכונות דומות לאלה של נייר אפייה, ואפשר להשתמש בו במספר פורמטים באריזות מזון. למשל, שקית קניות מחומר שאינו רגיל, מתכלה וניתן למיחזור. בדיקות עם אוכל לימדו כי אין באריזות האלה סיכוני זיהום.

מקור: newsroom.unsw.edu.au

כחברת המזון הראשונה שמשתמשת בפלטפורמת הענן SAP בשילוב Blockchain כשירות, חברת מוצרי הדגים במבל בי (Bumblebee) תוכל לספק שקיפות של המידע לאורך כל שרשרת האספקה, מהרגע שהדג נתפס באוקיינוס עד לרגע שהוא נוחת על הצלחת. כדי שכל המידע לגבי ההיסטוריה של הדג - מי תפס אותו, מתי וכדומה - יהיה נגיש, החברה משתמשת בשיטת בלוקצ'יין.

במבל בי היא החברה הראשונה שמשלבת פלטפורמת ענן SAP עם בלוקצ'יין כשירות. הטכנולוגיה מספקת לצרכנים פרטים על אופן אספקת המזון שלהם באמצעות סמארטפון שאפשר לסרוק בו קוד QR על תווית החבילה. המידע שנאסף בענן גם עוזר ליצרן לעקוב אחרי ההתרחשויות בשרשרת האספקה, ובכך מאפשר הגנה על טריות המזון כדי למנוע מחלות וזיהומים.

מותג Natural blue של החברה ישתמש בטכנולוגיה. תוך שימוש בקוד, טכנולוגיית בלוקצ'יין תספק מידע על אודות המסע שעבר הדג מהאוקיינוס לסופר. המידע כולל את גודלו בעת הלכידה, המקום בו נלכד ותובנות שנועדו להגברה של אותנטיות, רעננות, בטיחות, סחר הוגן ושרידות. חברת במבל בי מובילה בתעשייה בתחום הניטור של מוצרי הדגים שלה, והתוספת של סאפ ובלוקצ'יין עוזרת לה למנף את מאמציה שכן היא מייצרת שקיפות מלאה לצרכנים.

הטכנולוגיה גם תאפשר לדעת שהדג הוא הדג הנכון. לפי מחקר ארצי של אוקיאנה, מאכלי ים מוחלפים ב-26 עד 87 אחוזים מהזמן בדגים כגון לוקוס, בקלה וסנאפר, שהם דגים פחות אטרקטיביים וזולים יותר. קשה לדעת איפה בדיוק בשרשרת האספקה נעשית התרמית. קשה לדעת אם בוצעה בספינה, במהלך העיבוד, בדוכן הקמעונאי או בין לבין.

באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, חברות יכולות לשמור מידע וליצור שרשרת אספקה חפה מתרמיות, שאפשר לחלוק אותה בין כל משתתפי התהליך. ברגע שהדייג לוכד את הדג, הוא נשלח למפעל של במבל בי באינדונזיה ונסרק בעבור הצעד הראשון של לכידת מידע. המידע מאוחסן בענן ונכנס לבלוקים מאובטחים של בלוקצ'יין. לאחר מכן הדג מועבר למפעל מיוחד למטרות פיקוח, שם הוא נבדק לפי קריטריונים של בטיחות. כל המידע נאגר ונאסף באמצעות פלטפורמת הענן ונעשה נגיש לקמעונאים, למסעדנים ולצרכנים. המידע גם זמין לספקים נבחרים בשרשרת האספקה.

מתכון מיקרוביולוגי לתחזוקת אסטרונאוטים במשימות חלל ארוכות עשוי להאכיל מאות מיליוני אנשים רעבים על כדור הארץ. לפני יותר מחצי מאה, נאס"א עיבדה את המתכון החיידקי לקיום אסטרונאוטים במשימות שטח ארוכות למאדים. המתכון נשכח יותר מ-50 שנים, וכעת מתברר כי אותם חיידקים ממש יכולים להאכיל את מאות מיליוני האנשים הרעבים על פני כדור הארץ. יתרה מזו, הם עשויים לשמש מפתח לכלכלה מעגלית ניטרלית מפחמן. אלא שהמיקרובים שנאס"א עבדה עימם בשנות השישים לא היו רק מיקרובים. אלה היו חיידקים שיכולים לקצור אנרגיה ממרכיבי האוויר, מפסולת CO2 וממים כדי להכין כמויות אדירות של חלבון מזין. שלא כמו צמחים, חיידקים אלה, המכונים הידרוגוטרופים, לא צריכים אור. במקום זאת הם משתמשים במימן כדלק לייצור מזון מ-CO2, ממש כמו שצמחים משתמשים באנרגיית אור השמש בפוטוסינתזה.

מספר חברות לביולוגיה סינתטית ממשיכות את דרכה של נאס"א מהמקום שבו הפסיקה, ומנסות לפתח דור חדש לגמרי של מוצרי מזון בר קיימא.

מקור: www.forbes.com